ולרי גרסימוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולרי גרסימוב
Вале́рий Васи́льевич Гера́симов
לידה 8 בספטמבר 1955 (גיל: 69)
קאזאן, טטרסטן
השתייכות ברית המועצותברית המועצות, רוסיהרוסיה
תקופת הפעילות מ-1977
דרגה גנרל ארמייה (כוחות היבשה הרוסיים) גנרל ארמייה
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית החי"ר הממונע ה-144
מפקד הארמייה ה-58
מפקד המחוז הצבאי של לנינגרד
מפקד המחוז הצבאי של מוסקבה
מפקד המחוז הצבאי המרכזי
ראש המטה הכללי הרוסי
פעולות ומבצעים
מלחמת צ'צ'ניה השנייה
סיפוח חצי האי קרים
המבצע הרוסי בסוריה
עיטורים
עיטור ההצטיינות הצבאית עיטור ההצטיינות למען המולדת עיטור ההצטיינות למען המולדת בצבא ברית המועצות מדליית הצטיינות בקרב

ולרי ואסילייביץ' גרסימוברוסית: Вале́рий Васи́льевич Гера́симов ‏נולד ב-8 בספטמבר 1955) הוא איש צבא רוסי בדרגת גנרל ארמייה, המכהן כראש המטה הכללי של רוסיה וסגן ראשון לשר ההגנה של רוסיה מאז ה-9 בנובמבר 2012.

ביוגרפיה

גרסימוב התגייס לכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית ועשה את עיקר שירותו בחיל השריון, בו שירת כמפקד מחלקת טנקים, מפקד פלוגה ומפקד גדוד וחטיבה. בשנים 19931995 פיקד על דיוויזיית החי"ר הממונע ה-144, לאחר מכן השתלם באקדמיה לפיקוד בכיר של הצבא. בתפקידו הבא פיקד על הארמייה ה-58 במהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה[1]. בשנת 2006 מונה למפקד המחוז הצבאי סנקט פטרבורג וב-2009 למפקד המחוז הצבאי מוסקבה. ב-2010 מונה במקביל גם לתפקיד סגן ראש המטה הכללי הרוסי. בשנת 2012 מונה למפקד המחוז הצבאי המרכזי ובהמשך באותה שנה מונה לראש המטה הכללי הרוסי.

כרמטכ"ל צבא רוסיה ערך גרסימוב רפורמות בצבא הרוסי כדי להתאימו בצורה מיטבית ל"מלחמות הדור החדש"[2], דבר זה התבטא בהשקעה בתחומים הטכנולוגיים של הצבא[3]. גרסימוב פיקד על הצבא הרוסי במהלך סיפוח חצי האי קרים, בעקבות זאת נכלל שמו ברשימת הבכירים במשטר הרוסי עליהם הטיל האיחוד האירופי סנקציות אישיות. בהמשך כהונתו פיקד גרסימוב גם על ההתערבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה ועל הפלישה הרוסית לאוקראינה.

גרסימוב נשוי ואב לבן.

דוקטרינת גרסימוב

ערך מורחב – דוקטרינת גרסימוב

כרמטכ"ל עיצב גראסימוב דוקטרינה חדשה להפעלת הכוח של רוסיה[4]. הדוקטרינה קובעת שהפעלת הכוח הצבאי היא מהלך ההכרעה האחרון, המועצם על ידי המהלכים הסמויים או הניתנים להכחשה שקדמו לו. לשיטתו יש להפעיל תחילה אמצעים לא-צבאיים להשגת מטרות פוליטיות ואסטרטגיות הכוללים לוחמה קיברנטית, הפעלת כוחות שניתן להכחיש את פעולתם, מהלכים כלכליים ופוליטיים, לוחמה פסיכולוגית ומהלכים לגיוס האוכלוסייה המקומית כנגד השלטון ולבסוף הפעלת כוח צבאי[5]. הפעלת הכוח הצבאי על פי דוקטרינת גרסימוב משולבת יחד עם האמצעים הלא צבאיים ופועלת בתיאום אתם. מגוון אמצעי העצמה (הצבאית והלא צבאית) הרוסית צריכים לפעול בתיאום מרבי אף בדרגים נמוכים יחסית של האסטרטגיה[6]. הדוקטרינה מומשה במהלך הסכסוך הרוסי-אוקראיני ובמהלך ההתערבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה[7].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולרי גרסימוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גל פרל פינקל, במערכה של הרוסים באוקראינה – הסייבר הוא נדבך מרכזי, אנשים ומחשבים, ‏ 10.02.2016.
  2. ^ דימה אדמסקי, ההתערבות הרוסית בסוריה, עמ' 20.
  3. ^ אתר למנויים בלבד מקס פישר, ניו יורק טיימס, חוקי המלחמה החדשים של רוסיה: יותר אחיזת עיניים ודיסאינפורמציה, פחות טנקים ומטוסים, באתר הארץ, 28 ביולי 2016
  4. ^ גל פרל פינקל, בצבא ארצות הברית מוטרדים מיכולות הסייבר של רוסיה וסין, דבר ראשון, ‏ 29.10.2016.
  5. ^ עפר שלח, "האומץ לנצח", תל אביב: ידיעות ספרים, 2015, עמודים 109-110.
  6. ^ דימה אדמסקי, ההתערבות הרוסית בסוריה, עמ' 20-21.
  7. ^ מיקי אהרונסון, האם לבנון תהפוך למאחז רוסי נוסף בים התיכון?
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33414481ולרי גרסימוב