יחסי אסטוניה–יפן

יחסי אסטוניה–יפן
אסטוניה	יפן
שטח (בקילומטר רבוע)
45,228	377,915
אוכלוסייה
1,355,026	123,533,766
תמ"ג (במיליוני דולרים)
40,745	4,212,945
תמ"ג לנפש (בדולרים)
30,069	34,104
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	מונרכיה חוקתית

יחסי אסטוניה–יפן (ביפנית: エストニアと日本の関係, באסטונית: Eesti-Jaapani suhted) הם היחסים הדיפלומטיים בין רפובליקת אסטוניה לבין יפן. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים ב-10 באוקטובר 1991.

השוואה מדינית

מדינה	רפובליקת אסטוניה	יפן
שם בשפה הרשמית	באסטונית: Eesti Vabariik	ביפנית: 日本
סמל
דגל
מפה
עיר בירה והעיר הגדולה ביותר	טאלין קואורדינטות של הבירה = 59°26′N 24°45′E	טוקיו קואורדינטות של הבירה = 35°41′N 139°46′E
אוכלוסייה	1,228,624 נפש (יולי 2020)	125,507,472 נפש (יולי 2020)
צפיפות האוכלוסייה	27.17 נפש לקמ"ר	332.11 נפש לקמ"ר
שטח	45,228 קמ"ר	377,915 קמ"ר
שפות	אסטונית (רשמית)	יפנים (לאומית); אין שפה רשמית במדינה.
דת	ללא דת – 54.14% נצרות אורתודוקסית – 16.5% נצרות לותרנית – 9.91% בפטיסטים – 0.41% נצרות קתולית – 0.41% יהדות – 0.20% אסלאם – 0.14%.	51.82% שינטו 34.9% בודהיזם 4.0% כתות שינטו 2.3% נצרות 7.0% לא ענו
תמ"ג	41,650 מיליון $	5,443,000 מיליון $
תמ"ג לנפש	33,900 $	43,368 $
HDI	0.882 (גבוה מאוד)	0.909 (גבוה מאוד)

היסטוריה

קשרים דיפלומטיים ראשוניים

יפן הכירה בעצמאותה של אסטוניה ב-6 במרץ 1919 דה פקטו, עם זאת, ב-26 בינואר 1921 הכירה המועצה העליונה של אנטנטי, אשר יפן חברה בה, בעצמאותה של אסטוניה דה יורה.

בשנת 1921 יפן לא הייתה מיוצגת באסטוניה בדרג השגרירות, אלא באמצעות שגרירותה שבריגה, בירת לטביה הסמוכה. בשנת 1937 השגריר היפני הועבר לטאלין, בירת אסטוניה.

במלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939, שאפה אסטוניה לנייטרליות בין המעצמות, אך החתימה על הסכם מולוטוב-ריבנטרופ ב־23 באוגוסט 1939, סימנה את תום העצמאות. ההסכם אפשר לברית המועצות להשתלט על אסטוניה, לטביה, חלק מפינלנד ומאוחר יותר על ליטא, בתמורה להשתלטות גרמניה הנאצית על למעלה ממחצית פולין.

הכיבוש הסובייטי השפיע רבות על היחסים בין אסטוניה ליפן: פתיחת השגרירות היפנית באסטוניה הוקפאה למועד מאוחר יותר ודרכי המסחר בין יפן לאסטוניה הוקפאו גם כן. יפן הייתה חברה במדינות הציר ואילו ברית המועצות הייתה חברה בבעלות הברית, מה שגרם להפצצה יפנית באסטוניה הסובייטת להריסת בסיסים צבאיים של ברית המועצות ובעקבות כך אסטונים רבים נהרגו בשוגג על ידי יפן.

עצמאותה של אסטוניה

בעקבות כמה חיכוחים בין הפרלמנט האסטוני אשר היה מורכב גם מאסטונים לאומניים וגם רוסים סובייטים, החליט חצי הפרלמנט האסטוני בשנת 1991 לערוך משאל עם לגבי עצמאות מלאה והתנתקות מברית המועצות, יפן הביעה את תמיכתה בעניין, והתחייבה שאם במידה תפרוץ מלחמה בין ברית המועצות לשעבר לאסטוניה היא תשלח לאסטוניה סיוע צבאי רב. במשאל העם הצביעו 82% בעד עצמאות. בניגוד לליטא ולטביה, מאבקה של אסטוניה לעצמאות התקבל על ידי השלטון הסובייטי ללא שימוש בכוח צבאי וללא שפיכות דמים. ב-20 באוגוסט 1991, בו-זמנית עם ההפיכה הצבאית, שהתרחשה במוסקבה ואיימה בהפעלת כוח צבאי נגד המדינות הבלטיות, הכריזה המועצה העליונה של אסטוניה על חידוש העצמאות.

בזמנים המודרניים

יפן הייתה למדינות הראשונות להכיר בעצמאותה של אסטוניה. בינואר 1993 יפן פתחה לראשונה את שגרירותה בטאלין בירת אסטוניה. בספטמבר 1996 אסטוניה פתחה את שגרירותה בטוקיו, בירת יפן.

תרבות

קאידו הויוולסון הוא האסטוני הראשון שהפך למתאבק בסומו יפני מקצועי. אך, ב-11 בספטמבר 2013, עקב פציעה ממושכת בברך, הסומו האסטוני הודיע על פרישה רשמית מהענף.

הכנר היפני מארי אדאצ'י הופיע בפסטיבל המוזיקה של פרנו, אסטוניה.

מסחר

הייצוא האסטוני ליפן לשנת 2015 מוערך בכ-64.22 מיליון אירו, הפריטים העיקריים אשר הוצאו ליפן הם : עצים ובתי עץ, מכונות, מוצרי חלב וסרדינים. הייצוא היפני לאסטוניה מוערך בכ-19.60 מיליון אירו, הפריטים העיקריים אשר הוצאו לאסטוניה הם: מכונות, מכוניות וחלקי רכב.

יפנים באסטוניה

באוקטובר 2015 אוכלוסיית היפנים באסטוניה עמד על 110 יפנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי אסטוניה–יפן בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27555337יחסי אסטוניה–יפן