נועה אשכול
| לידה | 28 בפברואר 1924 |
|---|---|
| פטירה | 14 באוקטובר 2007 (בגיל 83) |
| מקום מגורים | ישראל |
| עיסוק | כוריאוגרפית |
| פרסים והוקרה | על שמה נוסדה "קרן נועה אשכול", שפועלת לשימור כתב התנועה והמחקר בתחום |
| הערות | בת של לוי אשכול |
| תרומות עיקריות | |
| כתב התנועה אשכול-וכמן | |
נועה אשכול (28 בפברואר 1924 – 14 באוקטובר 2007) הייתה כוריאוגרפית ישראלית, ממציאת כתב התנועה אשכול-וכמן ביחד עם תלמידה אברהם וכמן בשנות ה-50.
ביוגרפיה
אשכול נולדה בשנת 1924 בדגניה ב', בת לרבקה (לבית מהרשק) ולוי אשכול, ממייסדי הקיבוץ ולימים ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. בשנים 1943–45 למדה ריקוד ותרבות הגוף בבית הספר של תהילה רסלר בתל אביב, וב-1946–48 למדה אצל רודולף לאבאן וליזה אולמן בסטודיו לאמנות התנועה במנצ'סטר שבבריטניה. בהמשך השתלמה אצל זיגורד לידר (Sigurd Leeder) בסטודיו למחול מודרני בלונדון.
החל בשנת 1951 ועד 1985 לימדה בבית הספר לדרמה של התיאטרון הקאמרי בתל אביב, בבית הספר לדרמה בית צבי, במחלקה למחול של האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, בבית הספר לחינוך גופני של סמינר הקיבוצים וכן באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1968–69 הייתה פרופסור אורח במחלקה לחינוך גופני באוניברסיטת אילינוי בספרינגפילד שבארצות הברית, שם כתבה מחקר על תנועה סימולטנית. מ-1972 ועד 1990 כיהנה כפרופסור בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.
בשנות ה-50 פיתחה ביחד עם תלמידה אברהם וכמן את כתב התנועה אשר לימים יקרא אשכול-וכמן, המאפשר למפות את תנועת הגוף האנושי במרחב בעזרת כלים גאומטריים: היא גילתה כי כל תנועה של הגוף קשורה למעגליות ויצרה תכליל של גוף האדם. כל גוף חולק לשמונה אופציות, ואלה חולקו למישורים והללו חולקו לזוויות. כתב התנועה מתייחד בכך שאין רוקדים על פי מוזיקה ספציפית; אשכול אף השתמשה בריקוד ללא מוזיקה.
בשנת 1954 ייסדה וניהלה את "הקבוצה לריקוד קאמרי", שפעלה במשך עשרות שנים בהרכבים שונים, הופיעה בישראל ובעולם וביצעה את היצירות לריקוד שחיברה אשכול בכתב התנועה.
בשנת 1955 פרסמה עם וכמן את הספרון "כתב תנועה: הצעה לתיווי תנועה", וב-1958 פרסמו השניים באנגלית את הספר Movement Notation, שהציג לראשונה את כתב התנועה עם דיאגרמות ואיורים. בשנת 1968 ייסדה את האגודה לכתב תנועה בישראל, וב-1972 הקימה את המכון לחקר כתב תנועה באוניברסיטת תל אביב ועמדה בראשו. אשכול פרסמה במסגרת האגודה והמכון כ-30 ספרים המתעדים שיטות של מחול ותנועה, אוספים של ריקודי עדות, תנועה של בעלי חיים ועוד.
עם תלמידיה החשובים ניתן למנות את משה פלדנקרייז (ממנו הושפעה רבות ודגלה בתורתו מימיה הראשונים ואף כתבה עִמו ספר), אברהם וכמן, נעמי פולני, עמוס חץ ושמואל זיידל. פרופ' אילן גולני מאוניברסיטת תל אביב יישם את כתב התנועה לזואולוגיה.
בנוסף, מאז מלחמת יום הכיפורים יצרה שטיחי קיר והציגה אותם בתערוכות.[1]
אשכול נפטרה בחולון ב-2007, בגיל 83. נקברה בקיבוץ שבו נולדה, דגניה ב'.
על שמה נוסדה "קרן נועה אשכול", שפועלת לשימור כתב התנועה והמחקר בתחום.[2]
סביב שמה ודמותה נקשרו סיפורים רבים, והיא מוזכרת ב"ספר המשוגע" של חיים גורי, וכן בספרי נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ. אחיינה, הסופר אשכול נבו, מספר עליה בספרו "הראיון האחרון".
אחיותיה (מאשתו השנייה של לוי אשכול, אלישבע קפלן) : דבורה אשכול-רפאלי, (נשואה לאליעזר רפאלי), תמה אשכול-שוחט (נשואה לאברהם בייגה שוחט) ועפרה נבו-אשכול, (נשואה לברוך נבו).
לקריאה נוספת
- שרון לוקהרט, נועה אשכול; אוצרות: טליה עמאר, סטפני בארון ובריט סלווסן; עריכה: סטפני בארון ובריט סלווסן, בהשתתפות סבינה אקרמן [ואחרים]; [תרגום: איה ברויר], ירושלים: מוזיאון ישראל; לוס אנג'לס: מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, תשע"ב. (פורסם לרגל התערוכה שנערכה במוזיאון ישראל ב-13 בדצמבר 2011–14 באפריל 2012; במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב ב-15 בדצמבר 2011–23 בפברואר 2012; במוזיאון לוס אנג'לס לאמנות ב-4 ביוני–9 בספטמבר 2012; ובמוזיאון היהודי של ניו יורק ב-2 בנובמבר 2012–24 במרץ 2013) (עברית ואנגלית)
קישורים חיצוניים
- נועה אשכול באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של נועה אשכול, בקטלוג הספרייה הלאומית
- נועה אשכול: קורות חיים, באתר המרכז לכתב תנועה ע"ש נועה אשכול
- ערן וישנקו, להחזיר את המחול לקדמת הבמה: על כתב תנועה אשכול-וכמן כאלטרנטיבה תרבותית, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, חברה (כתב עת סוציאליסטי לענייני חברה, כלכלה פוליטיקה ותרבות), 9 (ספטמבר 2003)
- שלמה שבא, ישראלים המציאו "תוים לריקוד"?, דבר, 22 בספטמבר 1958 (עם הופעת ספרם של אשכול ווכמן)
- רות אשל, מתה הכוריאוגרפית נועה אשכול, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2007
- אייל גפן, אבירת התקופה, באתר nrg, 25 באוקטובר 2007
- רוני דורי, נועה אשכול: מרס קאנינגהאם הישראלית, עכבר העיר, 14 בספטמבר 2009
- מאיה גייר, מלכת הלבבות, בעיתון "ידיעות תל אביב"
- אלעד סמורזיק, העתיד על פי נועה אשכול: ראיון עם האמנית שרון לוקהרט, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011
- נעמי פולני, אשנב קטן לנועה אשכול, בתוך: כתב עת למחול, מחול עכשיו, עורכות: ד"ר רות אשל וד"ר הניה רוטנברג, גיליון 17, מאי 2010, עמ' 52
ביקורות על עבודתה:
- רנה טרלר, רביעית התנועה הקאמרית בהדרכת נועה אשכול, חרות, 20 בינואר 1956
- עמוס חץ, הסתכלות בפעולה – התבוננות בתנועה, דבר, 1 בפברואר 1980
הערות שוליים
- ^ ראו: שטיחים של נועה אשכול, דבר, 3 באוגוסט 1978; תמי מאור, סיפורי בדים, local, 12 בינואר 2010; אלעד סמורזיק, העתיד על פי נועה אשכול: ראיון עם האמנית שרון לוקהרט, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011.
- ^ מרב יודילוביץ', קרן נועה אשכול תמשיך בפעילותה, באתר ynet, 18 במרץ 2010.
25836564נועה אשכול