צפניה בן מעשיה
צְפַנְיָה בֶן-מַעֲשֵׂיָה, אישיות מהתנ"ך, כהן בימי המלך צדקיהו. שמו מופיע בספר ירמיה,[1] נשלח על ידי המלך אל ירמיהו הנביא ביחד עם פשחור בן מלכיה בבקשה שיתפלל וידרוש את ה' שנבוכדנאצר מלך בבל שצר על ירושלים יעזוב.
תפקידו
בן מעשיה נשלח על ידי המלך אל ירמיהו הנביא, ביחד עם פשחור בן מלכיה בבקשה, שיתפלל וידרוש את ה', שנבוכדנאצר מלך בבל, שצר על ירושלים יעזוב. בן מעשיה ,שהיה ממקורבי הנביא ירמיהו נשלח לדעת אלכסנדר רופא, כדי לבקש חזון ישועה מפיו של הנביא.[2]
שמעיה הנחלמי כתב אל צפניה מכתב מן הגלות, בו הוא שואל את בן מעשיה למה לא שם את ירמיהו במהפכת[א]: ”יְקוָק נְתָנְךָ כֹהֵן, תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית ה', לְכָל-אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא; וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל-הַמַּהְפֶּכֶת, וְאֶל-הַצִּינֹק.” (ירמיהו, כ"ט, כ"ו) ממכתבו של שמעיה הנחלמי עולה, כי תפקידו של בן מעשיה היה לפקח על ”כָל-אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא”, כינוי אשר הוצמד לנביאי האמת. מספר ירמיהו[3] עולה כי בן מעשיה היה אחראי על הסדר בבית המקדש.
בן מעשיה נשלח על ידי צדקיהו שוב, אל הנביא ביחד עם יהוכל בן שלמיהו כדי שיתפלל בעבורם.[4] לדעת יאיר הופמן בן מעשיה נכלל במשלחת זו כי היה ממקורבי הנביא וזאת כדי להוות משקל נגד לבן שלמיהו שהיה ממתנגדי הנביא.[5]
אם שימש ככהן גדול?
לשיטתו של רד"ק צפניה היה כהן גדול וזאת לפי הכתוב: ”יְקוָק נְתָנְךָ כֹהֵן, תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן,”.[6] לדעת יאיר הופמן קביעה זו אינה נכונה כי הכוהן הגדול בימי צדקיהו היה שריה.[7]
הריגתו
מסופר בספר מלכים [8], כי הוא נלקח לרבלתה והומת על ידי נבוזראדן, שר הטבחים : ”וַיִּקַּח רַב-טַבָּחִים, אֶת-שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ, וְאֶת-צְפַנְיָהוּ, כֹּהֵן מִשְׁנֶה; וְאֶת-שְׁלֹשֶׁת, שֹׁמְרֵי הַסַּף. יט וּמִן-הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר-הוּא פָקִיד עַל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא, הַמַּצְבִּא אֶת-עַם הָאָרֶץ; וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הַנִּמְצְאִים בָּעִיר. כ וַיִּקַּח אֹתָם, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים; וַיֹּלֶךְ אֹתָם עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל, רִבְלָתָה. כא וַיַּךְ אֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה, בְּאֶרֶץ חֲמָת” ייתכן כי צפניה המופיע בפסוקים אלו, במלכים הוא צפניה בן מעשיה.[9]
יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים כותב כי ” לאחר שהחריב שר-צבא מלך בבל את ירושלים והגלה את העם, לקח בשבי את שריה הכוהן הגדול ואת צפניה הכוהן השני לו... שם ציווה המלך לכרות את ראשיהם”.[10] לאור הכתוב אצל בן מתיתיהו היה צפניה כהן משנה. בן מתיתיהו אינו מזכיר את שם אביו של צפניה, אך לאור הכתוב בקדמוניות היהודים היה צפניה כהן משנה לשריה.
בספר ירמיה[11], ל"ה, ד' מוזכר השם מעשיהו: ”לִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן-שַׁלֻּם, שֹׁמֵר הַסַּף.” מעשיהו זה הוא כנראה אביו של צפניה.[12]
ביאורים
הערות שוליים
- ^ פרק כ"א, פסוק א'
- ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, מאגנס, 2006, ע"מ 245.
- ^ כ"ה, כ"ט
- ^ ירמיהו, ל"ז, ג'
- ^ יאיר הופמן, מקרא לישראל: ירמיהו כ"ו - נ"ב, ירושלים, מאגנס, 2001, ע"מ 685.
- ^ ירמיהו, כ"ט, כ"ו
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: ספר ירמיהו, תל אביב, דודזון עתי, 1996, ע"מ 119.
- ^ מלכים ב', כ"ה, י"ח-כ"ב
- ^ בוסתנאי עודד, מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: ספר מלכים ב' , תל אביב, דודזון עתי, 1994, ע"מ 217.
- ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים: ספר עשירי, אברהם שליט תרגם, ירושלים, מאגנס, 2002, ע"מ 357.
- ^ ירמיהו, ל"ה, ד'
- ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 178.