ברון

ערך זה עוסק בתואר אצולה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ברון (פירושונים).

כתר של ברון אנגלי

בָּרוֹן, או בגרסה הנשית ברונית, הוא תואר כבוד לאצילים המקובל באחדות ממדינות אירופה, בדרך כלל ארצות מערב אירופה. תואר אצולה זה מיוחס בדרך כלל כתואר פאודלי. מקור השם במילה הפרנקית baro שמשמעותה "אדם חופשי, לוחם". מילה זאת התמזגה עם המילה beorn באנגלית העתיקה שמשמעותה "אציל". בימי הביניים המוקדמים התואר ברון היה שווה לוסאל. במאה ה-13 כונו ברונים כל שכבת האצולה. בבריטניה היו קיימים, למשל, "ברונים גבוהים" ו"ברונים נמוכים" בהיררכיה של האצולה.

במאה ה-14 התגבשה סופית ההייררכיה הפאודלית של בני האצולה: התואר ברון הוא הנמוך ביותר, מתחת לויקונט ומעל האביר (שהוא אציל חסר תואר). במאה ה-14 הוכנס תואר אצולה חדש - ברונט, בין הברון והאביר. במאה ה-19 העניק נפוליאון ה-1 את התואר ברון לפקידים ולאנשי כמורה וראשי ערים בעלי רכוש מעל 15000 פרנק. התואר ברון עובר בירושה לכל בניו של הברון ומכאן הריבוי של בני תואר אצולה זה. במאה ה-20 הברונים בבריטניה קיבלו תואר לורד ונכנסו לבית הלורדים.

במרחב הגרמני מקבילה לתואר הברון דרגת "פרייהר".