פרוזדור ירושלים

פרוזדור ירושלים הוא השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק. אזור זה נכבש במלחמת העצמאות, במהלך פריצת הדרך לירושלים, והיה מוקף עד למלחמת ששת הימים בשטח ממלכת ירדן.

פרוזדור ירושלים אינו נבדל מבחינה משמעותית מאזורים גאוגרפים סמוכים לו מצפון ומדרום, והגדרת אזור זה היא צבאית-מדינית ולא גאוגרפית.

מקורו של המונח, המתאר את השטח המקשר בין ירושלים לערי החוף והמוצא אל הים, הוא כנראה בתקופה הצלבנית, אולם את משמעותו הגאופוליטית הנוכחית הוא קיבל מהצעת החלוקה של ועדת פיל ב-1937, על פיה השטח המקשר בין ירושלים ליפו יישאר תחת מנדט בריטי קבוע.

חשיבותו של השטח לישראל

מאז תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל היה צורך לשמור על נתיב בטוח למעבר בין השפלה לירושלים שם גרו תושבים יהודיים רבים. ללא מעבר בטוח ירושלים הייתה בסכנת מצור תמידית. למרות זאת, בראשית מלחמת העצמאות היו יישובים מועטים ביותר בפרוזדור המחבר בין ירושלים לשפלה. הקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה היו הקיבוצים היחידים באזור ושם שכן כוח של הפלמ"ח שהיה אמור לאפשר מעבר חופשי של תנועה בנתיב שהיום בנוי עליו כביש 1.

המלחמה על הפרוזדור לירושלים

משוריין, שריד למלחמה על פרוזדור ירושלים לצד הדרך (צולם בשנת 1950)

ערך מורחב – המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות

בתחילת המלחמה הערבים מהכפרים הסמוכים לאזור הצליחו לגרום נזקים כבדים לשיירות שנעו בתוואי השטח הקשה. בעיקר באזור שער הגיא שם הכביש מתפתל בתוך נחל ומסביבו הרים השולטים עליו. צה"ל עשה מספר התקפות במטרה לפתוח את הדרך לירושלים כמו מבצע נחשון. אך כל פעם הדרך נשארה פתוחה רק למספר שעות. עקב חוסר היכולת של ישראל לשלוט על הפרוזדור לירושלים, העיר הייתה נתונה במצור. בהמשך המלחמה, הצליח צה"ל במספר מבצעים לכבוש את כל רכסי ההרים השולטים על הכביש ואף הרחיב את הפרוזדור בעיקר לכיוון דרום. אך המעבר בין ירושלים לשפלה לא היה חופשי עד למלחמת ששת הימים כאשר צה"ל כבש את לטרון ובכך אפשר מעבר חופשי דרך כביש אחד.

לאחר המלחמה, הקרן הקיימת לישראל השקיעה משאבים ניכרים ביעור הפרוזדור.

נתיבי תחבורה בפרוזדור

מלבד כביש מספר 1 נבנו עוד שני כבישים שנסללו מאזור עין כרם בירושלים לשפלה, הראשון כביש 395 דרך רמת רזיאל לאזור בית שמש וכביש הגבורה המוביל לרמלה ורחובות והשני כביש 386 דרך בר גיורא וצור הדסה המוביל יחד עם כביש 375 לעמק האלה ובית שמש.

מערך תחבורה נוסף דרך הפרוזדור הם קווי הרכבת. ישנו קו רכבת ישן לירושלים העובר דרך נחל שורק. קו זה היה פעיל מהתקופה העות'מאנית ועד 1998 באופן כמעט רצוף. ב-1998 הוחלט לסגור את קו הרכבת בגלל בעיות טכניות והוא שב לפעולה ב-2005. מכיוון שקו זה הוא בתוואי שטח קשה ונבנה לפני שנים רבות זמן הנסיעה בו הוא ארוך ואין רבים שמשתמשים בו. משנת 2004 נבנה קו רכבת מהיר לירושלים שעובר דרך מודיעין. בחודש דצמבר 2019 נפתח קו הרכבת לכל אורכו מתחנת תל אביב ההגנה עד תחנה מרכזית ירושלים. קו זה עובר בחלקו במנהרות ועל גשרים על מנת לקצר את זמן הנסיעה.

יישובים ישראלים בפרוזדור

מלון מעלה החמישה. צילום מכיוון אבו גוש

המושב שורש

אולפני חברת החדשות בנווה אילן

לאורך השנים נבנו יישובים רבים בפרוזדור ויצרו שליטה ישראלית ברורה באזור.

רשימת יישובי פרוזדור ירושלים לפי סדר גובהם מעל פני הים:

1. ירושלים: 650 מטר (אזור עין כרם) - 860 מטר (שכונת גילה).
2. עמינדב: 842 מטר.
3. אורה: 820 מטר.
4. מבשרת ציון: 650-820 מטר.
5. רמת רחל: 815 מטר.
6. מעלה החמישה: 815 מטר.
7. מבוא ביתר: 774 מטר.
8. רמת רזיאל: 758 מטר.
9. אבו גוש: 600-756 מטר.
10. צור הדסה: 755 מטר.
11. קריית ענבים: 750 מטר.
12. צובה: 736 מטר.
13. גבעת יערים: 726 מטר.
14. קריית יערים: 721 מטר.
15. בית נקופה: 720 מטר.
16. בר גיורא: 718 מטר.
17. שורש: 713 מטר.
18. נס הרים: 707 מטר.
19. מוצא עילית: 703 מטר.
20. יד השמונה: 698 מטר.
21. נווה אילן: 696 מטר.
22. כיסלון: 694 מטר.
23. שואבה: 662 מטר.
24. בית זית: 653 מטר.
25. עין נקובא: 641 מטר.
26. מטע: 638 מטר
27. עין ראפה: 635 מטר.
28. בית מאיר: 632 מטר.
29. אבן ספיר: 625 מטר.
30. מוצא: 610 מטר.
31. נטף: 556 מטר.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31545273פרוזדור ירושלים