יחסי הונגריה–רוסיה
| יחסי הונגריה–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| הונגריה | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 93,028 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 10,033,780 | 144,076,611 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 178,789 | 2,240,422 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 17,819 | 15,550 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי הונגריה–רוסיה הם יחסי החוץ הדו-צדדיים בין המדינות הונגריה ורוסיה. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכו הונגריה וברית המועצות לבעלות ברית כלכליות וצבאיות; שניהם חתמו על ברית ורשה. היחסים בין שתי המדינות נפגעו בשנת 1956 בגלל ההתערבות הסובייטית במהפכה שהתרחשה בהונגריה. עם זאת, שתי המדינות כוננו קשרים דיפלומטיים מחדש לאחר התפרקות ברית המועצות.
להונגריה שגרירות במוסקבה ושתי קונסוליות בסנקט פטרבורג וביקטרינבורג. לרוסיה יש שגרירות בבודפשט וקונסוליה כללית בדברצן.
שתי המדינות חברות מלאות במועצת אירופה ובארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה.
היסטוריה
יחסי ממלכת הונגריה–האימפריה הרוסית
ממלכת הונגריה קיימה יחסים דיפלומטיים עם האימפריה הרוסית, בהיותה חלק מהאימפריה האוסטרית, ולאחר מכן חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1849 סייעה האימפריה הרוסית לאוסטריה בדיכוי המרד ההונגרי של 1848. במהלך מלחמת העולם הראשונה לחמו שתי המדינות זו בזו בקרבות החזית המזרחית.
יחסי הונגריה–ברית המועצות
הרפובליקה העממית של הונגריה (Magyar Népköztársaság) הייתה שם המדינה הרשמי של הונגריה משנת 1949 עד 1989 בתקופת הקומוניזם בהנחיית ברית המועצות. בעקבות הכיבוש הסובייטי בהונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה הקימו הסובייטים מערכת משטרתית שרדפה את האופוזיציה באמצעות כוח ישיר ותעמולה, בתקווה שזה יוביל לניצחון קומוניסטי בבחירות של 1946.[1] למרות המאמצים הללו, המפלגה הקומוניסטית ההונגרית הגיעה למקום השלישי בבחירות, מה שהניע את הסובייטים לכפות ישירות ממשלת בובות בשנה שלאחר מכן. השנים הבאות הוקדשו לביסוס הכוח, תוך שימוש במשטרה החשאית ההונגרית לדיכוי האופוזיציה הפוליטית באמצעות הפחדה, האשמות שווא, כליאה ועינויים.[2] הדיכוי הגרוע ביותר היה תחת שלטונו של מתיאש ראקושי. בעיצומו של שלטונו פיתח ראקושי פולחן אישיות חזק.[3] Rákosi, המכונה "הרוצח הקירח", חיקה תוכניות פוליטיות וכלכליות סטליניסטיות, וכתוצאה מכך הונגריה חוותה את אחת הדיקטטורות הקשות באירופה.[4][5] הוא תיאר את עצמו כ"תלמידו ההונגרי הטוב ביותר של סטלין"[3] ו"תלמידו הטוב של סטלין".[6] לאחר ש"הנאום הסודי" של ניקיטה חרושצ'וב הוקיע את פולחן אישיותו של סטלין, ראקושי הודח בסופו של דבר מהשלטון והוחלף על ידי הרפורמיסט אימרה נוג', שניסה להוציא את הונגריה מהגוש הסובייטי. זה הוביל למהפכה ההונגרית של 1956, שנמחצה באכזריות על ידי הסובייטים. לאחר דיכוי המהפכה, מינו הסובייטים את יאנוש קאדאר כמנהיג הונגריה. לאחר תקופה ראשונה של דיכוי נגד המהפכנים, יישם קאדאר צורה מתונה יותר של קומוניזם, שכונתה "קומוניזם גולאש". הוא שלט עד 1988, אז הורחק מהשלטון רגע לפני "המהפכה" שסיימה את הקומוניזם בהונגריה.
יחסי הונגריה–הפדרציה הרוסית
מאז 1991, היחסים בין הונגריה לרוסיה השתפרו ללא הרף. בעקבות ההתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה בשנת 2014, דחה ראש הממשלה ויקטור אורבן את הסנקציות הרוסיות למרות לחץ האיחוד האירופי.
בשנת 2017 ביקר ולדימיר פוטין בבודפשט כדי להיפגש עם אורבן כדי לדון בקשרים הדו צדדיים.[7] כתגובה לתגובה להרעלת סרגיי ויוליה סקריפל בבריטניה, באפריל 2018, גורש אחד משגרירות הונגריה מרוסיה.[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Wettig, Gerhard (2008), Stalin and the Cold War in Europe, Rowman & Littlefield, p. 51, ISBN 0-7425-5542-9
- ^ UN General Assembly Special Committee on the Problem of Hungary (1957) "Chapter II.N, para 89(xi) (p. 31)" (PDF). (1.47 MiB)
- ^ 3.0 3.1 Sugar, Peter F., Peter Hanak and Tibor Frank, A History of Hungary, Indiana University Press, 1994, מסת"ב 0-253-20867-X, page 375-77
- ^ Granville, Johanna, The First Domino: International Decision Making during the Hungarian Crisis of 1956, Texas A&M University Press, 2004. מסת"ב 1-58544-298-4
- ^ Gati, Charles, Failed Illusions: Moscow, Washington, Budapest, and the 1956 Hungarian Revolt, Stanford University Press, 2006 מסת"ב 0-8047-5606-6, page 9-12
- ^ Matthews, John P. C., Explosion: The Hungarian Revolution of 1956, Hippocrene Books, 2007, מסת"ב 0-7818-1174-0, page 93-4
- ^ https://www.politico.eu/article/why-vladimir-putin-needs-viktor-orban-russia-hungary/
- ^ https://en.trend.az/world/russia/2882113.html
