יחסי טורקמניסטן–רוסיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי טורקמניסטןרוסיה
טורקמניסטןטורקמניסטן רוסיהרוסיה
טורקמניסטן רוסיה
שטחקילומטר רבוע)
488,100 17,098,242
אוכלוסייה
7,536,174 144,542,549
תמ"ג (במיליוני דולרים)
59,887 2,021,421
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,947 13,985
משטר
רפובליקה רפובליקה פדרלית נשיאותית

יחסי טורקמניסטן–רוסיה הם היחסים הדו-צדדיים בין רוסיה לטורקמניסטן.

היסטוריה

לאחרונה, יחסי רוסיה-טורקמניסטן נסובו סביב מאמצי רוסיה להבטיח עסקאות ייצוא גז טבעי מטורקמניסטן. רוסיה מתמודדת עם סין, האיחוד האירופי וארצות הברית על גישה לאספקה עשירה של פחמימנים בטורקמניסטן.[1] שתי המדינות מגיעות לכדי עימות בשל המשא ומתן על מחירים על ייצוא גז לרוסיה.[2][3]

נשיא טורקמניסטן גורבנגולי ברדימוחמדוב הסכים לאספקת עזרה ולהרחיב את הגיבוי הרוסי לצינור הגז מרכז אסיה, אולם שום פעולה טרם התרחשה לקראת מטרה זו.[4]

פגישת 2008

מדבדב עם נשיא טורקמניסטן גורבנגולי ברדימוחמדוב באשגבאט ב־4 ביולי 2008.

נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב וברדימוחמדוב דנו בסיכויים להרחבת הקשרים המסחריים והכלכליים שלהם עוד יותר. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לשיתופי פעולה בתחום האנרגיה והתחבורה. הצדדים סקרו את יישום ההסכמים הרב-צדדיים בנושא הקמת צינור גז כספי ופיתוח מתקני הובלת גז קיימים במרכז אסיה. הם דנו גם בארגון שירות מעבורת ישירות לרכבת החל מנמל אסטרחן.[5]

הצדדים החליפו דעות בסוגיות בינלאומיות ואזוריות חשובות ושיתופי פעולה בין רוסיה לטורקמניסטן במסגרת ארגונים בינלאומיים.[5]

בעקבות שיחות רמי דרג בין רוסיה לטורקמניסטן, שתי המדינות אימצו הצהרה משותפת. במסמך נאמר כי שני הנשיאים מאשרים את האופי האסטרטגי של היחסים בין רוסיה לטורקמניסטן ומדגישים כי יחסים אלה מתפתחים בהדרגה במגוון רחב של תחומים.[5]

מספר מסמכים נחתמו בנוכחות ראשי המדינות. בפרט, ההסכם לשיתוף פעולה בין ממשלות רוסיה וטורקמניסטן להגנה על מידע מסווג. משרדי התרבות של המדינות חתמו על מזכר לשיתוף פעולה ועל הסכם לשיתוף פעולה בחינוך. משרדי המדינות לענייני חוץ חתמו על תוכנית שיתוף פעולה לשנים 2008-2009.[5]

בדבריו בטקס הפתיחה הביע מדבדב את תקוותו ששיתוף פעולה בין טורקמניסטן ורוסיה יתפתח, והדגיש כי רוסיה תמיד פתוחה לשותפות משמעותית ומחויבת.[6]

הנשיאים סיירו במרכז החדש, בליווי המנכ"ל של קאמאז, סרגיי קוגוגין. ראש החברה תיאר את המאפיינים הטכניים של הרכבים, וציין במיוחד שהם מסוגלים לעבוד בטמפרטורות שנעו בין מינוס 45 לפלוס 50 מעלות.[6]

חברת המניות המשותפת הפתוחה קאמאז היא חברת הרכב הגדולה ברוסיה. רכביה מהווים 36 אחוז מהשוק הרוסי.[6] לחברה יש מפעלי הרכבה בשש מדינות זרות: פולין, קזחסטן, אזרבייג'ן, אוקראינה, אתיופיה ווייטנאם.[6] אחת מחברות הבת שלה פועלת בטורקמניסטן מאז מאי 2006.[6] כדי להבטיח שירות אחריות ושירות אחרי אחריות, נפתח מרכז זמני באשגבט. שירות הרכבים מתבצע על ידי מומחים ממפעל קאמאז. מרכז השירות החדש הוקם במאי 2007. יש בו לא רק פינת עבודה אלא גם כיתות ומשרדים.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Associated Press (2008-07-04). "Russian president in Turkmenistan to consolidate Kremlin's grip on Central Asian energy". International Herald Tribune. נבדק ב-2008-07-05.
  2. ^ Blagov, Sergei (2008-12-30). "Russia faces a collapse of its economic and political clout". Eurasianet. נבדק ב-2008-04-16.
  3. ^ Trilling, David (2009-04-15). "Pipeline spat with the Kremlin turns into a political test of strength". Eurasianet. נבדק ב-2008-04-16.
  4. ^ Blank, Stephen (2008-07-02). "Russian president strives for a breakthrough moment in Caspian basin energy game". Eurasianet. נבדק ב-2008-07-05.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 "High-level Russian-Turkmenistani talks were held in Ashgabat". Ashgabat: Presidential Press and Information Office. 4 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2011. נבדק ב-1 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 "President Dmitry Medvedev and President of Turkmenistan Gurbanguly Berdymukhammedov attended the opening ceremony of a KamAZ service centre". Ashgabat: Presidential Press and Information Office. 5 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2011. נבדק ב-1 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27210342יחסי טורקמניסטן–רוסיה