תרומת הדשן (ספר)
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה.ספר תרומת הדשן הוא ספר הלכה מקיף בסגנון שאלות ותשובות, שכתב רבי ישראל איסרלן.
שם הספר
שמו של הספר מהדהד את שמה של מצוות תרומת הדשן, ונובע מכך שיש בו 354 (בגימטריה 'דש"ן') "סימנים", כלומר תשובות הלכתיות. תלמידו של המחבר ציין כי מספר התשובות מכוון למספר הימים בשנת הלבנה[1].
מספר הסימנים
למעשה, הספר מכיל 355 סימנים: מודפסים בו 354 סימנים ברצף, ואחריהם נמצא עוד סימן אחד תחת הכותרת "תשובה מספר תרומת הדשן שנשמטה מן הדפוסים". תשובה נוספת זו מצוטטת בספר לקט יושר בשם ספר תרומת הדשן[2], ומובאת בכתבי היד של הספר, מה שמוכיח שהיא חלק מהקודקס והוכנסה במקור על ידי המחבר עצמו.
יש שהציעו הסבר לייתור התשובה ומצביעים על כפילות בסימנים רנ"ה־רנ"ו, החוזרים על עצמם כמעט מילה במילה. להערכתם, סימנים אלו נכפלו בטעות, ולכן יש לספור אותם כסימן אחד. לפי דעה זו, המחבר הוסיף את התשובה שבסוף ספרו כדי להשלים את מניין הסימנים ל־354[3].
פסקים וכתבים
ספר הלכה אחר של המחבר, המכונה "תרומת הדשן חלק שני", הוא הספר פסקים וכתבים או כתבי מהרא"י, המכיל רס"ז (267) סימנים. קובץ הלכות זה נערך על ידי אחד מתלמידי המחבר, לאחר פטירתו, ומבוסס על פסקים ששמע ממנו או מתלמידיו בשמו. רובו של הספר מכיל תשובות שהשיב המחבר לשואלים, בניגוד לחלק הראשון, שרוב הפסקים בו לא נכתבו כנראה בתשובה לשואל מסוים. חלק קטן יותר מהקובץ הוא פסקים (ולא תשובות)[א].
יש סברה כי בעת העריכה עמד לפני העורך הספר לקט יושר, שכן שישים וארבעה סימנים מסימני "פסקים וכתבים" נמצאים גם בספר זה. על אף האמור, במבוא למהדורת ליפשיץ[4] טוען העורך כי לא כל התשובות שיש להן מקבילות ב"לקט יושר" אמנם נלקחו משם, וכי לגבי חלקן אפשר אף להוכיח זאת.
הקובץ הודפס לראשונה בשנת רע"ט, בכרך אחד עם ההוצאה הראשונה של תרומת הדשן ובדף שער נפרד. בפעם השנייה הודפס בשנת ש"ו, במקביל להדפסת תרומת הדשן אך בכרך נפרד ממנו. מאז והלאה נדפס "פסקים וכתבים" יחד עם כל המהדורות של תרומת הדשן.
מועד כתיבת החיבור
ההנחה המקובלת באחרונים היא שחלק זה מאוחר יותר לחלק הראשון, הפרי מגדים בהקדמה ליורה דעה[5] כתב "יראה לי שהפסקים וכתבים הם באחרונה משו"ת" וכן בפתיחה לאורח חיים[6] "ביורה דעה צידדנו בתרומת הדשן אי כתבים באחרונה חיבר, [אולם] עיין בית יוסף אורח חיים [סי'] רס"ג תרומת הדשן עיקר יותר מכתביו".
תפוצה
כבר בחיי המחבר נודע כי הוא כותב ספר בשם תרומת הדשן, ובאגרות שנכתבו בחייו כונה "הרב המובהק אשר תרומותיו תרומות"[7]. אם כי לא נמצאו ציטוטים מהספר בכתבי בני דורו של המחבר, מה שמעיד על כך שהספר לא זכה לתפוצה נרחבת והתפרסם בעיקר אחרי מות מחברו.
קבלה וביקורת
הספר מצוטט אצל גדולי האחרונים ובהם; מהר"ם מפדואה, מהרש"ל, רמ"א, הרא"ם, מהר"ם אלשקר, הרד"ך, מהר"י בירב, רדב"ז, מהרלב"ח, הבית יוסף, מהר"י בן לב, המבי"ט ומהרשד"ם.
גדולי הפוסקים החשיבו את ספר תרומת הדשן ונתנו לו מעמד של "ראשון", כך למשל כתב המהרשד"ם; "מעיד אני עלי שמים וארץ כי דברי בעל תרומת הדשן היו נחשבים בעיני מורי הרב הגדול כמהרר"י טאיטצק זצ"ל כדברי הרא"ש ז"ל... שידוע ומפורסם חכמת תורתו והוא דִבּר ומי ישיבנו"[8]. עדות נוספת להערכה הגדולה לה זכה הספר בקרב הפוסקים מובאת על ידי רבי יעקב די בוטון שכתב "בכל מקום שדבר המלך הוא הראש ר"י בעל תרומת הדשן ודתו מגיע אית לן לעולם לפסוק כדבריו באשר חכמתו הנפלאה נודעת וכבר מהר"י טאיטצק היה שוקל דבריו כתשובת הרשב"א"[9]. המהרש"ל כתב על מחבר הספר "מדבריו אל תסור כי היה גדול ומופלג בימיו וראה מעשה וקבל הלכה, וידע לתוכן מאופני מנהיגי שלו לומדי אשכנז ואוסטרייך שהיו חסידים ובעלי מעשה"[10]. גם רבי משה לימא, מחבר הספר "חלקת מחוקק" כתב כי "ידוע כי בעל תרומת הדשן היה גדול שבאחרונים ומימיו אנו שותים"[11].
השפעה
מקור השאלות
הדעה הרווחת באחרונים היא שהספר לא מורכב מתשובות שנשאלו על ידי שואלים שונים וקובצו לספר, אלא המחבר עצמו כתב את השאלות והתשובות, כך כתבו הש"ך[12], שו"ת שער אפרים[13], הט"ז[14], תבואות שור[15], נחלת שבעה[16], שו"ת צמח צדק[17] ופוסקים נוספים[18].
הנחה זו אינה מבוססת על מסורת, אלא זוהי מסקנה מהתבוננות במאפייני השאלות בספר ובהבדלים בינו לבין ספרי שו"ת אחרים. אף שישנם ראיות לכאן ולכאן, ידוע שדרכו של רבי ישראל איסרלן הייתה "להמציא" מקרים הלכתיים שונים ולדון בהם, כמו שכותב בשאלה ששלח למהרי"ל[19] שמסיים את השאלה "ובאמנה ובאמתות זולת ללמוד תורה באתי, ולא על שום מעשה בעולם". ישנם אחרונים שהביאו תשובות מהספר כציטוט תשובה לשאלה שמחבר הספר נשאל עליה, כך לדוגמה כתב הבית יוסף "כתוב בתרומת הדשן שנשאל"[20], וכן מובא גם בספר האגור, במהרש"ל, ברדב"ז, במהרש"ך, ועוד פוסקים רבים.
במבוא למהדורת ליפשיץ מנה העורך – מתוך השוואה לספרי שו"ת מאותה תקופה ולשאר ספרי המחבר ותלמידיו – למעלה ממאה תשובות שהם על שאלות שנשאל המחבר מאנשים שונים, מתוך זה ישנם כ־30 סימנים שנמצאו להם מקבילות על ידי אברהם ברלינר[21], שלוש עשרה מקבילות שהובאו על ידי הרב יעקב פריימן[22], ושמונה מקבילות שנמצאו על ידי ידידיה דינרי[23].
הרב משה מנחם פרידמן מסיק[24] כי הספר מורכב משאלות שהומצאו לצד שאלות על "מעשים שהיו", ובעיקרו של דבר הספר מורכב ברובו משאלות שהומצאו, עם זאת לא נמנע המחבר להכניס לחיבורו גם תשובות לשאלות אמיתיות שנשלחו לו על ידי שואלים שונים.
השלכות הלכתיות
להנחה שספר תרומת הדשן מורכב מתשובות לשאלות היפותטיות יש מספר השלכות הלכתיות;
- בכללי הפסיקה יש נדון מהו הפסק להלכה במקרה שתשובה שהשיב פוסק כלשהו סותרת פסק שלו עצמו בפסקיו[א].
יש הסוברים שתשובה הלכה למעשה עדיפה על פני פסק הלכה שלא נכתב למעשה[25][26][27], ולדעתם, אם יש סתירה בין פסק בתרומת הדשן לבין תשובה אחרת של המחבר, יש לפסוק בעקבות אותה תשובה, מכיוון שהתשובות בספר תרומת הדשן אינן הלכה למעשה.
לעומת זאת, יש הסוברים כי במקרה של סתירה בין תשובה לשואל לבין פסק שנכתב כחלק מסדר הלכות – יש לנהוג כמו הפסק[28][29][30]. ולדעתם, במקרה של סתירה בין תשובה בתרומת הדשן לבין תשובה אחרת של המחבר יש לפסוק כמו הדין שכתוב בתרומת הדשן. - השלכה הלכתית נוספת יש גם בהתייחסות לפרטי השאלות, האם כל פרט ופרט שמוזכר בשאלה יש לו השלכה הלכתית לפסק או שהפרטים נכתבו רק משום ש"כך היה מעשה" ובאמת גם בשינוי הפרטים לא ישתנה הדין. יש מהאחרונים שקיבלו את ההנחה שהמחבר המציא את השאלות, ומשום כך התייחסו לכל פרט בשאלה כפרט מכריע שיש לו משמעות הלכתית שמשפיעה על תוצאת הפסק[31].
כתבי היד של החיבור
א. כתב יד בית המדרש לרבנים בניו יורק, כתב יד שלם של כל הספר, נכתב ככל הנראה במאה ה־15 לספירה[32].
ב. כתב יד בית המדרש לרבנים בניו יורק, כתב היד מצורף משתי העתקות שונות, חלקו הראשון מכיל 299 סימנים, ונמכר בשנת 1511, שאר הספר הועתק ככל הנראה על ידי הקונה מהמהדורה המודפסת[33].
ג. כתב יד הספרייה הלאומית, דפי הקובץ מכילים סימן מים המתוארך לשנים 1503-1508[34].
ד. כתב יד ספריית בית הספר לרפואה בלורציאנה, כתב היד חסר ומכיל רק חלק מהתשובות[35].
ידוע על עוד כמה כתבי יד, ובהם אחד המוזכר בהקדמת הרב יעקב פריימן ללקט יושר[36] הנמצא בידי גיסו רבי אהרן פריימן, כתב יד זה אבד בשואה ולא ידוע היכן הוא. כמו כן ישנם עוד מספר כתבי יד הנמצאים באוספים פרטיים[37].
מהדורות עיקריות
א. הספר נדפס לראשונה בדפוס בומברג, ונציה, רע"ט (1519), בהוצאה זו הודפס גם נספח בשם "פסקים וכתבים" שהפך לחלק מהספר ומודפס מאז בצמוד לחלק השו"ת. עורך הדפוס היה רבי חיא מאיר בן דוד, שערך גם את התלמוד בבלי בהוצאת בומברג, השלמת הספר הייתה ביום שישי י"א באייר רע"ט.
ב. דפוס יושטיניאן, ונציה, ש"ו (1546), מהדורה זו מתבססת על המהדורה הראשונה וזהה לה כמעט לחלוטין, העורך היה רבי משולם בן רבי שמעיה קויפמאן והספר הושלם בה' בשבט ש"ו.
ג. פיורדא תקל"ח (1778), בדפוס רבי איציק בן רבי לייב בוכבינדר. במהדורה זו נדפסו הסכמותיהם של רבי יחזקאל סגל לנדא, רבי שלמה דב בעריש רבה של גלונא, רבי מאיר ברבי ורבי ידידיה טיאה וייל. עורך הדפוס היה רבי יששכר דב אופנהיים מפרנקפורט דמיין.
ד. סודילקוב תקצ"ה (1835), בדפוס דוד מדפיס, שהיה אחד משלושה בתי דפוס באותה עת בסדילקאב, מהדורה זו הודפסה בזמן כהונתו של הצנזור לוי בורובסקי שהשמיט מהספר כמה סימנים העוסקים ביחסי יהודים נוצרים ובעניינים שנתפסו כפגיעה בנצרות ובסמכות השלטון.
ה. וורשא תרמ"ב (1882), בדפוס רבי נתן שריפטגיסער, הובא לבית הדפוס על ידי רבי אהרן וואלדען (מחבר הספר שם הגדולים החדש), מהדורה זו היא הבסיס לכל מהדורות הצילום שיצאו לאור ואף נוסח ספר תרומת הדשן בפרויקט השו"ת הוא ממהדורה זו.
ו. ירושלים תשנ"א (1991), הספר סודר מחדש בצירוף תשובות נוספות, מבוא, ציוני מקורות ועוד. יצא לאור על ידי הרב שמואל אביטן, בסוף הספר הודפסו מפתחות מפורטים.
ז. ירושלים תשע"ז (2017), מהדורת ליפשיץ, בהוצאת מכון חכמת שלמה על שם רבי שלמה קלוגר, נערך על ידי הרב משה מנחם פרידמן. במהדורה זו נוספו גליונות (=הערות שנכתבו בשולי גליונות הספר) מהרבנים שמואל טאיטצק, מאיר פוזנר ויוסף רוזין.
לקריאה נוספת
- יחזקאל פראם, על סדר התשובות במהדורה המודפסת של ספר תרומת הדשן, עלי ספר, באתר JSTOR
קישורים חיצוניים
תרומת הדשן, באתר ויקיטקסט
ביאורים
הערות שוליים
- ^ יוסף בן משה, ממינשטר, לקט יושר או"ח, באתר היברובוקס
- ^ יוסף בן משה, ממינשטר, לקט יושר או"ח, באתר היברובוקס
- ^ מבוא לספר תרומת הדשן מהדורת חכמת שלמה - ליפשיץ
- ^ עמ' 151
- ^ יוסף תאומים, פרי מגדים יורה דעה, כללי הוראת איסור והתר אות ט, באתר היברובוקס
- ^ יוסף תאומים, פרי מגדים אורח חיים, כללים בשולחן ערוך כלל לז, באתר היברובוקס
- ^ ישראל ברונא, שו"ת מוהר"י מברונא, סימן כט, באתר היברובוקס
- ^ שמואל די מדינה, שו"ת מהרשד"ם, אבן העזר סימן קנה, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ יעקב די בוטון, עדות ביעקב, סימן מו ד"ה ומעתה, באתר היברובוקס
- ^ שלמה לוריא, ים של שלמה גיטין, פרק רביעי דין כד, באתר היברובוקס
- ^ חלקת מחוקק אבן העזר סימן יז ס"ק כא
- ^ יו"ד קצו כ
- ^ אפרים הכהן, שער אפרים, סימן מב
- ^ ט"ז יו"ד שכח ס"ק ב
- ^ אלכסנדר סנדר שור, תבואות שור, סימן כג אות יג, באתר היברובוקס
- ^ שמואל בן דוד משה, הלוי, 1625-1681, נחלת שבעה עם הגהות ממהדורא בתרא, דיני תנאים ראשונים סי' ח אות ג, באתר היברובוקס
- ^ מנחם מענדל שניאורסון, צמח צדק יורה דעה, יורה דעה סימן קלג אות ב, באתר היברובוקס
- ^ תוספות שבת שטו ס"ק ו, ידות נדרים סימן רכ, יד שאול אות ז.
- ^ שו"ת מהרי"ל סימן קסט
- ^ בית יוסף או"ח סימן קג, וכן בסימנים קח, שיד, תנא, תקמא, תקסז, תרעג, יו"ד קיז, קנז, רנט, תג, ובאבקת רוכל סימנים קפו וקפח
- ^ אברהם ברלינר, Rabbi Israel Isserlein. Ein Lebens- und Zeitbild (Fortsetzung), Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, כרך יח (1869) עמ' 273, in JSTOR
- ^ יעקב פריימן, מבוא ללקט יושר, עמ' xiv, באתר היברובוקס
- ^ חכמי אשכנז בשלהי ימי הביינים עמ' 304
- ^ מבוא ליפשיץ עמ’ 118
- ^ יעקב בן משה הלוי, שו"ת מהרי"ל, סימן עב, באתר היברובוקס
- ^ דוד בן שלמה אבן זמרא, שו"ת הרדב"ז חלק ז, סימן כה, באתר היברובוקס
- ^ חוט השני סי' יח, פני משה ח"א סי' יב, שבות יעקב ח"ג סי' מ, משיב דבר או"ח סי' כד
- ^ יוסף בן משה טראני, שו"ת מהרי"ט חלק ב, חושן משפט סימן ז, באתר היברובוקס
- ^ בעי חיי חו"מ ח"א סי' סא
- ^ איזנשטט, מאיר בן יצחק, 1670-1744, פנים מאירות חלק שלישי, סימן כ, באתר היברובוקס
- ^ ש"ך וט"ז או"ח רסג, ותבואות שור סי’ כג ס"ק יג, ועיין נחלת שבעה דלעיל.
- ^ ישראל איסרלן, תרומת הדשן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ ישראל איסרלן, תרומת הדשן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ ישראל איסרלן, תרומת הדשן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ ישראל איסרלן, תרומת הדשן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ יעקב פריימן, מבוא ללקט יושר, עמ' xv הערה מא, באתר היברובוקס
- ^ מבוא עמ' 119-122
39536536תרומת הדשן (ספר)