רבי יוסף שלמה כהנמן
 | |
| רבי יוסף שלמה כהנמן | |
| לידה |
2 ביוני 1886 כ"ח באייר תרמ"ו עיירה קוהל, מחוז טלז, ליטא |
|---|---|
| פטירה |
3 בספטמבר 1969 (בגיל 83) כ' באלול תשכ"ט |
| כינוי | הרב מפוניבז' |
| השתייכות | חרדים |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
| תפקידים נוספים | חבר הסיימאס הליטאי |
| בת זוג | פייגה (לבית רובין) |
| אב | הרב יהודה ליב |
| אם | איטה לאה |
| חותן | הרב אריה לייב רובין |
רבי יוסף שלמה כהנמן ידוע גם בכינויו הרב מפוניבז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; (כ"ח באייר תרמ"ו, 2 ביוני 1886 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969). ראש ישיבת פוניבז' בליטא לפני השואה. מייסד הישיבה בארץ לאחר השואה, ראשה הראשון וחבר מועצת גדולי התורה.
קורות חיים
נולד בעיירה קוהל שבמחוז טלז שבליטא לאיטה לאה והרב יהודה ליב כהנמן שהיה ראש הקהל של העיירה. בשנת תרנ"ח כשהיה עוד בן עשר שלחהו הוריו ללמוד אצל רבי חיים יצחק בלוך שניהל ישיבה לצעירים מחוננים בפלונגיאן[1]. בתרס"א עבר ללמוד בישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ. כבחור כונה "יושע קולר" על שם עיירת מולדתו. הוא הנהיג בטלז את "מרד המוסר" בישיבה ועמד בראש ישיבת טלז המחתרתית שהוקמה בקלויז הקצבים[2]בחורף תרס"ח עבר ללמוד בישיבת נובהרדוק[3], שם הכיר את רב העיר רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין[4] ואף קיבל ממנו היתר הוראה[5]. לאחר כחצי שנה בחול המועד פסח תרס"ח עם פטירתו של רבי יחיאל אפשטיין[6] עבר ללמוד בישיבת ראדין אצל החפץ חיים, שם היה חברו לחדר של הרב הנזיר[7]. עוד בבחרותו בלט בכושר ארגון ובעת מרד המוסר הנהיג את בחורי ישיבת טלז במשך חצי שנה מחוץ למסגרת. בה'תרס"ח שהה בנובהרדוק והיה מבאי ביתו של רב העיר יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, שהסמיכו לרבנות בחודשי חייו האחרונים. לאחר פטירת הרב אפשטיין התמנה לממלא מקומו באופן זמני, עד לאחר חג הפסח[8].
בחודש אב תר"ע (1910) נשא את פייגה בתו של הרב אריה לייב רובין, שכיהן אז כרב בווידז'. כשחמיו מונה לרב העיר וילקומיר נבחר במקומו לרבה של וידז'. ב-1916 עמד בראשות הישיבה בגרודנו, שם נודע כאיש ארגון מעולה, ומאז התחיל בהקמת ישיבות דומות. ב-1919 לאחר פטירת רבי יצחק יעקב רבינוביץ מונה לרבה של פוניבז', ומיד הקים שם ישיבה בשם "אוהל יצחק" על שם הרב הקודם.
הרב כהנמן הקים ועד ידידים שאספו תרומות לישיבה בערים ליטאיות רבות (ב-1934 היו 200 נציגים כאלו), ונסע פעמים אחדות לארצות הברית למסעות גיוס כספים שבאחד מהם הצליח לגייס - תוך כדי המשבר הכלכלי העולמי של 1929 - קרן של 10,000 דולר מאשת העסקים היהודייה ג'ני (פסיה) מילר פיגין מפילדלפיה[9]. כן טווה מערכת קשרים הדוקה עם הקהילה היהודית-ליטאית הגדולה והאמידה ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, שבה ביקר ונשא דרשות התעוררות לחזרה בתשובה. במהלך ביקורו התאכסן בבית אחיו ישעיהו (חתנו של רבי אליעזר גורדון) ושלום כהנמן שהתגוררו שם, ונפגש עם בעלי הון רבים[10].
בין השנים 1923–1925 שימש חבר הסיימאס הליטאי מטעם אגודת ישראל.
בתפקידו הרבני בפוניבז' שימש עד לסיפוחה של ליטא לברית המועצות ב-1940. בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב (1939) והשתלטות ברית המועצות ביוני 1940 על ליטא, הורע המצב במדינה כולה. וילנה הייתה למרכז הישיבות כולן וזרמו אליה פליטים יהודים מפולין הכבושה. השלטונות הקומוניסטיים הגלו יהודים וליטאים רבים למחנות עבודה בתחומי ברית המועצות. כדי להפחית את בעיית הפליטים הציעה הממשלה הליטאית החדשה לאגודת הרבנים בליטא לשלוח שני רבנים שיקבלו דרכונים דיפלומטיים לארצות הברית כדי להשפיע על הממשל להעניק אשרת כניסה לכ-5,000 הפליטים. הרב כהנמן יצא לדרך עם רבי אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנה, אך כשהגיעו לטריאסטה שבאיטליה, נאלץ הרב שפירא, שהיה חולה במחלה אנושה, לשוב על עקבותיו. הרב כהנמן, שמתחילה פקפק באפשרות הצלחת המשלחת בשל דחיית בקשות דומות קודמות בידי הממשל האמריקאי, ודעתו כי פ' ד' רוזוולט אינו מעוניין לעזור ליהודים בצרתם, החליט שלא להמשיך במסע לבדו. הוא חשש לחזור לליטא כי הוזהר מפני כוונות הקומוניסטים לחסל את האליטה היהודית במדינה, ולכן הודיע טלפונית לאשתו שהייתה בפוניבז' כי החליט לעלות לארץ ישראל ולנסות משם להסדיר את עליית יתר המשפחה. הוא נסע בחסות דרכונו הדיפלומטי לברלין ומשם הגיע לארץ ישראל והתיישב בבית אחיו שמריהו ברחוב פרץ בתל אביב, שם שהה כבר בנו הבכור אברהם. הוא לא הצליח לארגן סרטיפיקטים לאשתו וילדיו (לבנו יעקב, הייתה כבר אשרה, אך הוא התעכב בפוניבז' ונספה עם שאר המשפחה), ואף הוא עצמו נרדף בידי שלטונות המנדט מאחר ושהותו בארץ ישראל לא הוסדרה ונעשתה רק בחסות הדרכון הדיפלומטי[11].
בשנת ה'תרצ"ה היה מהמתמודדים לכהונת רב העיר תל אביב[12]. ב-1944 הקים את ישיבת פוניבז׳ בבני ברק על שם קהילתו שנכחדה. והחל בבנית מבנה קבע עבורה המבנה נשלם רק כעבור כעשר שנים. יום חנוכת המבנה נקבע לכ"ז בסיון תשי"ג (10 ביוני 1953) - יום השנה לכניסת הנאצים לליטא. בעת הקמת הישיבה הזמין את רבי שמואל רוזובסקי לכהן כראש הישיבה. בהמשך הזמין ומינה לראשי הישיבה את רבי דוד פוברסקי (בה'תש"ח) ורבי אלעזר מנחם שך (בה'תשי"ב).
בנוסף לישיבת פוניבז׳ בבני ברק הקים הרב כהנמן גם את מוסד "בתי אבות" לילדים פליטי שואה, וייסד את קריית פוניבז' באשדוד ואת ישיבת גרודנא. בפרשת ילדי טהראן נלחם נגד הממסד, ודרש שחלק מהילדים, בהתאם לרצון הוריהם שנרצחו בשואה, יעברו לידיים של יהודים דתיים. הוא הצליח לגייס בקרב יהודים בעולם סכומי כסף ניכרים עבור מוסדותיו[13].
הרב כהנמן דאג להניף כל שנה ביום העצמאות את דגל המדינה על בניין הישיבה (כך נוהגים שם עד היום)[14]. על פי המקובל הוא גם נמנע מלומר תחנון באותו היום. כאשר נשאל אודות הסתירה במנהגו שלא לומר תחנון וגם לא לומר הלל ביום העצמאות, ענה בהלצה כי הוא נוהג כמו ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שאינו אומר הלל או תחנון[15].
לאחר מלחמת ששת הימים פרסם מאמר שבו כתב בין השאר:
אחים יקרים ורחימאים! המותר לנו להיות קטנוניים בשעה גדולה ונשגבה זאת? הלא נבוש וניכלם להישאר בדלות ההשגות וקטנות המוחין בתקופה הרת פלאות, כשאנו מוקפים ממש בניסים, ואף עיוור יכול למשש את הניסים בידיים...הניסים והנפלאות התשועות והנחמות והמלחמות, שנתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, אף אלה שראו זאת בעיניהם, אף אלה שחזו זאת מבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ואולי מי אשר כמוני נדד באותם הימים על פני קיבוצי היהודים בגלויות, מסוגל יותר לחוש את תעצומת הניסים ולחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים למאוד
— ירחון בית יעקב,גיליון המאה, אלול תשכ"ז
בשנת ה'תשכ"ח, 1968, חלה הרב כהנמן במחלה קשה. במהלך השנה הבאה הוא טס לארצות הברית ונותח[16]. בכ' באלול ה'תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969 נפטר. ההלוויה התקיימה למחרת בגבעת הישיבה במעמד רבנים אדמו"רים וראשי ישיבות רבים, שרי ממשלה, הרבנים הראשיים לישראל והרב הראשי לצה"ל וכ־40,000 מלווים. ספדו לו ראשי הישיבה, שר הדתות זרח ורהפטיג, בנו הרב אברהם כהנמן, ראש העיר בני ברק שמעון סירוקה ורבני העיר: הרב יעקב לנדא ורבי שמואל וואזנר. בתום מסע ההלוויה נקבר הרב בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' מול קבר החזון איש שבבית הקברות שומרי שבת הסמוך[17][18].
אחריו שימש בנו רבי אברהם כהנמן כנשיא הישיבה עד פטירתו ב-2009. בעקבות מחלוקת שפרצה בישיבה היא חולקה למעשה לשתי ישיבות. באחת משמש נכדו, אליעזר כהנמן, כנשיא הישיבה, וראש הישיבה של השנייה הוא הרב שמואל מרקוביץ, הנשוי לצפורה בתו של אברהם כהנמן.
על שמו רחוב הרב כהנמן בבני ברק, ובשכונת גרין פארק במודיעין עילית ובשכונת רמת שלמה בירושלים, כמו כן נקראת על שמו שכונת נאות יוסף בבני ברק.
כתביו
תורתו ומאמריו של הרב כהנמן נאספו בחלקם בשלושה קובצי 'דברי הרב'. (א'- בני ברק תשס"א; ב' - בני ברק תשס"ג; ג'- בני ברק תשס"ז). קבצים אלו נערכו על ידי בצלאל דבליצקי (נכדו של רבי שריה דבליצקי).
לקריאה נוספת
- אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן מאת שמואל קול, תש"ל
- הרב מפוניבז’: תולדות חייו של ר’ יוסף שלמה כהנמן רבה של ווידז ורבה האחרון של פוניבז’ שבליטא מאת הרב יואל שוורץ, תשנ"ז
- הרב מפוניבז’: פרקי חיים ויצירה של רבי יוסף שלמה כהנמן מאת אהרן סורסקי, תשנ"ט
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רבי יוסף שלמה כהנמן- "הרב מפוניבז'" הרב יואל שורץ ירושלים ה'תשס"א
- 'כהנמן, ר' יוסף־שלמה ב"ר יהודה־לייב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 58 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1256).
- שלמה יוסף כהנמן, משא על קדושת ישראל וקדושת ארץ ישראל - פתח תקוה תש"ד, בית יעקב, גיליון 121/122 (1969), עמ' 4–5, באתר היברובוקס
- אברהם כהנמן, קוים לדמות-דיוקנו של הגאון מפוניבז' זצ"ל, בית יעקב, גיליון 123/124, עמ' 10–11, באתר היברובוקס
- הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן, הגאב"ד מפניבז' זצ"ל, הפרדס, שנה מ"ד (להופעת כתב העת בארצות הברית כשנוסד בתרע"ג בפולין), תשרי תש"ל, עמ' 38–42 (הסיום הוא בשתי השורות העליונות בעמ' 42), באתר היברובוקס
- משה בן-שחר, יעוד חיים: הנצחת יהדות ליטא (כב' הרב יוסף ש. כהנמן - נשיא ישיבת פוניביז'), ריאיון עם הרב כהנמן בסדרה "דיוקנו של אזרח", חרות, 30 במרץ 1962
- גרשון הל, דיוקן השבוע - הרב יוסף ש. כהנמן נשיא ישיבת פוניבז'; הכהן הגדול של קריה נאמנה לתורה, הבוקר, 22 בנובמבר 1963
- שלמה טיקוצינסקי, 'בהר ציון תהיה פליטה': הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב מפוניבז', בתוך: הגדולים - אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל (ב' בראון ונ' ליאון עורכים), מכון ון ליר בירושלים והוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ז, עמ' 571 – 591.
הערות שוליים
- ^ אחד בדורו עמוד 29
- ^ שמעון קושניר, שדות ולב, פרקים מדרך חייו של אברהם הרצפלד, תל אביב: ספרית השדה, 1962. עמ' 422–432. מצוטט אצל שלמה טיקוצ'ינסקי, 'העתקת הישיבה הליטאית לארץ ישראל: סיפורן של שתי ישיבות בישראל — "חברון" ו"פוניבז'"', בתוך: עמנואל אטקס (עורך), ישיבות ובתי מדרשות, ירושלים: מרכז דינור ומרכז זלמן שזר, תשס"ז. עמ' 297 הערה 73. וראו עוד: סוד הלמדנות, מעריב, 18 בפברואר 1971.
- ^ בראיון עמו סיפר שלמד 7 שנים בטלז, ולאחר מכן "הועבר" לנובהרדוק ("מאיר עיני ישראל", ח"א, עמ' 70)
- ^ אחד בדורו עמוד 77
- ^ אחד בדורו עמוד 81
- ^ אחד בדורו עמוד 83
- ^ על פי דברי הרב שאר ישוב כהן, זכרונות מבית הרב הנזיר, אתר ישיבת בית אל
- ^ אחד בדורו עמוד 83
- ^ לבקורו של הגאון המפורסם הרב ר' יוסף כהנמן שליט"א באמריקה: ישיבת פעסיא בת ר' ישראל, הפרדס, שנה ג חוברת ג, סיוון תרפ"ט, עמ' 2., באתר אוצר החכמה.
- ^ שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כו: נע ונד, עמ' 301–303.
- ^ שמואל קול, אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן, פרק כז: דרכון דיפלומטי, עמ' 323–334.
- ^
אביעד הכהן, חידת הימנעות: למה הרי"ד סולובייצ'יק לא עלה לארץ?, בעיתון מקור ראשון, 6 באפריל 2021
- ^ על הצלחתו של הרב מפוניבז' בגיוס כספים, ראו: קימי קפלן, מוסדות חינוך בחברה החרדית במחצית השנייה של תקופת המנדט הבריטי ומקומם בשיקומה לאחר השואה, בתוך: ישראל 21, 2013, פרק ז - טקטיקות של גיוס כספים: הרב יוסף שלמה כהנמן כמקרה מבחן, עמ' 194 ואילך.
- ^ שאול כהנא, דגל ישראל מתנוסס מעל ישיבת פוניבז' • תמונות, באתר כיכר השבת, 16 באפריל 2013
- ^ תשובתו של הרב כהנמן רמזה לעובדה כי ראש ממשלת ישראל לא נהג להתפלל שחרית ובפרט לא אמר הלל ותחנון. הדר מרגולין, יום הלל או יום אבל: האמת לאמיתה על יום העצמאות, אתר aish.
- ^ חזר הרב כהנמן, הצופה, 27 במאי 1969.
- ^ רבבות השתתפו בהלווית הרב הגאון מפוניבז', מעריב, 4 בספטמבר 1969; נפטר הגאון ר' יוסף-שלמה כהנמן, הצופה, 4 בספטמבר 1969.
- ^ שי"ן, הרב מפוניבז': מרביץ תורה ממלכתי, הצופה, 5 בספטמבר 1969.
31929386יוסף שלמה כהנמן
- ראשי ישיבת פוניבז'
- חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- בוגרי ישיבת טלז
- עולים במלחמת העולם השנייה
- רבנים ליטאים
- בוגרי ישיבת ראדין
- אישים שעל שמם שכונות בישראל
- אישים הקבורים בבית הקברות פוניבז'
- יהודים חברי הסיימאס הליטאי
- גרודנו: רבנים
- משפחת כהנמן
- פוליטיקאים יהודים ליטאים
- פוניבז': רבנים
- ישראלים שנולדו ב-1888
- ישראלים שנפטרו ב-1969
- מייסדי ישיבות
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש