מועצה אזורית אשכול
מפה של המועצה האזורית אשכול. היישובים המסומנים במפה בשמות "חלוצית 1" ו-"חלוצית 4" הם בני נצרים ונווה, בהתאמה. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 32 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 5 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | גדי ירקוני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1951 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 18,566 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 122 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 25.2 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 244 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 737,040 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 6 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°18′10″N 34°25′53″E / 31.302878°N 34.43135°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 96 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3957 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 144 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.eshkol.info |
מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב. שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת. זו המועצה המערבית בישראל.
היסטוריה
המועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה. ב-19 באוגוסט 1969 הוחלף שמה[4] ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.
מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הפכה המועצה ליעד של הטרור הפלסטיני מרצועת עזה, כאשר ב-2001 החלו נגדה שיגורי רקטות קסאם. בעקבות תוכנית ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה ירי הרקטות והפצמ"רים על יישובי המועצה החמיר, דבר שהוביל למספר מבצעים צבאיים גדולים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות. במתקפת הפתע של ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל. הובילה לפגיעה במועצה. הטבח בפסטיבל נובה הטבח בניר עוז והטבח בבארי, כולם אירעו בשטחי המועצה. זאת לצד קרבות קשים שאירעו ברוב היישובים שבו.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית אשכול 18,566 תושבים (מקום 122 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.2%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 76.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,008 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[5]
הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות, אך ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה, וביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.
אתרים
- יער בארי[6] - יער המשתרע על פני 11,000 דונם סמוך לקיבוץ בארי. ביער מספר אתרים, בהם אנדרטת יד אנזא"ק ומחצבות הגופרית בארי.
- הגדת חבל ימית[7] - מרכז מבקרים המתאר את ההיסטוריה של יישובי חבל ימית ופינויים ב-1981. ממוקם במושב דקל.
- אנדרטת עוצבת הפלדה[8] - ממוקמת במתחם מרכז המבקרים "הגדת חבל ימית". הוקמה לזכר חללי האוגדה שכבשה במלחמת ששת הימים את חבל ימית. הועתקה ממיקומה המקורי (על גבעה בחבל ימית) אל מיקומה הנוכחי, ב-1981.
יישובי המועצה
מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה |
---|---|---|---|
1 | יישוב קהילתי | אבשלום | 1990 |
2 | מושב | אוהד | 1969 |
3 | קיבוץ | אורים | 1946 |
4 | קיבוץ | בארי | 1946 |
5 | מושב | בני נצרים | 2008 |
6 | קיבוץ | גבולות | 1943 |
7 | מושב | דקל | 1982 |
8 | קיבוץ | חולית | 1982 |
9 | מושב | יבול | 1981 |
10 | מושב | ישע | 1957 |
11 | מושב | יתד | 1980 |
12 | קיבוץ | כיסופים | 1951 |
13 | קיבוץ | כרם שלום | 1956 |
14 | מושב | מבטחים | 1950 |
15 | קיבוץ | מגן | 1949 |
16 | מושב | נווה | 2008 |
17 | קיבוץ | ניר יצחק | 1949 |
18 | קיבוץ | ניר עוז | 1955 |
19 | קיבוץ | נירים | 1949 |
20 | קיבוץ | סופה | 1982 |
21 | מושב | עין הבשור | 1982 |
22 | קיבוץ | עין השלושה | 1950 |
23 | מושב | עמיעוז | 1956 |
24 | מושב | פרי גן | 1981 |
25 | קיבוץ | צאלים | 1947 |
26 | יישוב קהילתי | צוחר | 1973 |
27 | קיבוץ | רעים | 1949 |
28 | מושב | שדה ניצן | 1973 |
29 | מושב | שדי אברהם | 1981 |
30 | יישוב קהילתי | שלומית | 2011 |
31 | מושב | תלמי אליהו | 1970 |
32 | מושב | תלמי יוסף | 1982 |
סמל המועצה
סמל המועצה עוצב בראשית שנות השישים על ידי האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים.[9] במקביל להיותו סמל המועצה, שימש הסמל במשך שנים רבות גם את ארגון "ישובי חבל מעון", אשר עסק במיון ושיווק התוצרת החקלאית של יישובי החבל.
כאשר עוצב הסמל נקראה המועצה האזורית "חבל מעון" וכללה בעיקר קיבוצים שהוקמו כחלק ממערך ההגנה ותפיסת השטחים שמול גבול רצועת עזה. עיקר פרנסתם של תושבי המועצה הייתה אז על חקלאות שהתאפיינה בשטחי התבואה הגדולים שנזרעו אז ללא השקיה. הסמל שיקף את שני אלה בבהירות ובפשטות: שיבולת שהופכת לגדר תלתלית ובתוכה שדה.
עם השנים עבר הסמל מספר שינויים. מכיוון שתלתלי גדר התיל יצרו קונוטציות שליליות לכלא ודיכוי הם הוסרו והושארו תלתלים בלבד, כרעיון מופשט ופתוח לפרשנות. בנוסף התעגל מעט הסמל בהתאם לתפיסות וצרכים חדשים.
בגרסה הנוכחית של הסמל, שעוצב בשנת 2013 על ידי המעצב הגרפי חיים לוי, הוסרו התלתלים לגמרי וכן הגבעול המקיף את הסמל, בהתאם לגישה העיצובית המודרנית להפשטת סמלים. כמו כן, הותאמו צבעים קבועים למאפייני הסמל.
-
סמל המועצה הראשון
-
סמל המועצה בגרסה מתקדמת
-
סמל המועצה הנוכחי
ראשי מועצה
- 1951–1953 - הדסה ברגמן (תירוש) מנירים (1927 - 2013)[10]
- 1954–1955 - משה (מוסא) קסטרו
- 1956–1959 - משה אבני ממגן
- 1961–1965 - חיים (חמי) כלב מניר יצחק (1930 -2015)[11]
- 1965–1969 - בנימין חפץ מנירים
- 1970 - חיים בן פורת מרעים
- 1971–1974 - אשר (צימבה) צימבליסטה מרעים[12]
- 1975–1979 - שמואל אבני מבארי
- 1980–1984 - אליעזר בן צבי ממגן
- 1985–1991 - אשר (צימבה) צימבליסטה
- 1991–1997 - אברהם (בודא) דגן מבארי
- 1997–2003 - אברהם (מנצ'ר) דבורי מבארי
- 2003–2007 - אורי נעמתי מרעים
- 2007–2015 - חיים ילין מבארי
- 2015 - 2024 - גדי ירקוני מנירים
- ב-19 בנובמבר 2024 תחל לכהן מיכל עוזיהו כראש המועצה, לאחר שהייתה היחידה שהגישה טפסי מועמדות לתפקיד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מועצה אזורית אשכול |
- פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- אתר מועצה אזורית אשכול
- סיפור מקומי מועצה אזורית אשכול - סיפור התפתחות המועצה על גבי ציר זמן, תמונות, מסמכים וסרטונים. ארכיון דיגיטלי קהילתי.
- אתר עמותת התיירות
- 232 - עיתון תושבי מועצה אזורית אשכול
- ככה זה, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול
- מועצה אזורית אשכול, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- אשכול (ישראל : מועצה אזורית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ היום קריאת חבל מעון ע"ש אשכול, למרחב, 19 באוגוסט 1969
- ^ פרופיל מועצה אזורית אשכול באתר הלמ"ס
- ^ יער בארי, באתר קק"ל
- ^ הגדת חבל ימית
- ^ אנדרטת עוצבת הפלדה
- ^ ארנון אבני, ענת חפץ, "לוגו סוף הדרך", עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 83, 2 בנובמבר 2010, עמ' 3
- ^ "הדסה (ברגמן) תירוש", 232, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול 117, 3 בספטמבר 2013, עמ' 2
- ^ נפטר חמי כלב, ראש המועצה לשעבר, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 13
- ^ תם פרחי, מפעלי חייו, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 156, 6 בדצמבר 2016, עמ' 21
|
מועצות אזוריות בישראל | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
מחוז הדרום | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר |
39799524מועצה אזורית אשכול