חושי הארכי
חוּשַׁי הָאֲרְכִּי, אישיות מהתנ"ך הנזכרת בספרי שמואל ודברי הימים, רֵעֶה (כלומר חברו ויועצו של) המלך דוד.
מרד אבשלום
חושי נזכר בסיפור מרד אבשלום בספר שמואל ב', פרק ט"ו וכן ברשימת פקידי דוד (דברי הימים א', כ"ז) בסמוך לשמו של אחיתופל הגילוני, רשימה המשקפת את המצב האדמיניסטרטיבי בממלכה ערב המרד. לעומת אחיתופל שהיה שותף לקשר כנגד דוד, הפגין חושי נאמנות גמורה לדוד ואף ביקש להצטרף למלך הבורח מירושלים. עם זאת, המלך חשש שחושי יהיה עליו למשא (ייתכן ובשל היותו זקן) וביקש ממנו לשוב אל העיר ולחבור אל אבשלום כדי שישמש כמרגל וכך יוכל לדווח על המתרחש ויסייע בסיכול המרד. חושי עשה כמצוות מלכו, הגיע אל אבשלום וקורא "יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ!". אבשלום, תמה על בגידתו לכאורה של ידיד אביו, ושאל את חושי: "זֶה חַסְדְּךָ אֶת-רֵעֶךָ; לָמָּה לֹא-הָלַכְתָּ, אֶת-רֵעֶךָ?" אך חושי הרגיעו באומרו שהעביר את תמיכתו אל אבשלום כיון שהעם תומך בו, והבטיח לו את נאמנותו.
חושי סיכל את עצת אחיתופל הטובה, לתקוף את מחנה דוד הנמלט מוקדם ככל האפשר, בהזהירו את אבשלום מפני פזיזות. בתשובה לפניית אבשלום, לאחר ששמע את עצת אחיתופל, הדגיש חושי הארכי שהעצה שיעץ אחיתופל אינה טובה "בַּפַּעַם הַזֹּאת". דברי חושי נחלקים לשניים: הוא מסביר מדוע לדעתו טעה אחיתופל הפעם, ומציע הצעה משלו כיצד להתמודד עם דוד ואנשיו. גם חושי מדגיש כי הציר המרכזי לניצחון הוא המומנטום, אך בניגוד לעצת אחיתופל לנצל את המומנטום מיידית ולהכריע את המערכה, טען חושי שהמומנטום יטה לטובת אבשלום במהלך קרב גדול ומכריע. לדברי חושי, אם יצאו אבשלום וצבאו מיד לקראת דוד הם יפעלו מבלי שגורם הפתעה יהי לצידם ויסכנו את הישגיהם השבריריים. במקום זה חושי הציע לאסוף צבא ענק מכל אנשי ישראל, ולזכות בניצחון מכריע. בדבריו נזהר חושי להזכיר את אבשלום כמי שעומד בראש הפירמידה וכמי שכל פעולה נסבה סביבו, עם זאת, כשחושי עבר לתאר את הגורל הצפוי לדוד, הוא מקפיד לדבר עליו בגוף שלישי ונמנע מאזכור שמו. דברי חושי לאבשלום עמוסים בדימויים ציוריים שיצרו ערפול ומאידך שבו את לבו של אבשלום, ומעל לכל נמנע חושי מלהתייחס לעצמו ובכך האדיר את דמותו של אבשלום. מטרתו האמיתית של חושי הייתה להרוויח זמן בתקווה שהמרד ידעך ודוד המלך ייהנה מפסק זמן להתארגנות. בסיכומו של דבר בחר אבשלום לנהוג על פי עצת חושי אך הכתוב מציין כי החלטתו של אבשלום לא נבעה מתהליך "אנושי" בו מעורבת חכמת חושי ומחשבת אבשלום בלבד, אלא הייתה כאן מעורבות אלוקית ישירה.
קבלת עצתו של חושי על ידי אבשלום סיפקה זמן יקר למחנה דוד לארגן את ההתנגדות לאבשלום (תוך שחושי מעדכן גם את דוד בדבר הצפוי), ולמעשה, עצתו של חושי היא שהכשילה את מרד אבשלום והצילה את דוד.
בתלמוד בבלי[1] מסופר שכשאבשלום רדף אחרי דוד להורגו, דוד המלך רצה לעבוד עבודה זרה כדי שיתלו שהמתתו על ידי בנו הייתה כעונש על כך, ולא יבואו להתרעם על מידותיו של ה'. אולם חושי הארכי מנע זאת ממנו, וטען שאנשים יתלו שנענש משום שאבשלום היה בן אשת יפת תואר.
בספר הברית השלם נכתב בשם חז"ל שחושי לא היה יהודי[2].
שמו
השם חושי נזכר גם כשם אביו של בענא, אחד מנציבי שלמה המלך, ויש לשער שהמדובר באותו האיש. באשר למקור השם "חושי", ההשערות במחקר הן כי מדובר בצורה מקוצרת של שם אחר, ככל הנראה שם כדוגמת "אחישי" או "אחושי" (כמבנה השם המקראי "אבישי").
מצאנו כמה דעות בחז"ל[3] למה נקרא שמו ארכי: משום שהיה מערכי של בית דוד, שעל ידו התבססה מלכות של בית דוד[4], על שם עירו[5].
לקריאה נוספת
- יעקב ליוור, "חושי", אנציקלופדיה מקראית, ג, ירושלים תשי"ח
קישורים חיצוניים
- חושי הארכי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מסכת סנהדרין, דף ק"ז עמוד ב'
- ^ ספר הברית השלם, חלק ב, מאמר יג, פרק ה
- ^ מדרש תהילים ג ג
- ^ בארמית מכונה המלך רך
- ^ בספר כלי יקר כתב שנקרא כפר ארכא, ושם נמצא קבר חושי עד היום
29476112חושי הארכי