יחסי יפן–רוסיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי יפןרוסיה
יפןיפן רוסיהרוסיה
יפן רוסיה
שטחקילומטר רבוע)
377,915 17,098,242
אוכלוסייה
123,480,343 144,474,856
תמ"ג (במיליוני דולרים)
4,212,945 2,021,421
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,118 13,992
משטר
מונרכיה חוקתית רפובליקה פדרלית
ראש ממשלת יפן שינזו אבה (משמאל) ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין (מימין) נפגשים בדאנג, וייטנאם בנובמבר 2017.

היחסים בין רוסיה ליפן הם המשך מערכת היחסים של יפן עם ברית המועצות משנת 1917 עד 1991, ועם האימפריה הרוסית משנת 1855 עד 1917. מבחינה היסטורית, שתי המדינות ניהלו יחסים לבביים עד שהתנגשות של שאיפות טריטוריאליות באזור מנצ'וריה שבצפון מזרח סין הובילה למלחמת רוסיה–יפן בשנת 1904, שהסתיימה בניצחון יפני שתרם להיחלשות המונרכיה ברוסיה. יפן תתערבה אחר כך במלחמת האזרחים ברוסיה משנת 1918 עד 1922, ושלחה כוחות למזרח הרחוק ולסיביר הרוסית. אחריה הגיעו סכסוכי גבולות בין ברית המועצות החדשה לאימפריה של יפן לאורך שנות השלושים. שתי המדינות חתמו על הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני בשנת 1941, אף על פי שהממשלה הסובייטית הכריזה מלחמה על יפן בכל זאת באוגוסט 1945, ואף פלשה למדינת הבובות היפנית מנצ'וקוו וכן תפסה את האיים הקוריליים שמצפון ליפן. שתי המדינות סיימו את מצב המלחמה הרשמי שלהן עם ההצהרה המשותפת הסובייטית-יפנית משנת 1956, אך נכון לפברואר 2019 לא פתרו את המחלוקת הטריטוריאלית הזו של הבעלות על האיים הקוריליים.[1]

סקר דעת קהל משנת 2018 שפרסם מרכז לבדה הרוסי מראה כי 61% מהרוסים הם בעלי השקפה חיובית על יפן, כאשר 20% מביעים דעה שלילית. [2] על פי מרכז המחקר פיו לשנת 2017, 64% מהיפנים רואים את רוסיה בצורה שלילית, לעומת 26% שרואים אותה בצורה חיובית. אנשים בגילאי 50 ומעלה נוטים הרבה פחות להשקפות חיוביות ברוסיה (16%) בהשוואה לאלה שבין 18 ל-29 (53%). [3] עם זאת, ממשלת יפן רואה ברוסיה שותף חשוב לביטחון ואיזון נגד סין וקוריאה הצפונית באזור. מסיבה זו, מאז תחילת המשבר באוקראינה וסיפוח קרים ב-2014, המשיכה יפן לנהל קשרים עם רוסיה על אף הסנקציות על ידי בעלות ברית המערב של יפן.[4] ממשלות שתי המדינות התאמצו להגדיל את היחסים, כולל השקעות יפניות ברוסיה, [5] שיתוף פעולה צבאי,[1] וארגנו שנת חילופי תרבות בין רוסיה ליפן לשנת 2018. [6]

היסטוריה

הנווט הרוסי אדם לקסמן נשלח על ידי יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה להחזיר את היבשה היפנית דאיקוקויה קיידיי ליפן. הדיפלומט הרוסי ניקולאי רזאנוב הוזמן על ידי אלכסנדר הראשון כשגריר רוסיה ביפן לסכם הסכם מסחרי, אך מאמציו סוכלו על ידי ממשלת יפן.

עידן הצאר (1855–1917)

יחסים דיפלומטיים ומסחריים בין שתי האימפריות כוננו משנת 1855 ואילך. יפן ורוסיה השתתפו בדיכוי מרד הבוקסרים בסין. היחסים היו מינימליים לפני 1855, לרוב הם היו ידידותיים משנת 1855 עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-19, ואז הפכו לעוינים בשל מעמדה של קוריאה. שתי המדינות לחמו על השליטה במנצ'וריה וקוריאה, אשר הסתיימו בניצחון יפני במלחמת רוסיה–יפן בשנים 19041905. [7]

העידן הסובייטי 1917–1991

מפת חוקושין-רון היפנית מתכננת להתקפה אפשרית על ברית המועצות. התאריכים מציינים את השנה בה יפן השיגה שליטה בשטח.

היחסים בין ההשתלטות הקומוניסטית בשנת 1917 לבין התמוטטות הקומוניזם בשנת 1991 נטו להיות עוינים. יפן שלחה כוחות כדי להתנגד לנוכחות הבולשביקית במזרח הרחוק ברוסיה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, אך עזבה ללא כל רווח טריטוריאלי. שתי המדינות השתייכו למחנות מנוגדים במלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה הקרה. בנוסף, עימותים טריטוריאליים על האיים הקוריליים ודרום סחלין היו מקור מתמיד למתח. [8]

ליחסי יפן–ברית המועצות יש שורשים היסטוריים עמוקים, אשר ראשיתם מתקופת התחרות של האימפריה היפנית והאימפריה הרוסית השליטה בצפון מזרח אסיה. ממשלת ברית המועצות סירבה לחתום על הסכם השלום משנת 1951, ומצב המלחמה בין ברית המועצות ליפן התקיים מבחינה פורמלית עד 1956, אז הסתיים על ידי ההצהרה המשותפת סובייטית-יפנית משנת 1956, אולם הסכם שלום רשמי עדיין לא נחתם. המעכב העיקרי לשיפור היחסים בין ברית המועצות ליפן בתקופה שלאחר המלחמה היה המחלוקת הטריטוריאלית על האיים הקוריליים, הידועים כשטחי הצפון ביפן. [9]

התקופה שלאחר ברית המועצות (1991–1999)

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה ההנהגה הרוסית להפנות את מבטה ממערב למזרח, בהתחשב בשיפור היחסים עם יפן כחלק ממאמץ זה, וראתה בעמדתו של ראש הממשלה ריוטרו האשימוטו הזדמנות. הנשיא בוריס ילצין נפגש עם ראש הממשלה השימוטו בקרסנויארסק ב-1 בנובמבר 1997, שם הציע לפתור את הבעיה הטריטוריאלית באמצעות הסכם שלום עד שנת 2000. ילצין ביקש גם מהשימוטו לשקול סיוע כספי לרוסיה בסדר גודל של 3 או 4 מיליארד דולר. השימוטו קידם גם את הרעיון להגדיל את שיתוף הפעולה הכלכלי, שנקרא תוכנית השימוטו-ילצין. באמצע אפריל 1998, פסגת קאנאווה בין שני המנהיגים כללה את השימוטו בהצעה להכניס את ארבעת איי קוריל הנתונים במחלוקת לריבונות יפנית. ילצין הצהיר על כך בפומבי וכי הוא שוקל לקבל את זה, מה שהניע את ממשלת רוסיה והתקשורת להתאחד נגד זה. בסתיו 1998 ההצעה נפלה לאחר התנגדות כה רבה ברוסיה, והפסדו של השימוטו בבחירות לפרלמנט ביולי 1998. עם זאת, כמיליון וחצי מיליארד דולר מהלוואת הבנק העולמי / קרן המטבע הבינלאומית לרוסיה הגיעו מיפן. פגישה בנובמבר 1998 בין שר החוץ קייזו אובוצ'י וילצין במוסקבה, שם הציעה רוסיה להעניק ליפן מעמד מיוחד על האיים בשיתוף רוסיה כמשטר חוקי חולף. הצד היפני הזהיר מההצעה ועד שנת 1999 הייתה קיפאון בשאלה הטריטוריאלית, ואילו היוזמות הכלכליות נתקעו ביישומן. [10]

ב-30 ביולי 1998 התמקד ראש ממשלת יפן החדש שנבחר קייזו אובוצ'י בסוגיות מרכזיות: חתימת הסכם שלום עם רוסיה וחידוש הכלכלה היפנית. עם זאת, הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן.

יחסים נוכחיים (1999 - הווה)

ולדימיר פוטין וג'וניצ'ירו קואיזומי בשנת 2003 בוועידת APEC

במרץ 2014, בעקבות סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה, הטילה יפן מספר סנקציות נגד רוסיה, שכללו עצירת התייעצויות בנושא הקלות בתקנות הוויזה בין המדינות והפסקת השיחות על שיתוף פעולה בהשקעות, חקר חלל משותף ומניעת פעילות צבאית מסוכנת. [11] [12]

ב-27 באפריל 2018, נערך במוסקבה הפורום הרביעי רוסיה-יפן, שכונה "נקודות ההתכנסות", בו הצדדים דנו בסוגיות דחופות הנוגעות ליחסי המסחר והכלכלה של שתי המדינות. טושיהירו ניקיי, מזכ"ל מפלגת הליברלים הדמוקרטית השלטת ביפן, היה האורח המיוחד של הפורום. קרא את נאומו של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, בטקס הפתיחה של האירוע. המשתתפים דנו בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות, פרויקטים של השקעות למזרח הרחוק ואזורים רוסיים אחרים, כמו גם על אינטראקציה בתחומי התשתיות, הטכנולוגיה והתעשייה האנרגטית. [1]

ב-23 ביוני 2018, רוסיה ויפן חתמו על מזכר הבנות (MOU) ברפובליקה הסקסית (יקוטיה) במזרח הרחוק של רוסיה, במטרה להרחיב את שיתוף הפעולה בין המדינות. [13]

ביוני 2018, נסיכת יפן, היסאקו טאקאמאדו, נסעה לרוסיה כדי לעודד את נבחרתה הלאומית בגביע העולם של פיפ"א. היא החברה הראשונה במשפחה הקיסרית שהגיעה לרוסיה מאז 1916. [14]

שיתוף פעולה צבאי

הרמטכ"ל הרוסי, הגנרל ולרי גרסימוב, ביקר בטוקיו באמצע דצמבר 2017 כדי להיפגש עם מקבילו היפני, האדמירל קטוצושי קוואנו. הוא הצהיר כי יתקיימו יותר משלושים תרגילי צבא משותפים שנערכו על ידי רוסיה ויפן בשנת 2018.[1][4] ראש הצבא של רוסיה, האלוף ולרי גרסימוב, הזהיר את שר ההגנה איטונורה אונודרה בטוקיו כי תרגילים צבאיים שערכו ארצות הברית סביב חצי האי הקוריאני יציב את היציבות באזור. ככל הנראה עם התרגילים מסוג זה, גרסימוב אמר לאונודרה כבר בתחילת שיחותיהם, "תרגילים באזורים הסובבים יגבירו את המתח ויביאו לחוסר יציבות." אונודרה חיפשה את שיתוף הפעולה של רוסיה בהתמודדות עם פרובוקציות הגרעין והטילים של צפון קוריאה, ואמר כי במוסקבה יש "נתח גדול" עם צפון קוריאה. [2]

יחסים דיפלומטיים

יפן מחזיקה ברוסיה שגרירות במוסקבה ו-4 קונסוליות בחברובסק, סנקט פטרבורג, ולדיווסטוק ויוז'נו-סחלינסק. מאידך, רוסיה מחזיקה ביפן שגרירות בטוקיו ו-4 קונסוליות בהקודאטה, ניאיגטה, אוסקה וסאפורו.[15]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי יפן–רוסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Majumdar, Dave (12 December 2017). Could Russia and Japan Finally Settle Their Island Dispute?. The National Interest. Retrieved 15 December 2017.
  2. ^ "РОССИЙСКО-ЯПОНСКИЕ ОТНОШЕНИЯ". Levada. 30 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Publics Worldwide Unfavorable Toward Putin, Russia". Pew Research Center. 16 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Brown, James D. J. (11 December 2017). Japan woos Russia for its own security. Nikkei Asian Review. Retrieved 15 December 2017.
  5. ^ Mochizuki, Takashi (2013-04-26). "Japan Seeks Closer Russia Ties - WSJ". Online.wsj.com. נבדק ב-2016-10-22.
  6. ^ Japan-Russia Year of Culture 2018 to feature grand exhibitions. TASS. Published 25 November 2017. Retrieved 15 December 2017.
  7. ^ see Victor A. Yakhontoff, Russia And The Soviet Union In The Far East (1932) online
  8. ^ Harriet L. Moore, Soviet Far Eastern Policy, 1931-1945 (Princeton UP, 1945). online
  9. ^ Kimie Hara, Japanese-Soviet/Russian Relations since 1945: A Difficult Peace (1998) online
  10. ^ Rozman, Gilbert, and Togo, Kazuhiko (2006). Russian Strategic Thought toward Asia. Springer. מסת"ב 9780230601734. pp. 91–95.
  11. ^ "TASS: Russia - Japan halts consultations on easing visa regime with Russia". En.itar-tass.com. נבדק ב-2016-10-22.
  12. ^ "Japan breaks several Ties with Russia over Crimea crisis". IANS. News.biharprabha.com. נבדק ב-19 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ http://www.xinhuanet.com/english/2018-06/23/c_137275716.htm
  14. ^ https://www.rt.com/news/430192-japan-princess-russia-football/
  15. ^ אתר על יחסי מדינות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26106284יחסי יפן–רוסיה