נשיא איראן
 | |
_(cropped).jpg) | |
| איוש נוכחי | מסעוד פזשכיאן |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 28 ביולי 2024 |
| איוש ראשון | אבולחסן בני-סדר |
נשיא איראן (בפרסית ובערבית: رئیسجمهور ایران) הוא ראש הרשות המבצעת באיראן[1] וראש הממשלה.[2] עם זאת, הוא אינו ראש המדינה אלא התפקיד השני בכוחו למנהיג העליון של איראן. הנשיא נבחר למשרתו בבחירות ציבוריות המתקיימות מדי ארבע שנים. הנשיא הנוכחי של איראן הוא מסעוד פזשכיאן.
תפקידיו וסמכויותיו
בניגוד לרפובליקות רבות, ראש המדינה באיראן הוא המנהיג העליון, חכם דת הנבחר על ידי מועצת המומחים, ולא הנשיא. למרות זאת, נשיא איראן ממלא מספר תפקידים המאפיינים את מוסד הנשיאות בעולם: קבלת שגרירים מרחבי העולם,[3] חתימה על אמנות בינלאומיות,[4] מינוי שרי הממשלה,[א] היכולת לפטר את הממשלה,[5] והגשת התקציב למג'לס.[6]
לאחר השינוי בחוקה ב-1989, סמכויות תפקיד ראש הממשלה, שבוטל, הועברו לנשיא, שעד אז היה משרה סמלית בלבד. כיום לתפקיד הנשיא יש השפעה רבה על התנהלות השלטון, והוא בעל התפקיד הרם ביותר שנבחר למשרתו על ידי ציבור הבוחרים. באופן רשמי, למרות שהנשיא כפוף למנהיג העליון (המנהיג העליון יכול לפטרו בכל עת[7]), לנשיא הסמכות לפתח מדיניות ולקבל החלטות משמעותיות.
הנשיא ממנה את חברי הממשלה ומציג אותם לאישור בפני המג'לס (הפרלמנט).[8] בסמכותו לפטר כל אחד מחברי הממשלה. הנשיא מציג חוקים לאישור המג'לס (למג'לס עצמו כמובן יש סמכות חקיקתית), ועל הנשיא לחתום על החוקים כדי לאשרם.[9] למרות שעל פי חוקת איראן, המפקד העליון של הכוחות המזוינים הוא המנהיג העליון, הנשיא יכול לכהן כמפקד הצבא, בהרשאת המנהיג העליון. כך, למשל, הנשיא הראשון של הרפובליקה האסלאמית, אבולחסן בני-סדר, שימש כמפקד הצבא בתקופת מלחמת איראן–עיראק.[ב] הנשיא הוא הממנה את מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, את מושלי המחוזות ואת שגרירי איראן למדינות העולם. בעבר הייתה בידיו הסמכות למנות גם ראשי ערים, אולם תפקיד זה הועבר לידי המועצות העירוניות.
בהתאם לחוקה הנשיא רשאי למנות סגנים. אחד הסגנים יכול להיות הסגן הראשון. באחריות הסגן הראשון לנהל ישיבות בהיעדרו של הנשיא. במקרה שהנשיא אינו יכול לתפקד, הרי שבאישורו של המנהיג העליון באיראן הסגן הראשון של הנשיא מקבל את סמכויות הנשיא והוא צריך להבטיח קיום בחירות תוך 50 יום. התפקיד נכנס לתוקף בהתאם לשינוי החוקה משנת 1989, ומאז כיהנו במשרה זו חמישה אנשים. אספנדיאר רחים משאי היה בתפקיד רק כשבוע במהלך שנת 2009.
תפקידיו של הנשיא מוגדרים בפרקים 113–142 בחוקת איראן.
דרישות התפקיד
נשיא איראן נבחר על ידי בעלי זכות ההצבעה באיראן שהם אזרחיה מעל גיל 18. סינון המועמדים לבחירות מתבצע על ידי מועצת שומרי החוקה, שהיא בת 12 חברים. מחצית מחברי המועצה ממונים ישירות על ידי המנהיג העליון, וששת האחרים נבחרים על ידי המג'לס מתוך רשימה שמגיש להם יו"ר הרשות השופטת, הממונה גם הוא על ידי המנהיג העליון. כך, בעקיפין, מתאפשרת למנהיג העליון פסילת מועמדים שאינם תואמים את עמדותיו. עם זאת, מועצת שומרי החוקה טוענת שהיא מאשרת גם מועמדים רפורמיסטים, ולא רק שמרנים התואמים את מדיניות המנהיג העליון.
הדרישות שבהן צריכים לעמוד המועמדים לנשיאות:[10]
- המועמד צריך להיות זכר, ממוצא איראני, בעל אזרחות איראנית
- על המועמד להיות מוסלמי שיעי תריסרי, אדוק ואמין
- המועמד צריך להיות דמות פוליטית מוכרת (رجل سیاسی)
- המועמד הוא בן גיל 25–75
- למועמד אין תיק פלילי
- המועמד לא שירת בממשל בתקופת השאה
- המועמד צריך להיות נאמן לרעיון הרפובליקה האסלאמית
מקרב המועמדים שעונים לדרישות אלו, מועצת שומרי החוקה, בפרשנות מרחיקת לכת ומעוררת מחלוקת של החוקה האיראנית,[11] פוסלת מועמדים שאינם ראויים בעיניה. מרבית המועמדים שמציגים עצמם לבחירות אינם מצליחים לעבור את סינון המועצה, בשל היותם דמות פוליטית לא מוכרת מספיק, והם אינם מועמדים לבחירה לציבור האיראני.
הנשיא צריך להיבחר ברוב של מעל 50 אחוזים מקולות המצביעים. לעיתים קרובות, בשל מספר המועמדים הרב, יש צורך בסבב בחירות נוסף כדי להכריע את הבחירות.[12] אורך כהונת הנשיא היא ארבע שנים, בתומן הוא יכול להיבחר רק לעוד קדנציה אחת.[13] עם בחירת הנשיא הוא הופך לראש המועצה לביטחון לאומי (אך הדמות החזקה בגוף זה הוא מזכיר המועצה) וראש המועצה למהפכה חברתית, שאחראית להפיץ את רעיון המהפכה האסלאמית ברחבי העולם באמצעות תעמולה.
בהתאם לחוקה האיראנית, במקרה שהנשיא מת או מודח, מועצה נשיאותית זמנית ממלאת את תפקידו עד שניתן לערוך בחירות נוספות.[14]
המחזיקים בתפקיד
נשיאי הרפובליקה האסלאמית של איראן מאז המהפכה האסלאמית:
| שם | התחלת כהונה | סיום כהונה | |
|---|---|---|---|
| 1 | אבולחסן בני-סדר | 4 בפברואר 1980 | 22 ביוני 1981 |
| 2 | מוחמד עלי רג'אי | 2 באוגוסט 1981 | 30 באוגוסט 1981 |
| 3 | עלי ח'אמנאי | 13 באוקטובר 1981 | 3 באוגוסט 1989 |
| 4 | אכבר האשמי רפסנג'אני | 3 באוגוסט 1989 | 2 באוגוסט 1997 |
| 5 | מוחמד ח'אתמי | 2 באוגוסט 1997 | 3 באוגוסט 2005 |
| 6 | מחמוד אחמדינז'אד | 3 באוגוסט 2005 | 3 באוגוסט 2013 |
| 7 | חסן רוחאני | 3 באוגוסט 2013 | 5 באוגוסט 2021 |
| 8 | אבראהים ראיסי | 5 באוגוסט 2021 | 19 במאי 2024 |
| (מ"מ) | מוחמד מוח'בר | 20 במאי 2024 | 28 ביולי 2024 |
| 9 | מסעוד פזשכיאן | 28 ביולי 2024 |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נשיא איראן
ביאורים
הערות שוליים
- ^ פרק 113 בחוקת איראן.
- ^ פרק 134 בחוקה.
- ^ פרק 128 בחוקה האיראנית.
- ^ פרק 125 בחוקה.
- ^ פרק 136 בחוקה.
- ^ פרק 126 בחוקה.
- ^ פרק 110, סעיף 10 של החוקה.
- ^ פרק 133 בחוקה.
- ^ פרק 123 בחוקה.
- ^ מפורטות בפרק 115 של החוקה.
- ^ פרק 99 השנוי במחלוקת ופרק 118 בחוקה.
- ^ סעיף 117 של חוקת איראן.
- ^ פרק 114 של חוקת איראן.
- ^ פרקים 131 ו-132 בחוקה.
39140542נשיא איראן