עין השלושה
 שדות חיטה בעין השלושה
| |||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||
| מחוז | הדרום | ||||||||
| מועצה אזורית | אשכול | ||||||||
| גובה ממוצע[1] | 100 מטר | ||||||||
| תאריך ייסוד | 1950 | ||||||||
| תנועה מיישבת | העובד הציוני | ||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
| מוצא המייסדים | אמריקה הדרומית | ||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||||
| - אוכלוסייה | 399 תושבים | ||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 13.0% בשנה | ||||||||
| |||||||||
(למפת מערב הנגב רגילה)   עין השלושה | |||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 | ||||||||
עין השלושה (עֵין הַשְּלֹשָה) הוא קיבוץ השייך לתק"ם הנוער הציוני. הקיבוץ נמצא בצפון-מערב הנגב, 8 ק"מ ממזרח לחאן יונס. הוא נקרא לזכר שלושה מחברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות, נמנה עם יישובי עוטף עזה. שייך למועצה אֹזורית אשכול.
היסטוריה
הקיבוץ הוקם על ידי בני גרעין של הנוער הציוני מאמריקה הלטינית שקיבל הכשרה בקיבוץ ניצנים[3]. הקיבוץ עלה על הקרקע באופן זמני ביוני 1950 בנוה יאיר שהתפרק, תוך שהשתמשו בהתחלה בצריפים טרומיים, שדות מעובדים וציוד שהושארו להם על ידי אנשי נוה יאיר[4]. בתחילת נובמבר 1950 עברו לנקודת הקבע כ-2.5 ק"מ דרומה משם[5].
בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתנכלויות מסתננים. טרקטוריסט חבר הקיבוץ נהרג מירי מסתננים וחברו נפצע[6]. במאי 1955 סבל היישוב, יחד עם קיבוץ נירים, מהפגזה של צבא מצרים[7]. פעילות גנבה של המסתננים נמשכה גם לאחר הנסיגה הישראלית מעזה לאחר מלחמת סיני[8].
ב-15 בינואר 2008 נהרג מתנדב בקיבוץ מירי צלפים מרצועת עזה[9]. במהלך פעילות של צה"ל באזור נחשפה באוקטובר 2013 מנהרת טרור, שנחפרה מדרום רצועת עזה עד למאגר המים ליד הקיבוץ, באורך של כקילומטר[10].
כקיבוץ שנוסד בידי יוצאי דרום אמריקה היווה הקיבוץ אחת מנקודות ההתיישבות אליו הובאו מבקרים מדרום אמריקה בישראל לביקור[11].
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[12] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[13]
במהלך מבצע צוק איתן, בשל המצב הביטחוני הקשה, הוחלט לפנות משפחות עם ילדים ותושבים מבוגרים משטח הקיבוץ[14].
הקיבוץ הוא היישוב שבו נפל המספר הרב ביותר של רקטות במהלך מבצע עמוד ענן, ומספר הפצמ"רים השני בגודלו במהלך מבצע צוק איתן.
לקריאה נוספת
- אשר נתן ואריאל קרמסקי (עורכים), קיבוץ נולד: מן השבי במצרים לגבעה 112, הוצאת ארכיון עין השלושה, 2002.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עין השלושה |
- עין השלושה, באתר מועצה אזורית אשכול
- עין השלושה, באתר הקיבוצים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ עין השלושה במקום נווה יאיר, על המשמר, 23 ביוני 1950
- ^ אהרן דולב, המעטים המקיימים את המדינה בגופם, מעריב, 28 בינואר 1955
- ^ י. יעקבי, הוקם הישוב ה-35 בנגב, דבר, 3 בנובמבר 1950
מנחם תלמי, עשר שנים על גבול הדמים, מעריב, 19 בספטמבר 1960 - ^ גינוי למצרים על רצח הטרקטוריסט בעין השלושה, על המשמר, 28 בינואר 1955
הבצורת מטרידה אותנו יותר, דבר, 4 במרץ 1955 - ^ המצרים הפגיזו את נירים ועין השלושה בנגב המערבי, על המשמר, 31 במאי 1955
- ^ הגבול נסוג - הישובים חזרו לחיי ספר, מעריב, 8 במרץ 1957
עין השלושה מוטרדת ע"י מסתננים, דבר, 19 ביוני 1957 - ^ יונת אטלס ועלי ואקד, פיגוע בעין השלושה: צלף פלסטיני הרג חקלאי, באתר ynet, 15 בינואר 2008
- ^ יוחאי עופר, נחשפה מנהרת טרור ליד קיבוץ עין השלושה, באתר ynet, 13 באוקטובר 2013
- ^ ראו למשל: המשלחת הממשלתית מאורוגוואי, דבר, 11 בדצמבר 1960
עודד בר מאיר, כמו בבית, דבר, 24 בנובמבר 1983 - ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
- ^ אילנה קוריאל, קיבוץ עין השלושה החליט לפנות משפחות עם ילדים, ynet, 23 באוגוסט 2014
| ||||||||||||
