יחסי יפן–מונגוליה
| יחסי יפן–מונגוליה | |
|---|---|
|
|
| |
| יפן | מונגוליה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 377,915 | 1,564,116 |
| אוכלוסייה | |
| 123,533,766 | 3,489,490 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,212,945 | 19,872 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,104 | 5,695 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי יפן-מונגוליה הם היחסים הפוליטיים, המסחריים, הדיפלומטיים והצבאיים בין יפן למונגוליה. הקשר הראשון בין יפן ומונגוליה נוצר במאה השלוש עשרה, אולם הוא לא חודש עד להקמתה של מונגוליה המודרנית במאה העשרים. נכון לשנת 2018, מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים ותקינים בין יפן ומונגוליה.
היסטוריה
הפלישות המונגוליות ליפן
ערך מורחב – הפלישות המונגוליות ליפן
קובלאי חאן מונה להיות חאן האימפריה המונגולית בשנת 1260. במטרה להרחיב את גבולות האימפריה שבשליטתו, שלח החאן, לא אחת, שליחים ליפן, כדי לאלץ את היפנים לקבל את מרות האימפריה המונגולית ביפן. לאחר שהמשלחות לא הניבו פרי, החליט החאן להשתמש בכוח הזרוע ולפלוש ליפן. צבא מונגולי פלש ליפן פעמיים: ב-1274 וב-1281. בשתי הפלישות כשלו הפולשים המונגוליים בפריצת קווי ההגנה היפניים ונסוגו מיפן לאחר ששתי סופות טייפון פגעו בהם. הפלישות הללו נחשבות למאורעות חשובים בהיסטוריה היפנית, שכן בהן הצליח הצבא היפני הקטן לסלק מארצו אויב כביר ממדים.
לפני מלחמת העולם השנייה
בשנת 1911, הכריזה מונגוליה המודרנית על עצמאותה משושלת צ'ינג הסינית במהלך מהפיכת שינהאי. בשנת 1921, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, כבש הצבא האדום את מונגוליה. מאז הפכה מונגוליה להיות בעלת הברית הקומוניסטית היחידה של ברית המועצות.
הברית בין מונגוליה לברית המועצות באה לידי ביטוי פעמיים, וזאת כנגד יפן: בפעם הראשונה, נחלצה ברית המועצות לעזרתה של מונגוליה לאחר פלישת חיילים מצבא קוואנטונג היפני לתוך שטח מונגוליה בקרב חלקין גול, בשנת 1939. בסיומו של הקרב נהדפו היפנים מחוץ לשטחה של מונגוליה. בפעם השנייה, לאחר פלישת ברית המועצות למנצ'וריה היפנית במבצע סערת אוגוסט, נלוותה אליה מונגוליה והכריזה מלחמה על יפן ב-10 באוגוסט 1945.
לאחר מלחמת העולם השנייה
יפן ומונגוליה כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים ב-24 בפברואר 1972. לאחר התפרקות ברית המועצות היחסים בין שתי המדינות התחממו. ההתחממות ביחסים באה לידי ביטוי בביקורים הדדים של ראשי ממשלת יפן סוסוקה אונו וטושיקי קאיפו במונגוליה ובביקורו של ראש הממשלה המונגולי דומאגי סודנום ביפן. נוסף על כך, עזרה יפן למונגוליה לעבור לכלכלת שוק באמצעות מימון מכרות ומסילות רכבת.[1]
מסחר
סך המסחר בין יפן למונגוליה עמד בשנת 2013 על 31 מיליארד ין, ומרביתו המוחלטת נובעת מיבוא יפני למונגוליה. ההשקעה היפנית הישירה במונגוליה עמדה בשנת 2012 על סך 34 מיליון דולר.[2]
ייצוג
- ליפן יש שגרירות רשמית באולן בטור, בירת מונגוליה.[3]
- למונגוליה יש שגרירות רשמית בטוקיו, בירת יפן. כמו כן, למונגוליה יש שש קונסוליות ברחבי יפן, בערים פוקואוקה, נגויה, ניאיגטה, אוסקה, סאגאמיהרה וסאפורו.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Far East Affairs: Mongolia and Japan, מגזין "הדיפלומט"
- ^ Japan-Mongolia Relations, משרד החוץ היפני
- ^ Embassy of Japan in Ulaanbaatar, Mongolia, אתר העוסק בשגרירויות ברחבי העולם
- ^ Embassy of Mongolia in Tokyo, Japan, אתר העוסק בשגרירויות ברחבי העולם
23410394יחסי יפן-מונגוליה