ביקור לוי אשכול באפריקה (1966)
בשנת 1966 ביקר ראש ממשלת ישראל לוי אשכול באפריקה והיה בכך ראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר באפריקה. במהלך הביקור, שנערך בין מאי ליוני 1966 ביקרו ראש הממשלה לוי אשכול ורעייתו מרים אשכול בסנגל, חוף השנהב, ליבריה, קונגו, מדגסקר, אוגנדה וקניה. המדינות נקבעו על פי חשיבותן היחסית ומידת ידידותן עם ישראל. ערב הביקור ישראל נאלצה לדחות הזמנות של מדינות נוספות.
לאחר ביקורו של לוי אשכול, לא ביקר ראש ממשלה ישראלי באפריקה עד לשנת 1986, אז ביקר באפריקה ראש הממשלה שמעון פרס.[1]
רקע
במהלך עשור השנים שקדמו לביקור, 1956-1966, היחסים עם מדינות אפריקה תפסו חלק חשוב ממדיניות החוץ של ישראל. ישראל עסקה בהרחבת קשריה של ישראל עם מדינות אפריקה השונות, במטרה למנוע בידוד מדיני סביב ישראל, מהלך שקידמו מדינות ערב, ולשם כך הן עשו מאמצים להידוק קשריהן עם מדינות אפריקה השונות. בנוסף לכך, כחלק ממדיניות החוץ של מדינת ישראל, היא ניסתה לסכל את שאיפותיו של נאצר, שליט מצרים, בדבר הפיכת מצרים למדינה מובילה באפריקה, ואף רתימת מדינות אפריקה למאבק נגד ישראל. חשיבות נוספת הייתה למדינות אפריקה, מפאת מספרן הגדול והשפעתן על ההצבעות באו"ם. ישראל אף קיוותה לנצל את קרבתה של אפריקה למטרות כלכליות, וייצוא סחורות ושירותים ישראליים. על שיקוליה של ישראל ביחסיה עם מדינות אפריקה נוסף ממד אידאולוגי, כחלק מהזדהותה של ישראל עם שאיפת עמי אפריקה לעצמאות ופיתוח.
ניסיונותיה של ישראל הצליחו לרוב. בין יתרונותיה היו אי תפיסתה כמדינה בעלת שאיפות קולוניאליסטיות, לצד תפיסתה כמדינה בעלת ניסיון רב בפיתוח והפרחת השממה, ניסיון שהיה חיוני למדינות אפריקה, שרובן היו צעירות וקיבלו עצמאות זה לא מכבר, לאחר שנים של שלטון קולוניאליסטי.
ישראל סייעה למדינות אפריקה בין היתר בנושאי פיתוח חקלאי והתיישבות, תשתיות, בריאות, שירותים, חינוך, ביטחון ועוד. הגופים שסייעו למדינות אפריקה היו בחלקם גופים רשמיים של מדינת ישראל, חלקם ממוסדות ההסתדרות וחלקם בידי משקיעים ישראלים עם ערבויות ממשלתיות. ישראל סייעה למדינות אפריקה באימונים צבאיים ובאספקת נשק לכמה מדינות.
בחודשים יוני-יולי 1960, עדות לקשר ההדוק עם מדינות אפריקה ביקר שר האוצר, לוי אשכול בקונגו, חוף השנהב, סנגל, גאנה, ניגריה וליבריה, כחלק מביקורי גומלין בין שתי המדינות.
מטרות הביקור
הביקור, ראשון מסוגו, תוכנן לינואר 1965, אולם הקרע עם דוד בן-גוריון אילץ את אשכול לדחות את הביקור, ולבסוף הוא התקיים בחודשים מאי-יוני 1966, בשבע מדינות שונות: סנגל, חוף השנהב, ליבריה, קונגו, מדגסקר, אוגנדה וקניה. הביקור ארך כשבועיים.
בביקורו לוי אשכול הציב ארבע מטרות שונות: הידוק המגע האישי עם מנהיגי אפריקה; הפרכת התעמולה המצרית כי מדינת ישראל היא גרורה של תנועות הקולוניאליזם והאימפריאליזם, שיחס האפריקנים אליהן היה שלילי; גיוס תמיכת מדינות אפריקה במשא ומתן ישיר לשלום בין מדינת ישראל למדינות ערב; לפעול למען פירוק נשק הדדי של כל מדינות המזרח התיכון, בניגוד לתעמולה הסובייטית והמצרית שעסקה בעיקר בנושא הנשק הגרעיני הישראלי.
מהלך הביקור
ב-1 ביוני נחת מטוס סטרטוקרוזר (שכינויו "מצדה") ועמו פמליית ראש הממשלה לוי אשכול, בחוף השנהב. ראש הממשלה ופמלייתו זכו לקבלת פנים של 150,000 אזרחי המדינה. בנאומו בפני הפרלמנט באביג'אן, אמר אשכול:
”כמו המדינות החדשות של אפריקה כך גם אנו נמצאים בתהליך יצירת חברה לאומית מגובשת על יסודות של עבר וייעוד משותפים.”
במהלך ביקורו בחוף השנהב הצהיר אשכול כי ישראל מחויבת למאבק בגזענות והקולוניאליזם; שיבח את אישיותו של נשיא חוף השנהב, פליקס הופואה-בואני, שהוביל את מדינתו להתפתחות כלכלית תוך שיתוף פעולה עם מעצמות מהעולם המערבי.
לאחר מכן ביקר בסנגל, ליבריה, קונגו, מדגסקר, אוגנדה וקניה. במהלך ביקוריו במדינות השונות נשא אשכול נאום זהה בפני הפרלמנטים של המדינות. כמו כן במהלך ביקוריו הזכיר את דבריו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, משנת 1898:
”קיימת עוד שאלה המתבקשת מאסונן של האומות אשר נשארה עד היום הזה ללא פתרון, שאת הטרגדיה העצומה שלהן רק יהודי יכול להבין. זוהי השאלה האפריקנית. נזכור נא את המעשים האיומים של סחר העבדים, של בני אדם אשר רק בשל היותם שחורים נחטפו כבקר, נלקחו שבי ונמכרו... אינני מתבייש לאמור, אם כי ייתכן ואשים את עצמי ללעג באמרי כך, כי לאחר שאראה בגאולת ישראל עמי, אשאף לסייע לגאולת האפריקנים.”[2]
לאחר הביקור
הביקור במדינות אפריקה השונות היה ביקור מוצלח, על אף הרשמים השליליים שקיבלו אשכול ופמלייתו, בנושא הפערים בחברה האפריקנית. בנוסף דבר הביקורים בקונגו ואוגנדה היו בספק באשר לקיומם, מאחר שזמן קצר טרם הביקורים נערכו במדינות הללו הפיכות צבאיות, אולם הביקורים התקיימו כסדרם, כדי לא לפגוע ביחסים עם מדינות אלו.
באוזני השרים אמר אשכול לאחר ביקורו על מדינות אפריקה:
”כאשר אני שואל את עצמי מניין נובעים היחסים הידידותיים אתנו באפריקה, אני מוצא לזה כמה נימוקים. מה ששמענו לא פעם באפריקה: no Strings attached, אין להם פחד מפנינו, אולי הם מקבלים את העובדה של סבל משותף”.
בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים הצביעו רוב מדינות אפריקה נגד הצעת החלטה אנטי-ישראלית באו"ם.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ג. הביקור באפריקה
- אשכול נועד עם מובוטו, הצופה, 7 ביוני 1966
- הודעה משותפת עם אשכול בקונגו, על המשמר, 9 ביוני 1966
- נחתם הסכם ידידות ישראל קונגו, הצופה, 9 ביוני 1966
- מ. ז"ק, דגלי ישראל ואווירת חירום קיבלו פני אשכול בהגיעו לקונגו, מעריב, 6 ביוני 1966
הערות שוליים
