מלאכת טוחן
מְלֶאכֶת הַטּוֹחֵן היא אחת מל"ט המלאכות האסורות על פי ההלכה בשבת. המלמדת על איסור הפרדה וחלוקה של חומר גלם אחיד לחלקים קטנים, בין היתר האיסור כולל טחינת תבואה ושחיקת תבלינים בעלי ומכתש, חיתוך עצים או ירקות. ויצירת נסורת מעץ וברזל.
מלאכה זו היא גם המקור לגזירת חז"ל בכל הנוגע לרפואה בשבת.
מקור הדין
ככל ל"ט מלאכות שבת, גם מלאכה זו כלולה בציווי המקראי שבעשרת הדיברות שלא לעשות מלאכה בשבת[1], שלפי חז"ל 'מלאכה' מוגדרת אחת מהפעולות ששימשו למעשה בהכנת המשכן[2], בו נזקקו לפעולת טחינה או שחיקה כדי להפיק מסממנים (תבלינים) צבע ליריעות המשכן, כפי שהיה נהוג בעת העתיקה. מלאכה זו מובאת במשנה ובתלמוד במסכת שבת[3].
פרטי המלאכה
בתלמוד ובפוסקים נאמר כי הטוחן או השוחק כמות נפח בגודל גרוגרת (כ-18 גרם) מתחייב מן התורה באיסור טוחן[4], אולם בכל הנוגע לייצור נסורת, השיעור הוא שיעור מינימלי (כל שהוא) כדי להתחייב באיסור תורה. לגבי החותך עצים השיעור הוא כמות חלוקה של כמות עצים כדי לבשל כגרוגרת מביצה (שני שלישים בערך)[5].
בהגדרת המלאכה נכתבו דעות שונות בראשונים[7]
איסור טוחן קיים גם בטחינת וחיתוך דק פירות וירקות. לדעת הרמב"ם מדובר דווקא בפירות וירקות שאינם ראויים לאכילה ללא בישול, אך רבים סבורים שיש איסור טוחן בכל הפירות והירקות, לכך אסור לעשות בשבת סלט פירות או ירקות באופן שקוצץ את החלקים לחלקים קטנים דבר הדומה לטחינה (וראה להלן היתרו של הרשב"א כאשר חותך לצורך אכילה מידית), חיתוך פירות וירקות לחתיכות גדולות מותר.
לדעת החזון איש[8] גם מעיכה נחשבת כ'טוחן' ואין צורך דווקא חלוקה לחלקים קטנים, לדבריו יש איסור טוחן במעיכת בננה לצורך תינוק (זולת על ידי שינוי וראה להלן). מנגד הרב משה פיינשטיין סבור כי אין במעיכת בננה איסור טוחן.[9]
היתרים
א. טחינה בשינוי
בתלמוד מובא דעת האמורא רבא המתיר לטחון תבלינים בשבת בשינוי, כשהוא משתמש בקת הסכין ולא ב'עלי' המיועד לכך. כמו כן מובא בתוספתא היתר זהה, בנוסף לכך שאין להשתמש גם ב'מכתש' המיועד לטחינה. הדעה הרווחת היא שהיתר זה נאמר גם בשבת ולא רק ביום טוב, וכך פסקו כל הפוסקים[10], שמותר בשבת לשחוק תבלין, מלח, או כל מאכל הצריך ריסוק על ידי כלים שאינם מיועדים לכך[11].
ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם היתר זה מצריך דווקא שני שינויים כפי שמשתמע מדברי הרמב"ם[12] כך ההלכה לדעת אחרונים רבים. או שמספיק רק שינוי אחד, כך לפי הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר[13] ועוד[14].
ב. לאלתר -לצורך אכילה מידית
.JPG)
הרשב"א התיר חיתוך ירקות בשבת כאשר מדובר בצורך אכילה מידית. היתר זה נלקח ממלאכת בורר, שם נאמר ההיתר של בורר ב"דרך אכילה", שאינו נחשב למלאכה האסורה. הרב יהושע בועז בספרו שלטי הגיבורים חולק עליו דימוי זה, ולדבריו אין היתר חיתוך לאלתר. בספר הפסיקה שולחן ערוך לא הביא את היתרו של הרשב"א, על אף שהוזכר בספרו בית יוסף, מה שהביא את הפוסקים האחרונים לוויכוח בנוגע לעמדתו של הרב יוסף קארו,[15]
מנגד הרמ"א קיבל את היתרו של הרשב"א וכתב "וכל זה לא מירי אלא בחותך ומניח (להרבה זמן), אבל אם לאוכלו מיד הכל שרי (מותר), מידי דהווי אבורר לאכול מיד דשרי (=שמותר)".
ג. דברים שאינם גידולי קרקע
לדעת רבי ישראל איסרלן[16] אין איסור טוחן נאמר בבשר ביצה וגבינה דברים שעל פי ההלכה נחשבים כאינם "גידולי קרקע" היתר זה נפסק להלכה, אלא אם כן מדובר שטוחן בכלי המיוחד לכך (למשל בפומפיה) שאז נאסר מצד דמיון ל"עובדין דחול".
ד. טוחן אחר טוחן
לדעת הסמ"ג מותר לטחון או לפורר בשבת חומר גלם שנטחן בעבר על ידי אדם, אולם גוש בוץ או גוש מלח על אף שעבר תהליך טחינה יש בו שוב משום טוחן. כדבריו נפסק ברמ"א[17], מנגד ישנם ראשונים שחולקים על היתר זה[18][19]
קישורים חיצוניים
- הערך "טוחן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- טוחן באנציקלופדיה היהודית באתר דעת
- מלאכת טוחן מתוך אגלי טל, באתר ויקיטקסט
- מלאכת טוחן מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד
- אסופת מאמרים בנושא מלאכות טוחן, בורר ודש, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ ראו ספר שמות, פרק כ', פסוק י'; ספר דברים, פרק ה', פסוק י"ד.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ו עמוד ב' ועוד
- ^ ראו בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע' עמוד ב'
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ח', הלכה ט"ו
- ^ סימן שכא.
- ^ * דעת רבנו חננאל - כל דבר שמחתכו דק דק כעין כתישה חייב משום טוחן. וכן כתב רש"י ועוד.
- דעת השיטה לר"ן - דבר המחוסר הכשר אחר (אינו ניתן להאכל כמות שהוא) וחותכו דק דק חייב משום טוחן. וכן נראה דעת הרמ"ך, והריטב"א (לדוגמה: גוש מלח שחייב לפוררו).
- דעת התוספות הרא"ש - דווקא דבר שהדרך לחותכו דק דק אסור לחותכו.
- דעת רמב"ם - אסור לחתוך רק אם רוצה לעשות בו מלאכה אחר כך ונראה שהכוונה דווקא לירק שלא נאכל חי (לדוגמה: תפוח אדמה שצריך עוד לבשלו).
- דעת התרומת הדשן - דין טוחן באוכלין שייך רק בגידולי קרקע (לכן בשר, ביצה מלח וכדומה אין בהם משום טוחן).
- ^ ספר חזון איש חלק מועד סימן נ"ז דיבור המתחיל "לעניין" ”לענין חיוב טוחן אין נפקותא בין דבר יבש שמתפרד לרסיסים נפרדים, ובין דבר רטוב שמתדבק בטחינתו לגוש עב, שהרי דבילה וגרוגרות שנכתשין מתדבקים לגוש, ומכל מקום יש בהן משום טוחן … וכן הדין נותן, דחיבור הנעשה ע"י הלחות לא חשיב חיבור”.
- ^ ראו שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק ד סי' ע"ד, טוחן ס"ק ב'
- ^ ראו רי"ף על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"א שהביא דעות בנושא זה. ומשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"א, הלכה כ'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"א, סעיף ז'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"א, הלכה כ'. "הרי זה כותש ביד הסכין ובקערה, אבל במכתשת חייב מפני שהוא טוחן. כך לפי רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף: "והא דשרי (שמותר) למידק (לכתוש) פילפלי בקתא דסכינא - דווקא בקערה; אבל לא במכתשת. כן כתב הרמב"ם בפרק כא". עולה מדבריו שצריך שני שינויים (גם בקת הסכין וגם אחד אחד ולא ביחד).
- ^ ספר מגן אברהםסימן שכ"א ס"ק ט.
- ^ וראו פולמוס בין רבני תימן, בנוגע להיתר זה בספר שולחן ערוך המקוצר חלק ב' עמוד קנ"א ואילך
- ^ בספרי הפסיקה ילקוט יוסף ומנוחת אהבה, התירו, אולם כתבו 'שהמחמיר לחתוך הירקות חתיכות גדולות קצת לאוכלם לאלתר תבוא עליו ברכה'. ואילו החזון איש, וספרים נוספים כ המטה יהודה, כף החיים (פלאג'י), אהלי שם והחיי אדם: פסקו להחמיר ולחתוך חתיכות גדולות ושאין לסמוך על היתר לאלתר.
- ^ ספר תרומת הדשן סימן נו
- ^ כך כתב: "אבל מותר לפרר לחם לפני התרנגולין דהואיל וכבר נטחן אין לחוש דאין טוחן אחר טוחן". כך גם הובא בספר בית יוסף, אולם לא פסק דין זה בשולחן ערוך.
- ^ ראו דעת הרשב"א שהתיר לפורר לחם לפני התרנגולים דווקא באופן של לאלתר, כך דעת הרמב"ן ועוד.
- ^ למעשה החיי אדם כתב לחוש לרשב"א ולא לטחון אפילו דבר שכבר נטחן אלא לשימוש לאלתר וכן פסקו כף החיים והחזון אי"ש. המנוחת אהבה כתב שנכון להחמיר ולחוש לרשב"א כיוון שזהו ספק דאוריתא "ומכל מקום בשעת הצורך אפשר להקל. בדברים שנעשו גוף אחד בידי אדם אפילו כדי לאוכלם אחר שעה שהעיקר להלכה כדעת רב הפוסקים". ובילקוט יוסף פסק שאין טחינה אחר טחינה והוסיף ש"יותר טוב" לטחון סמוך לאכילה. אומנם רבים מן האחרונים פסקו את הדבר להיתר: משנה ברורה, אורחות שבת, שמירת שבת כהלכתה, ועוד.
30178443מלאכת טוחן