מועצה אזורית אשכול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית אשכול
מפה של המועצה האזורית אשכול. היישובים המסומנים במפה בשמות "חלוצית 1" ו-"חלוצית 4" הם בני נצרים ונווה, בהתאמה.
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 32
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 5
ראש המועצה גדי ירקוני
תאריך ייסוד 1951
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 18,566 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 122
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 25.2 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 244
תחום שיפוט[2] 737,040 דונם
    - דירוג ארצי 6
31°18′10″N 34°25′53″E / 31.302878°N 34.43135°E / 31.302878; 34.43135
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 96
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3957
    - דירוג ארצי 144
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.2%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 10.1%
גילאי 15 - 19 9.4%
גילאי 20 - 29 11.3%
גילאי 30 - 44 18.8%
גילאי 45 - 59 14.6%
גילאי 60 - 64 3.6%
גילאי 65 ומעלה 12.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,583
 –  יסודי 2,032
 –  על-יסודי 1,551
מספר כיתות 148
ממוצע תלמידים לכיתה 25.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.eshkol.info
אולם המופעים על שם שמואל שילה במתחם המועצה האזורית אשכול (אדריכל: חנן הברון)

מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב. שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת. זו המועצה המערבית בישראל.

היסטוריה

המועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה. ב-19 באוגוסט 1969 הוחלף שמה[4] ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הפכה המועצה ליעד של הטרור הפלסטיני מרצועת עזה, כאשר ב-2001 החלו נגדה שיגורי רקטות קסאם. בעקבות תוכנית ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה ירי הרקטות והפצמ"רים על יישובי המועצה החמיר, דבר שהוביל למספר מבצעים צבאיים גדולים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות. במתקפת הפתע של ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל. הובילה לפגיעה במועצה. הטבח בפסטיבל נובה הטבח בניר עוז והטבח בבארי, כולם אירעו בשטחי המועצה. זאת לצד קרבות קשים שאירעו ברוב היישובים שבו.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית אשכול 18,566 תושבים (מקום 122 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 76.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,008 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[5]

הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות, אך ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה, וביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.

אתרים

יישובי המועצה

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 יישוב קהילתי אבשלום 1990
2 מושב אוהד 1969
3 קיבוץ אורים 1946
4 קיבוץ בארי 1946
5 מושב בני נצרים 2008
6 קיבוץ גבולות 1943
7 מושב דקל 1982
8 קיבוץ חולית 1982
9 מושב יבול 1981
10 מושב ישע 1957
11 מושב יתד 1980
12 קיבוץ כיסופים 1951
13 קיבוץ כרם שלום 1956
14 מושב מבטחים 1950
15 קיבוץ מגן 1949
16 מושב נווה 2008
17 קיבוץ ניר יצחק 1949
18 קיבוץ ניר עוז 1955
19 קיבוץ נירים 1949
20 קיבוץ סופה 1982
21 מושב עין הבשור 1982
22 קיבוץ עין השלושה 1950
23 מושב עמיעוז 1956
24 מושב פרי גן 1981
25 קיבוץ צאלים 1947
26 יישוב קהילתי צוחר 1973
27 קיבוץ רעים 1949
28 מושב שדה ניצן 1973
29 מושב שדי אברהם 1981
30 יישוב קהילתי שלומית 2011
31 מושב תלמי אליהו 1970
32 מושב תלמי יוסף 1982

סמל המועצה

סמל המועצה עוצב בראשית שנות השישים על ידי האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים.[9] במקביל להיותו סמל המועצה, שימש הסמל במשך שנים רבות גם את ארגון "ישובי חבל מעון", אשר עסק במיון ושיווק התוצרת החקלאית של יישובי החבל.

כאשר עוצב הסמל נקראה המועצה האזורית "חבל מעון" וכללה בעיקר קיבוצים שהוקמו כחלק ממערך ההגנה ותפיסת השטחים שמול גבול רצועת עזה. עיקר פרנסתם של תושבי המועצה הייתה אז על חקלאות שהתאפיינה בשטחי התבואה הגדולים שנזרעו אז ללא השקיה. הסמל שיקף את שני אלה בבהירות ובפשטות: שיבולת שהופכת לגדר תלתלית ובתוכה שדה.

עם השנים עבר הסמל מספר שינויים. מכיוון שתלתלי גדר התיל יצרו קונוטציות שליליות לכלא ודיכוי הם הוסרו והושארו תלתלים בלבד, כרעיון מופשט ופתוח לפרשנות. בנוסף התעגל מעט הסמל בהתאם לתפיסות וצרכים חדשים.

בגרסה הנוכחית של הסמל, שעוצב בשנת 2013 על ידי המעצב הגרפי חיים לוי, הוסרו התלתלים לגמרי וכן הגבעול המקיף את הסמל, בהתאם לגישה העיצובית המודרנית להפשטת סמלים. כמו כן, הותאמו צבעים קבועים למאפייני הסמל.

ראשי מועצה

  • 1951–1953 - הדסה ברגמן (תירוש) מנירים (1927 - 2013)[10]
  • 1954–1955 - משה (מוסא) קסטרו
  • 1956–1959 - משה אבני ממגן
  • 1961–1965 - חיים (חמי) כלב מניר יצחק (1930 -2015)[11]
  • 1965–1969 - בנימין חפץ מנירים
  • 1970 - חיים בן פורת מרעים
  • 1971–1974 - אשר (צימבה) צימבליסטה מרעים[12]
  • 1975–1979 - שמואל אבני מבארי
  • 1980–1984 - אליעזר בן צבי ממגן
  • 1985–1991 - אשר (צימבה) צימבליסטה
  • 1991–1997 - אברהם (בודא) דגן מבארי
  • 1997–2003 - אברהם (מנצ'ר) דבורי מבארי
  • 2003–2007 - אורי נעמתי מרעים
  • 2007–2015 - חיים ילין מבארי
  • 2015 - 2024 - גדי ירקוני מנירים
  • ב-19 בנובמבר 2024 תחל לכהן מיכל עוזיהו כראש המועצה, לאחר שהייתה היחידה שהגישה טפסי מועמדות לתפקיד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ היום קריאת חבל מעון ע"ש אשכול, למרחב, 19 באוגוסט 1969
  5. ^ פרופיל מועצה אזורית אשכול באתר הלמ"ס
  6. ^ יער בארי, באתר קק"ל
  7. ^ הגדת חבל ימית
  8. ^ אנדרטת עוצבת הפלדה
  9. ^ ארנון אבני, ענת חפץ, "לוגו סוף הדרך", עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 83, 2 בנובמבר 2010, עמ' 3
  10. ^ "הדסה (ברגמן) תירוש", 232, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול 117, 3 בספטמבר 2013, עמ' 2
  11. ^ נפטר חמי כלב, ראש המועצה לשעבר, ‏ "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 13
  12. ^ תם פרחי, מפעלי חייו, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 156, 6 בדצמבר 2016, עמ' 21


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39799524מועצה אזורית אשכול