קרב מצפה
מלחמת אבן העזר השנייה היא מלחמה בין עם ישראל בהנהגת שמואל הנביא לפלשתים, המוזכרת בספר שמואל (שמואל א', ז', ז'-י"ד).
התיאור המקראי
רקע
לאחר מלחמת אבן העזר הראשונה, שבעקבותיה נחרבה שילה וארון הברית נפל בידי הפלשתים והוחזר לישראל, החלה בעם ישראל התעוררות רוחנית של חזרה בתשובה בהובלתו של שמואל הנביא. שמואל עורר את העם להסיר מקרבו אלוהים אחרים ולעבוד את ה' כדי להנצל מהפלשתים, שככל הנראה עדיין שלטו על ישראל במידה מסוימת, או פגעו בהם.
הכינוס במצפה
אז כינס שמואל את כל העם אל המצפה, שם ערך שמואל מעמד צום, וידוי ותפילות. שבו שפכו ישראל לב כמים בתפילה ותשובה עד כדי בכי, והתחזקו בלימוד התורה[1].
הקרב
כששמעו הפלישתים שישראל מתקבצים במצפה, חששו שמטרת הכינוס היא התארגנות למלחמה כנגדם, ולכן הקדימו ועלו למלחמה כנגד ישראל[2], דבר זה עורר פחד ובהלה בישראל והם פנו לשמואל שיתפלל בעבורם. שמואל הקריב קרבן עולה והתפלל לה'. ייתכן שהפלשתים צרו על העיר וייתכן שישראל יצאו לקראתם לקרב שדה. שם באורח נס נגפו הפלשתים לפני ישראל:
וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל
ורדפו ישראל אחרי הפלשתים והכו אותם עד "מִתַּחַת לְבֵית כָּר", ובכך הוכרע הקרב.
בעקבות המלחמה
בעקבות הניצחון, הציב שמואל אבן בין המצפה ובין "השן", וקרא לה "אבן העזר" משום ש”עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ ה'”.
כתוצאה מתבוסתם בקרב, הפלשתים לא הוסיפו להילחם עוד עם ישראל עד זקנת שמואל[3], ובנוסף החזירו ישראל לידיהם את השליטה בערים שעליהן השתלטו הפלשתים ”מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת וְאֶת גְּבוּלָן”.
כמו כן, נתכוננו יחסי שלום בין עם ישראל לבין האמורי.
זיהוי המקומות
- המצפה - מזוהה בתל א-נצבה או בנבי סמואל.
- בית כָּר - מקומו לא ברור דיו, ותלוי בשאלה באיזו דרך נסו צבאות הפלשתים. סברה מקובלת היא שבית כר נמצאת בפרוזדור ירושלים, בנתיב הבריחה מהמצפה לכיוון שפלת החוף. זיהוי אפשרי לבית כר הוא ב"ח'רבת אל ח'יר", סמוך למושב בית מאיר. משה גרסיאל מזהה את בית כר עם "ראס כרכר" ממערב לרמאללה, החולשת על הדרך מערבה מאזור המצפה (וזו לדעתו כוונת הביטוי "מתחת לבית כר")[4]. פליקס-מארי אַבֶּל סבור שנתיב המנוסה של הפלשתים לכיוון השפלה היה בנתיב המקביל היום בערך לכביש 443. הוא טוען שבמקום "בית כר" יש לקרוא "בית חורון", טענה המתבססת בין השאר על תרגום השבעים ("Βαιθχόρ") ותרגום יונתן ("בית שרון")[5].
- השן - יש מזהים אותה עם הכפר בית שנה. בתרגום השבעים ובפשיטתא מתורגם השם כ"בית ישן", שייתכן כי הוא העיר המקראית "יְשָׁנָה" המוזכרת בספר דברי הימים[6] ויש מזהים את המקום עם בורג' אל-יסנה בסביבת כפר מזרעה א-שרקיה. זיהוי נוסף של "השן" הוא עם שתי שיני הסלע "סנה" ו"בוצץ" שבין גבע (ג'בע של היום) לבין מכמש (מוח'מאס של היום). שני זיהויים אלו אינם נמצאים על ציר הבריחה הפלשתי מהמצפה מערבה[7]. יש שמציעים לקרוא "העין" במקום "השן".
- אבן העזר - שם זה נזכר מוקדם יותר בספר שמואל (שמואל א', ד') בתור המקום שבו נלחמו הפלשתים בישראל וניצחו אותם. לדעת חלק מהפרשנים, מדובר למעשה באותו מקום שרק לאחר הניצחון נקרא "אבן העזר" ובמלחמה הראשונה נקרא בשם אחר[8]. אפשרות זו אינה אפשרית מבחינה גאוגרפית, שכן אבן העזר בפרק ד' נמצאת במישור חוף השרון באזור אפק, ומזוהה עם האתר הקרוי כיום עזבת צרטה, ואילו אבן העזר במלחמה זו נמצאת באזור ההר, סמוך למצפה. אוסביוס[9] מזהה את אבן העזר סמוך לבית שמש, כנראה בכפר דיר אבאן ששימר את המילה "אבן" בשמו (לאור זיהוי זה, נקראה בעבר המועצה שאיגדה את יישובי האזור בשם מועצה אזורית אבן העזר, ועד היום קרוי בית הספר האזורי בשם זה). זיהוי זה אינו מקובל על החוקרים[10].
יש הסוברים כי אבן העזר לא הוצבה במקום שבו הכו ישראל הפלשתים, והביטוי "עד הנה עזרנו ה'" לא פירושו "עד לכאן" אלא "עד עתה"[11].
לקריאה נוספת
- משה גרסיאל, קרב מצפה (שמ"א ז) - בין היסטוריה להיסטוריוגראפיה, בתוך: יאיר הופמן ופרנק פולק (עורכים), "אור ליעקב: מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה לזכרו של יעקב שלום ליכט", ירושלים תשנ"ז, עמז' 78 - 89.
הערות שוליים
- ^ תרגום יונתן: "וּשׁפַכוּ לִבְּהוֹן בִּתיוּבָא כְּמַיָא קֳדָם ה'" (שפכו לבם בתשובה כמים לפני ה'); רש"י: "אינו אלא סימן הכנעה, כלומר: הרי אנו לפניך כמים הללו נשפכין"; רד"ק: "סימן לכפרת העוונות, על דרך ”כְּמַיִם עָבְרוּ תִזְכֹּר” (איוב, י"א, ט"ז); רלב"ג: "להעיד שכבר התרחצו מעונם"; רבי יוסף אבן כספי: "לרחוץ מקום קִבּוּצָם וגם פניהם וידיהם, להתרשם בנפשותם על היותם רחוצים מצואתם". בעל המצודות והמלבי"ם רואים בכך רמז לדמעות התפילה.
- ^ מצודות דוד ומלבים, שמואל א, ז
- ^ בפסוק יג כתוב: "ותהי יד ה' בפלשתים כל ימי שמואל", אך ממקראות אחרים (למשל: שמואל א', ח', כ'; שמואל א', ט', ט"ז; שמואל א', י', ה'; שמואל א', י"ג, ג') עולה שהפלשתים הוסיפו להלחם בישראל בימי שמואל. גרסיאל מסיק שהכוונה היא עד ימי זקנתו של שמואל
- ^ עולם התנ"ך, שמואל א' ז, יא
- ^ אם כי בית חורון באזכוריה במקרא מתורגמת בידי השבעים ויונתן באופן אחר.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק י"ט
- ^ משה גרסיאל, עולם התנ"ך, שמואל א' ז, יא
- ^ פירוש רד"ק לשמואל א, ד, א
- ^ אונומסטיקון 24, 32; בתרגום עזרא ציון מלמד ע' 16 מס' 145
- ^ ראו: יהודה אליצור, אבן העזר, באתר "דעת"
- ^ ראו דיון על כך אצל גרסיאל, עולם התנ"ך, עמ' 83
