נוה אחיעזר
נוה אחיעזר היא שכונה בדרום מזרח בני ברק, מהוותיקות שבעיר בני ברק. השכונה הוקמה על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל ונקראת על שמו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי, בעל שו"ת "אחיעזר".
השכונה הוקמה בשנת ה'תש"ח מיד לאחר השואה, על ידי חברת "פיתוח" של תנועת פועלי אגודת ישראל כשיכון עולים בו שוכנו פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה. במשך השנים התרחבה השכונה והתיישבו בה חוגים חרדיים שונים ביניהם גם מבני עדות המזרח ותימן.
נוה אחיעזר גובלת בכביש גהה ובשכונת רמת עמידר שבעיר רמת גן. רחובה הראשי של השכונה נקרא על שם הרב ד"ר נתן בירנבוים, הוגה הדעות אשר היה מראשי הציונות וחזר בתשובה והצטרף לשורות אגודת ישראל. רחוב אחר נקרא על שם רבי יהודה לייב אורליאן, מחנך והוגה דעות ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין שנהרג בשואה. לפני כמה שנים הוסב שמו של אחד מרחובות השכונה ונקרא על שמו של יהודה נחשוני, עיתונאי והוגה דעות, מראשי פועלי אגודת ישראל, שאף ערך במשך שנים את בטאון התנועה שערים.
פארק אחד בשכונה נקרא "גן משה" על שם ר' משה ארשטר, עסקן ציבורי איש תנועת פועלי אגודת ישראל. פארק אחר נקרא "גן נח" על שם ר' נח דננברג, מבוני השכונה.
בשכונה קיימים כמה בתי כנסת, ישיבות גבוהות וקטנות, כשהמרכזית שביניהם היא ישיבת "בית מדרש עליון" בראשות הרב ירחמיאל אונגרישר. כמו כן קיימים בשכונה כוללים לאברכים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, סמינרים - יסודי ועל יסודי, גנים ופעוטונים.
רבני השכונה
- רבי אברהם צבי וייס
ערך מורחב – רבי אברהם צבי וייס
רבה הראשון של השכונה, היה רבי אברהם צבי וייס. נולד בי"א באייר ה'תרס"ב בעיירה בנדקוויץ שבהונגריה לרב מנחם וייס דומ"צ מונקאטש ולחיה צפרה בת האדמו"ר רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של ה"אמרי יוסף". נסמך להוראה על ידי סבו ועל ידי רבי שמואל אנגל מרדומישלא, רבי אברהם יוסף גרינוולד אב"ד אונגוואר, רבי אליעזר דוד גרינוולד אב"ד סאטמר ומבד"צ מונקאטש. כיהן כדומ"צ בעיר סאטמר, ולאחר הצלתו בשואה, עלה לארץ ישראל, וכיהן כרב הקהילה החרדית ביפו ובשנת ה'תשי"ד מונה לכהן כרבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר, משרה בה כיהן עד לפטירתו ביום ג' בסיון ה'תשל"ט.
- רבי משה יעקב וייס
- ערך מורחב – רבי משה יעקב וייס
לאחר פטירת רבי אברהם צבי וייס, מונה בנו רבי משה יעקב וייס למלא את מקומו ברבנות השכונה. הרב משה יעקב וייס, נולד (בז’ בחשוון ה'תרפ"ד, סאטמר). תלמידם של האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים בסטמאר, רבי יהודה רוזנר בעל “האמרי יהודה” מסקלהיד, רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ ורבי מרדכי בריסק רבה של טשנד. קיבל סמיכה מבית דין של קהילת מונקאטש ומבעל ה’בניין דוד’. בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה. בנובמבר 1946 הפליג לארץ ישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו למחנות המעצר בקפריסין. כעבור 9 חודשים שוחרר ועלה ארצה. בארץ קיבל ‘סמיכה’ מהרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, ו’הראשון לציון’ רבי יצחק נסים וכן על ידי רבי עקיבא סופר מפרשבורג ורבי חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. בשלהי שנות השמונים התקרב מאד לרבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש ונהפך לחסידו. כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בערב שבת קודש י"ח טבת ה'תשע"ב.
- הרב יצחק ישעיה וייס.
מלבד התמחותו ברבנות, הוא מומחה בנושא יחוס וגנאלוגיה. בעבר אף ערך והוציא לאור את כתב העת צפונות.
לצד הרב האשכנזי הרב וייס מכהן הרב שלמה יוסף מחפוד, אשר מונה לאחר פטירת רבי אברהם צבי וייס לשמש כרב עבור ציבור יוצאי תימן המתגוררים באזור.
עם תושבי השכונה נמנים הרב יצחק רצאבי מחשובי רבני תימן והרב אמנון יצחק, מגדולי המחזירים בתשובה.
