יחסי אפגניסטן–יפן
| יחסי אפגניסטן–יפן | |
|---|---|
|
|
| |
| אפגניסטן | יפן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 652,230 | 377,915 |
| אוכלוסייה | |
| 43,145,061 | 123,480,343 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 14,502 | 4,212,945 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 336 | 34,118 |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית | מונרכיה חוקתית |
יחסי אפגניסטן–יפן נוסדו בשנת 1931, אם כי ראשיתם כבר בשנת 1907, לאחר שאיוב ח'אן (אנ') שניצח את הבריטים בקרב מאיוונד ביקר ביפן.[דרושה הבהרה]
היסטוריה
ב-16 בפברואר 1907 ביקר איוב חאן ביפן כאורח של כבוד של קיסר יפן היהאצ'ירו טוגו לכבוד חגיגת ניצחון אסיאתי על האימפריאליזם האירופאי, בעקבות ניצחון יפן במלחמת רוסיה–יפן. בתחילת 1914, מלך אפגניסטן חאביאוללה ח'אן (אנ') תרם כסף למאמצי השיקום היפנים לאחר רעידות אדמה שהתרחשו במדינה. כמו כן, יפן התקבלה באופן יפה באפגניסטן.
היסאו טאני (אנ'), קצין בצבא יפן, ביקר באפגניסטן בשנת 1922. מלך אפגניסטן עמנוללה ח'אן (אנ') חתם על חוזה ידידות בין שתי המדינות בשגרירות יפן בלונדון ב-19 בנובמבר 1930. אפגניסטן ויפן תכננו במקור לייסד יחסים רשמיים כבר ב-1919, אך התעכבו לאחר שהודו הבריטית עיכבה זאת ויירטה את ההודעות בין הצדדים.
במהלך מלחמת העולם השנייה שמרה אפגניסטן על נייטרליות אך שמרה על קרבה לגרמניה הנאצית. בריטניה וברית המועצות לחצו עליה לגרש משטחה את הדיפלומטים של מדינות הציר, אך זו סירבה. בסופו של דבר, בנובמבר 1941, לאחר שהמצב במלחמה השתנה, הפתיעה אפגניסטן ואישרה לדיפלומטים (ובהם שליחי יפן למדינה) להישאר.
ב-1959 ראש ממשלת אפגניסטן מוחמד דאוד ח'אן ביקר ביפן. ב-1969, המלך מוחמד זאהיר שאה ביקר ביפן ובשנת 1971 יורש העצר אקיהיטו והנסיכה מיצ'יקו ביקרו באפגניסטן[1].
לאחר הפלישה הסובייטית לאפגניסטן סגרה יפן את השגרירות שלה בקאבול ולא הכירה באף אחד מן הפלגים הלוחמים לאחר מכן. בינואר 2002 אירחה יפן את ועידת טוקיו בה התחייבו גופים בינלאומיים לתרום לשיקום אפגניסטן[2]. בפברואר אותה שנה פתחה יפן שגרירות בקאבול, לאחר שסגרה אותה ב-1979. נכון לשנת 2012, יפן היא התורמת הגדולה ביותר לשיקום אפגניסטן לאחר ארצות הברית[3].
ביוני 2010 אמר נשיא אפגניסטן, חאמיד כרזאי כי יפן תקבל עדיפות בחקר המינרלים באפגניסטן, בתמורה לסיוע שהעניקה יפן למדינה מאז 2002[4].
תרבות
קווי הדמיון בין המדינות עוברים דרך העובדה ששתיהן נמנעו מכיבוש זר לאורך השנים, וששתיהן חלקו את התואר "ארץ השמש העולה" – אפגניסטן נקראה בשמה הקודם ח'וראסטן. מסורות דומות צוינו אף הן כשהבודהיזם והזורואסטריות התפשטו למזרח הרחוק דרך אפגניסטן ודרך המשי.
בשנת 2004 אמר שגריר יפן באפגניסטן קיניצ'י קומאנו על קווי הדמיון: "ליפנים יש תרבות ותיקים מאד משלהם, והם אסירי תודה לעם האפגני על הבודהיזם, שנכנס ליפן מהודו דרך אפגניסטן, סין וקוריאה. ההיסטוריה המשותפת מובנת היטב על ידי כמעט כל אזרחי יפן. כמו כן, בגלל אותה חוויה או סיטואציה בה היו נתונות שתי המדינות במהלך המאה האחרונה בערך, כלומר הרס המדינה – בגלל מלחמת העולם השנייה ביפן או מלחמת האזרחים במקרה של אפגניסטן [...] תושבי יפן ותושבי אפגניסטן חולקים יחד גם את האירוח החם שלהם"[5].
הערות שוליים
- ^ שנות ה-50 עד שנות ה-70, שגרירות אפגניסטן בטוקיו
- ^ הבזק מהעבר ועידת טוקיו בשנת 2002 – הסיפור הקשה ביותר בעולם, Afghanistan Analysts Network, קייט קלארק, 8 ביולי 2012
- ^ ועידת התורמים בטוקיו גייסה 16 מיליארד דולר לפיתוח אפגניסטן, משלחת האומות המאוחדות לאפגניסטן, 24 ביולי 2012
- ^ כרזאי: יפן תקבל עדיפות בכרייה האפגנית, NBC News, 20 ביוני 2010
- ^ ריאיון עם קיניצ'י קומאנו, לשעבר שגריר לקאבול, שגרירות אפגניסטן ביפן, 21 במאי 2004
26116834יחסי אפגניסטן–יפן