עזבת צרטה
עִזְבְּת צַרְטַה הן חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי ביער ראש העין, בין ראש העין וכפר קאסם, ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק.
האתר וממצאיו
מקור השם עזבת צרטה הוא בכך שהמקום היה עזבה, יישוב עונתי ששימש את הפלאחים בזמן החריש והקציר[1]. יישוב זמני זה שכן כנראה על קרקע שהייתה שייכת לכפר הערבי סרטא, הנמצא ליד ברקן כ-13 קילומטרים מזרחית לראש העין, או שעובדה על ידי אנשיו.
בחפירות ארכאולוגיות שערכו באתר בשנים 1975–1977, על ידי פרופ' משה כוכבי וישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פרופ' משה גרסיאל מאוניברסיטת בר-אילן, בפרויקט משותף של שתי האוניברסיטאות, נמצאו שרידים מן המאה ה-10 לפנה"ס ומתקופות קדומות יותר, וזוהו ביישוב שלוש תקופות התיישבות מימי ההתיישבות הישראלית. בין היתר נמצא במקום בית ארבעת המרחבים, וממגורות המעידות על כלכלתו. התושבים בו חיו כנראה חיים חקלאים ראשונים, וייתכן נוודיים-למחצה.
באתר נמצאה כתובת המכונה "כתובת אבן העזר" והיא נרשמה על אוסטרקון ומכילה את כל אותיות האלף-בית בכתב שקדם לכתב העברי הקדום, בגרסת האלפבית הפרוטו-כנעני. לכתובת חשיבות בחקר האלפבית העתיק בשימושו בקרב עם ישראל בתקופת ההתנחלות, בהיותו הכתובת הישראלית הקדומה ביותר שנמצאה עד כה.
בשנת 2007 שופץ האתר על ידי תלמידי בית הספר "אפק" שבראש העין בשיתוף הקרן הקיימת לישראל. לאתר נוסף שילוט חדש, המסביר את הממצאים שנמצאו במקום.
אבן העזר
יש המזהים את עזבת צרטה עם היישוב אבן העזר המוזכר במקרא, ונמצא בה ממצא המזוהה כ"אבן העזר", אך קיימת מחלוקת מחקרית בנוגע לזיהוי זה[2]. ייתכן שאבן העזר נקראה על שמו של 'עזר' שהיה מגדולי שבט אפרים ששכן באזור[3].
לפי המתואר בספר שמואל א' פרק ד'[4], יצאו בני ישראל למלחמה בפלשתים, כשהם חונים במקום המכונה "האבן העזר" ואילו הפלשתים חונים באפק. מן הטקסט המקראי לא ברור אם הייתה זו מלחמת מגן נגד תוקפנות פלשתית או להפך, אך ככל הנראה הייתה ההתנגשות תוצר של ניסיונם של העברים יושבי הר אפרים להשתחרר מכבלי השלטון הפלשתי.
בקרב הראשון הובסו בני ישראל ואיבדו כארבעת אלפים איש. כדי לתקן את תוצאות הקרב הם נשאו עמם לקרב השני את ארון הברית ממקום שבתו בשילה, שם שכן המשכן. רוחם של הפלשתים נפלה, אך הם התעודדו בקריאה "התחזקו והיו לאנשׁים פלשׁתים פן תעבדו לעברים כאשׁר עבדו לכם והייתם לאנשׁים ונלחמתם," יצאו והביסו את בני ישראל פעם נוספת והפעם הפילו מישראל "שלושים אלף רגלי" ואף לקחו את ארון הברית בשבי. הידיעה על האסון ועל מות בניו, חפני ופנחס, הביאה למותו של עלי הכהן. שמואל הנביא מוזכר בתחילת הסיפור, אך לא במהלכו, דבר המצביע על כך שהקרב נערך לפני הפיכתו של שמואל למנהיג. ככל הנראה הוליד הקרב את חורבנה של שילה והמשכן ששכן בה. חורבן המקום בו משערים ששכנה שילה (חרבת סֵילוּן בהר המרכזי) מתוארך לאמצע המאה ה-11 לפנה"ס, ומקובל לייחס את חורבנו לפלשתים.
הקרב באבן העזר נחשב לנקודת מפנה במאבק בין ישראל לפלשתים ומסמן ככל הנראה את ראשיתה של תקופה בה הצליחו הפלשתים לחדור מזרחה, אל עומק נחלת אפרים ובנימין ולהגביר את שליטתם בישראל. מקום בשם "אבן העזר" מוזכר פעם נוספת בפרק ז' בספר שמואל א', כאבן זיכרון לניצחון של בני ישראל על הפלשתים במועד מאוחר יותר, ונקרא בפרק ד' על שם סופו של המעשה[5]. יש הסבורים כי אין קשר בין שני המקומות.[6]
לקריאה נוספת
- משה כוכבי, אוסטרקון מתקופת השופטים מעזבת צרטה, ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן רמת-גן, תשל"ז, עמ' 30–43
- ישראל פינקלשטיין, חפירות עזבת צרטה וההתנחלות הישראלית בהר, אוניברסיטת תל אביב תשמ"ג
- משה גרסיאל, ישראל פינקלשטיין, The Westward Expansion of the House of Joseph in the Light of the Izbet Sartah Excavations Tel Aviv (כתב עת של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב), כרך 5, 1978, עמ' 192–198
- Finkelstein, I. 1986 Rosh Ha'ayin, Israel Izbet Sarta: An Early Iron Site Near' BARInternational Series, 299). Oxford
קישורים חיצוניים
- הכתובת הישראלית הקדומה ביותר נתגלתה בחירבת צ'רטה, מעריב, 4 באוגוסט 1976
- Stephen Broyles, The Alphabet from ‘Izbet Sartah, The Andreas Center.
- מפת קרב אבן העזר
- אימוץ אתר אבן העזר על ידי בית הספר אפק
- משה כוכבי, איתמר זינגר, נדב נאמן וישראל פינקלשטיין, דיון: אבן העזר הישראלית ואפק הכנענית, קתדרה 27, דצמבר 1982, עמ' 38-3
- סיור באבן העזר (עזבת צרטה)
הערות שוליים
- ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 1994, בפרק:תפקידי העזבה והרכב אוכלוסייתה עמ' 46
- ^ יהודה אליצור, אבן העזר, באתר "דעת"
פרופ' יהודה אליצור, ישראל והמקרא: מחקרים גיאוגראפיים, היסטוריים והגותיים, עמוד 97. - ^ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק כ"א; יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 192.
- ^ ספר שמואל א', פרק ד'
- ^ רש"י, מצודת דוד, ושאר המפרשים לספר שמואל א', פרק ד', פסוק א'.
- ^ יהודה אליצור, אבן העזר, באתר דעת (מתוך: "ספר זיידל" בהוצאת החברה לחקר המקרא בישראל עמ' 118-111)
37041523עזבת צרטה