איש אשכולות
אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת[1] הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.
מקור הביטוי
מקור הביטוי העברי "אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת" במשנה, במסכת סוטה, שבה נאמר ”משמֵת יוסה בן יועזר איש צרידה ויוסה בן יוחנן איש ירושלים – בָּטְלוּ הָאַשׁכּוֹלוֹת”. התלמוד הבבלי (מסכת סוטה מ"ז, ע"ב) מסביר: ”מאי אשכולות? אמר רב יהודה: איש שהכל בו”. על פי ביאורו של רש"י; הכוונה לאיש שיש בו כל התורה כולה באמיתותה בלי דופי ובלי מחלוקת, כשהכוונה לגדול בתורה הבקי בכל חלקי התורה כולה, בנגלה ובנסתר, וכפי שנאמר בהלכות גדולות למסכת תמורה: ”שלא נמצא בו שום עוון ותורתו נתונה לו ממשה רבנו ללא דופי”.
רבים חושבים בטעות שמקור המושג בדימוי של אשכולות ענבים המלאים בידע, אך ככל הנראה מקורו בשיבוש של המונח היווני "איש אסכולות". בשפה הלטינית ידוע בביטוי Altera pars Petri, המתאר באופן מחמיא אדם בעל מידות תרומיות של חכמה.
אנשי אשכולות בולטים מחכמי ישראל
למרות המיתוג הברור שנתנו חז"ל לראויים לשאת את התואר "איש אשכולות", הושאל הביטוי במהלך השנים ונעשה בו שימוש לסמל אנשי רוח וגדולי תורה, ששלטו בכל מכמני התורה והיו בעלי ידע מקיף ונרחב בכל חלקיה. בין המוגדרים כאנשי אשכולות כתואר מושאל ביהדות נמנים: רבי סעדיה גאון, רש"י, הרמב"ם שנמנה בתקופת ימי הביניים על חכמי דורו גם בין חכמי האומות ונודע כבעל ידע רחב בתחום הרוח והדת וכן גם בתחום הרפואה. רבי שמואל הנגיד, החכם דון יצחק אברבנאל, המהר"ל מפראג שמלבד גדלותו התורנית נודע כאסטרונום מחונן בקרב מלומדי ארצו ונחשב כיועץ מבוקש בחצר המלך, החיד"א, הגאון מווילנא, רבי יהונתן אייבשיץ ואחרים.
אנשי אשכולות בולטים מאומות העולם
.jpg)
לימים הורחב השימוש במושג "איש אשכולות", על מנת לבטא גדולתם של אנשי רוח גם בתחומים שאינם תורניים, וגם כאלו שאינם יהודים.
רובם של הללו המוגדרים כאנשי אשכולות בעברית המודרנית, הם בני תקופת הרנסאנס בשלהי ימי הביניים, בה עדיין לא הייתה חציצה ברורה בין תחומי מקצוע כמו; מתמטיקה, פיזיקה ורפואה. גדול אנשי האשכולות של תקופת הרנסאנס, הוא לאונרדו דה וינצ'י, שהיה צייר, פסל, מהנדס, אדריכל ומדען. הוא התעניין גם בביולוגיה (בעיקר של בני אדם) ובתעופה. בערך בתקופתו של דה וינצ'י, חיו ופעלו גם מיכלאנג'לו - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס ומשורר איטלקי ולאונה בטיסטה אלברטי - סופר, משורר, פילוסוף, אדריכל, צייר, בלשן וקריפטוגרף, איטלקי אף הוא. בלז פסקל - מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף וגוטפריד וילהלם לייבניץ - מתמטיקאי, פילוסוף ומדינאי, שתרם גם בתחומים אחרים, בהם משפטים, פיזיקה ותחומים נוספים, ובנג'מין פרנקלין שהיה מדינאי, מדען (בעיקר בתחום החשמל), סופר וממציא. היו אנשי אשכולות מוכרים שפעלו בתקופות מאוחרות יותר.
אישיות נוספת היא גלילאו גליליי אשר היה מתמטיקאי, אסטרונום, ממציא ופיזיקאי. הוא היה הראשון שהשתמש בטלסקופ לצורך ביצוע תצפיות אסטרונומיות, ובעזרתו גילה ארבעה מירחיו של צדק ואת מופעיו של כוכב הלכת נוגה. תגליותיו הוכיחו את המודל ההליוצנטרי - כדור הארץ איננו מרכז היקום - הוא סובב סביב השמש. אמירה זו היוותה כפירה בערכי הדת וגלילאו נשפט למעצר בית עד יום מותו. עבודתו המדעית הקיפה תחומים רבים, והוא נחשב לאחד מאנשי המדע הדגולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
תומאס יאנג, איש אשכולות אנגלי שפעל בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19, נחשב בעיני רבים כ"אדם האחרון שידע הכל". בקיאותו המדהימה הקיפה במומחיות וידע רחב ממדים, את כל תחומי האקדמיה המערבית בתקופתו: רפואה, פיזיקה, בלשנות, הרמוניה ואף אקטואריה.
לקריאה נוספת
- אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל, עמוד 278-283.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: איש אשכולות |
- Why Some of us Don't Have One True Calling - סרטון הסבר של TED על אנשים שמתמחים בתחומים מרובים (באנגלית)
- לימור שיפוני, ילדי לאונרדו: על החיים במיקוד רב תחומי ובין תחומי. בלוג