יחסי פקיסטן–רוסיה
| יחסי פקיסטן–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| פקיסטן | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 796,095 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 252,917,583 | 144,474,856 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 338,368 | 2,021,421 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,338 | 13,992 |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית, דמוקרטיה פרלמנטרית ופדרציה | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי פקיסטן–רוסיה הם היחסים הבילטרליים בין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן לבין הפדרציה הרוסית.
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 במאי 1948. היחסים בין שתי המדינות היו מתוחים בעבר בגלל קשריה של רוסיה הודו, וגם בגלל התמיכה הפקיסטנית במוג'אהדין במהלך הכיבוש הסובייטי של אפגניסטן. בשנים האחרונות היחסים בין פקיסטן ורוסיה התפתחו בהתמדה: בשנת 2011 תמך ולדימיר פוטין ברצון הפקיסטני להצטרף ל-SCO.
היסטוריה
היחסים הסובייטים-פקיסטנים
ב-1 במאי 1960, באזור סברדלובסק, הופל מטוס U-2 שהטיס פרנסיס גארי פאוורס על ידי מערכת ההגנה האווירית S-75 דווינה. טיסת מטוס הסיור האמריקני בוצעה מפקיסטן, מה שהשפיע לרעה על היחסים בין ברית המועצות לפקיסטן. ברית המועצות איימה להפציץ את בסיס חיל האוויר בפקיסטן אם מצב זה יחזור על עצמו.
תחת הנהגתו של הנשיא מוחמד איוב חאן, פקיסטן ביקשה לשפר את היחסים עם ברית המועצות, בין 1966 ל-1971 גברה התפתחות קשרי המסחר והתרבות בין המדינות. עם זאת, הביקורת הסובייטית על מעשיה של פקיסטן במהלך המלחמה השלישית עם הודו החלישה את התפתחות היחסים הדו-צדדיים, ומכירות הנשק הסובייטיות לאחר מכן בהודו בשווי מיליארדי דולרים בתנאים נוחים החמירו עוד יותר.
זולפיקר עלי בהוטו ערך ביקור ממלכתי במוסקבה בשנת 1974. לאחר ביקור זה, היחסים בין ברית המועצות לפקיסטן הפכו לחמים וידידותיים לראשונה מזה שנים רבות. בהוטו קיים שיחות על הקמת מפעלי פלדה, וברית המועצות השקיעה מיליארדי דולרים לפיתוח ייצור מתכות בפקיסטן. זולפיקאר הגיע גם להסכם בנושא פיתוח משותף של שדות נפט בפקיסטן. לאחר מותו של בהוטו עלה לשלטון בפקיסטן הגנרל מוחמד זיא-אל-חאק, שהתנגד אידאולוגית לברית המועצות.
בשנות ה-80 גברה המתיחות בין ברית המועצות לפקיסטן, בגלל תפקיד המפתח של האחרונים בתמיכה פוליטית וחומרית במוג'אהדין במהלך הכיבוש הסובייטי של אפגניסטן. הנסיגה של הכוחות הסובייטים מאפגניסטן והתמוטטות ברית המועצות, הביאה לשיפור משמעותי ביחסים הבילטרליים.
היחסים לאחר קריסת ברית המועצות
ההחלטה של פקיסטן להצטרף למאבק הבינלאומי בטרור הביאה לשיפור משמעותי ביחסים. רוסיה הבטיחה לתמוך בפקיסטן במלחמתה עם הטליבאן. בשנת 2007 ערך ראש ממשלת רוסיה מיכאיל פרדקוב ביקור רשמי בפקיסטן. הוא היה ראש הממשלה הרוסי הראשון שביקר בפקיסטן מזה 38 שנה. פרדקוב נפגש עם הנשיא פרבז מושארף וראש הממשלה שוקט עזיז. המוקד העיקרי של הביקור היה שיפור היחסים הדו-צדדיים, בדגש מיוחד על חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות. במהלך נשיאותם של אסיף עלי זרדרי וראש הממשלה יוסוף רזא גילאני, היחסים בין פקיסטן לרוסיה השתפרו משמעותית. עם זאת, בשנת 2010 אמר ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין, כי רוסיה נגד התפתחות קשרים אסטרטגיים וצבאיים עם פקיסטן בגלל יחסי ידידות עם הודו.
בשנת 2011 תמכה רוסיה בבקשה לפקיסטן לחברות ב-SCO. ולדימיר פוטין הצהיר בפומבי כי פקיסטן היא שותפה חשובה מאוד של רוסיה בדרום אסיה והעולם המוסלמי.
נציגויות דיפלומטיות
פקיסטן מחזיקה ברוסיה שגרירות במוסקבה וקונסוליה כללית בסנקט פטרבורג. מאידך, רוסיה מחזיקה בפקיסטן שגרירות באסלאמאבאד ו-2 קונסוליות בקראצ'י ולאהור[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יחסי פקיסטן–רוסיה27271397