יחסי אוסטריה–רוסיה
| יחסי אוסטריה–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| אוסטריה | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 83,871 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 9,118,373 | 144,542,549 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 516,034 | 2,021,421 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 56,593 | 13,985 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה לבין הפדרציה הרוסית הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך המאה ה-16, וכיום שתי המדינות מקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.
היסטוריה
ממלכת הבסבורג
היחסים בין המדינות ראשיתם מהמאה ה-15, אולם בתחילה הם היו רק יחסים אישיים בין הקיסר ההבסבורגי לצאר הרוסי. בתחילה הפרידו בין המדינות האיחוד הפולני-ליטאי והאימפריה העות'מאנית, אולם במהלך המאה ה-18 הרחיבו אוסטריה ורוסיה את גבולם, והקשרים ביניהם הפכו לחיוניים.
שתי המדינות שיתפו פעולה ביניהם במהלך המאה ה-18 ברוב הסכסוכים באזור, אשר כללו את מלחמת הירושה הפולנית, מלחמת הירושה האוסטרית, מלחמת שבע השנים, והמלחמה עם העות'מאנים - המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1788–1791) והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792), וכן היה להם שיתוף פעולה במהלך חלוקת פולין.
גם במהלך המלחמות הנפוליאוניות שיתפו שתי המדינות פעולה, ואף בזמן שנאלצה האימפריה האוסטרית לשתף פעולה עם נפוליאון, היא השתדלה בכל מאודה לא להיכנס למלחמה עם האימפריה הרוסית.
המאה ה-19
בשנת 1804 הוקמה האימפריה האוסטרית, ובמהלך קונגרס וינה כרתו שתי המדינות יחד פרוסיה את הברית הקדושה, שבה התחייבו להגן על שלטון המלכים באירופה, ואכן במהלך השנים לאחר מכן היו שתי המדינות מהתומכים הגדולים של קונצרט אירופה.
מהפכות אביב העמים בשנת 1848 זעזעו את נחלות בית הבסבורג, והונגריה אף הכריזה על עצמאותה. רוסיה סייעה לאוסטריה בדיכוי המהפכות, וצבא האימפריה הרוסית אף פלש להונגריה, ודיכא בה את המרד.
במהלך מלחמת קרים שמרה אוסטריה על מדיניות של נייטרליות עוינת כלפי רוסיה, ואף שלא השתתפה במלחמה, תמכה בקואליציה האנגלו-צרפתית. עמדה זו הכעיסה מאוד את ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, והייתה מכה קשה מאוד ליחסי רוסיה-אוסטריה, לאחר מאות שנים של יחסים טובים בין המדינות. אף על פי שרוסיה נכשלה במלחמה בחוזה פריז, הרי שבטווח הארוך הייתה זו אוסטריה שהפסידה מעמדתה במלחמת קרים, אף על פי שבקושי השתתפה בה. לאחר שנטשה את הברית עם רוסיה, הייתה אוסטריה מבודדת מבחינה דיפלומטית לאחר המלחמה, מה שתרם לתבוסתה במלחמת אוסטריה–פרוסיה בשנת 1866, ואובדן ההגמוניה שלה בגרמניה, ובעקבות כך נאלצה בשנת 1867 לחתום על הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, שהביאה להקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
מכיוון שרוסיה אימצה את הפאן-סלאביזם - מדיניות שנועדה לאחד את כל העמים הסלאבים בהנהגתו של הצאר, פתחה אוסטריה במדיניות אנטי סלאבית מבית ומחוץ. מקור המתח העיקרי בין אוסטריה לרוסיה היה השאלה המזרחית, שנוצרה בשל התמוטטות האימפריה העות'מאנית בבלקן.
בין השנים 1873–1887, היו אוסטריה ורוסיה שוב בעלות ברית יחד עם האימפריה הגרמנית, בברית שלושת הקיסרים. בשנת 1878 בעקבות המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) כבשה אוסטריה את בוסניה, ובעקבות כך נוצר משבר עם נסיכות סרביה שנתמכה על ידי רוסיה.
המאה ה-20
בשנת 1908 סיפחה אוסטריה את בוסניה לחלוטין, מה שגרם לפריצת משבר חמור עם ממלכת סרביה ורוסיה, אך לבסוף הסתיים המשבר בשל התמיכה הגרמנית באוסטריה, ואי הרצון במלחמה.
לאחר רצח פרנץ פרדיננד בידי לאומנים סרביים מארגון היד השחורה, העבירה אוסטריה לסרביה אולטימטום בדרישה לתת למשטרה ולצבא האוסטרי להיכנס לסרביה, על מנת לחקור את הרצח. סרביה דחתה את האולטימטום, מה שהוביל לפלישה האוסטרית לסרביה, ובעקבות כך פרצה מלחמת העולם הראשונה. רוסיה ואוסטריה נלחמו זו בזו עד תשישות בחזית המזרחית, ובסופו של דבר הובילה המלחמה לקריסת המונרכיה בשתי האימפריות.
במרץ 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית, ובעקבות כך השתתפו לוחמים אוסטרים בקרבות החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. לאחר התבוסה הגרמנית בקרב סטלינגרד, נפלו בשבי הצבא האדום גם לוחמים ממוצא אוסטרי, אולם עם נפילתם בשבי הם החלו לקרוא לעצמם אוסטרים, ובעקבות כך קיבלו יחס טוב יותר.[1]
לאחר המלחמה נכבשה אוסטריה על ידי צבאות בעלות הברית, וחולקה לארבע אזורי כיבוש, תוך שהיא מופרדת שוב מגרמניה. הסובייטים לא יצרו ממשלה קומוניסטית נפרדת באזור שלהם, כפי שעשו בגרמניה המזרחית. במקום זאת נדרשה אוסטריה לחתום בשנת 1955 על אמנת המדינה האוסטרית, שבה התחייבה לנייטרליות מוחלטת במלחמה הקרה. ואכן, אוסטריה שמרה על נייטרליות מוחלטת בין הגושים, ווינה הייתה גן עדן למרגלים של הק.ג.ב., שעקבו אחר תנועות הצד השני.
המאה ה-21
בשנת 2001 דווח כי שגריר רוסיה באוסטריה הצהיר, כי כל ניסיון של אוסטריה להצטרף לנאט"ו ייחשב כהפרה של החוק הבינלאומי.[2] במאי 2007 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקר באוסטריה.
אוסטריה מהווה עד היום מרכז חשוב לפעילויות מסחר, בנקאות וריגול של רוסיה, וחברות רוסיות רבות יש להם השקעות נרחבות באוסטריה.
בשנת 2009 נרצח בווינה עומר ישראיילוב - פעיל זכויות אדם צ'צ'ני, שהגיש תלונה לבית המשפט האירופי לזכויות האדם ועמד לספר את סיפורו לעיתון הניו יורק טיימס. המשטרה האוסטרית ופעילי זכויות אדם, חשדו כי הקרמלין עומד מאחורי רציחתו, ואולג אורלוב, מנהל מרכז זכויות האדם במוסקבה, אמר כי "אנו מודאגים מאוד ממה שנראה כצעד נוסף של רצח פוליטי של מבקר שיצא נגד בכירים בממשלה הרוסית ... על רקע התגמול האכזרי שנגרם לאלו שמדברים על הפרות זכויות אדם בצ'צ'ניה, פעולותיו של ישראיילוב היו אמיצות במיוחד, ורוצחיו ואלה שעמדו מאחוריהם צריכים להעצר מיידית".[3]
אוסטריה המשיכה לשמור על יחסים טובים ושיתוף פעולה כלכלי הדוק עם רוסיה גם לאחר ההידרדרות הדרסטית של יחסי רוסיה עם המערב בעקבות מלחמת האזרחים באוקראינה. בדצמבר 2016, מנהיג מפלגת החירות האוסטרית, היינץ כריסטיאן שטראכה, הודיע כי מפלגתו חתמה על מה שהוא כינה הסכם שיתוף פעולה עם מפלגת רוסיה המאוחדת, מפלגתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
אוסטריה הייתה המדינה הגדולה היחידה באיחוד האירופי שלא גירשה דיפלומטים רוסים במהלך צעדי התגמול שנקטו המערב בעקבות מקרה ההרעלה בסולסברי במרץ 2018.[4]
באוגוסט 2020, גירשה אוסטריה דיפלומט רוסי בעקבות דיווח שהאשים אותו במעורבות בריגול תעשייתי.[5]
בפברואר ומרץ 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, תמכה אוסטריה בסנקציות של האיחוד האירופי נגד רוסיה. ב-7 במרץ הכניס פוטין את אוסטריה לרשימת "מדינות האויב" יחד עם כל שאר המדינות שתמכו בסנקציות נגד רוסיה.[6]
שיתוף פעולה כלכלי
בין שתי המדינות קיימים יחסי סחר והכלכלה פעילים, וההסכם המרכזי המסדיר את היחסים בתחום זה הוא ההסכם הבין-ממשלתי בנושא סחר ושיתוף פעולה כלכלי, שנחתם ב-8 בנובמבר 1993. בהתאם להסכם הוקמה הוועדה המעורבת האוסטרית-רוסית לשיתוף פעולה כלכלי, וקבוצות עבודה שעסקו בסוגיות של שיתוף פעולה בתחומים שונים במשק. לפי נתוני משרד החוץ הרוסי, בשנת 2010 הסתכם מחזור הסחר בין שתי המדינות ב-3.48 מיליארד דולר.[7] הפריטים העיקריים של היצוא הרוסי לאוסטריה הם ספקי אנרגיה וחומרי גלם (84.6%)., מוצרי עץ ועיסת נייר (3.7%), טקסטיל ומוצריו (2.3%), מתכות ומוצרי מתכת (2.1%), מכונות, ציוד וכלי רכב אינו מובהק (1.4%). מאידך רוסיה מייבאת מאוסטריה, מכונות וציוד (41.2%), מוצרי התעשייה הכימית (26.5%), מתכות ומוצריהם (11.9%), מוצרי מזון וחומרי גלם חקלאיים (7.3%).
בתקופה שבין 2002–2005 אוסטריה שילמה מרצון פיצויים לאזרחים רוסים שהיו מעורבים בעבודות כפייה במלחמת העולם השנייה בשטח האוסטרי. עד סוף דצמבר 2005, 12,257 אנשים קיבלו פיצוי, והסכום הכולל של התשלומים היה 25.9 מיליון יורו). מאידך, בשנת 2002 השלימה רוסיה את תהליך שיקום האזרחים האוסטרים שנפגעו על ידי השלטונות הסובייטיים.
שיתוף הפעולה בין שתי המדינות נמשך גם בתחום התרבות. ב-1998 חתמו רוסיה ואוסטריה על הסכם לשיתוף פעולה תרבותי. אתרי הנופש האוסטרים זוכים לפופולריות רבה בקרב התיירים הרוסים (בעיקר סקי)., ובשנת 2008 ביקרו באוסטריה 263,700 תיירים רוסים.[8]
יחסים דיפלומטיים
אוסטריה מחזיקה ברוסיה שגרירות במוסקבה, ו-2 קונסוליות בניז'ני נובגורוד ויקטרינבורג. מאידך, רוסיה מחזיקה באוסטריה שגרירות בווינה וקונסוליות באינסברוק וזלצבורג.[9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אנטוני ביוור, סטלינגרד, הוצאת יבנה, 2000, עמ' 344
- ^ האינטרנט האירופי של גזפרום, 17 בפברואר 2009
- ^ המשטרה האוסטרית חוקרת מעורבות של בכירים בממשל הרוסי ברצח עומר ישראיילוב, הגרדיאן, 15 בינואר 2009
- ^ И в Вене бывают шпили, www.kommersant.ru, 9 בנובמבר 2018 (ברוסית)
- ^ Austria expels Russian diplomat, Moscow hits back in kind, www.aljazeera.com (באנגלית)
- ^ Russland setzt Österreich auf Liste der unfreundlichen Staaten, www.oe24.at, 7 במרץ 2022 (בגרמנית)
- ^ יחסי אוסטריה-רוסיה משרד החוץ הרוסי
- ^ היחסים הכלכליים בין אוסטריה לרוסיה שגרירות אוסטריה במוסקבה
- ^ אתר על יחסי מדינות
35910322יחסי אוסטריה–רוסיה