דברצן
 | |
| מבט אווירי על דברצן | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | המישור הגדול הצפוני |
| מחוז | היידו-ביהר |
| נפה | נפת דברצן |
| ראש העיר | לאסלו פאפ |
| שטח | 461.66 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 443 נפש לקמ"ר (2014) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.debrecen.hu | |
דברצן (בהונגרית: Debrecen, ביידיש: דעברעצין)[1] היא העיר השנייה באוכלוסייתה בהונגריה, אחרי בודפשט. דברצן היא המרכז האזורי של חבל המישור הגדול הצפוני ובירת מחוז היידו-ביהר.
מיקום ותשתיות תעבורה
דברצן נמצאת במישור ההונגרי הגדול, 220 קילומטרים מזרחית לבודפשט, על יד הפארק הלאומי הורטובאג' (Hortobágy), פארק לאומי שנודע בפוסטה ההונגרית בטבע הפראי שבו ובחקלאות המסורתית שלו.
העיר הייתה מבודדת במקצת בעקבות מחסור בדרכים נוחות ובכבישים שמחברים את העיר לבודפשט, מרכז התחבורה העיקרי של הונגריה, ובעקבות העובדה שמערכת הדרכים והכבישים של הונגריה מתמקדת במרכז המדינה. בידוד זה עיכב את התפתחות התיירות בעיר ואת מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של האזור. למרות זאת, הכבישים החדשים של הונגריה הובילו לעלייה בטיולים ובנסיעות בין בודפשט לדברצן. ב-2006 הושלמה האוטוסטרדה (Motorway M35) המחברת את דברצן לבודפשט. כמו כן בוצעו שיפורים בכביש המהיר וחידוש למסילות הברזל בחלקים מסוימים של קווי הרכבת בין בודפשט לדברצן, כחלק מתוכניתו של האיחוד האירופי לפיתוח הונגריה בין השנים 2004 - 2006. נמל התעופה דברצן (השני בגודלו במדינה) החל לאחרונה בתהליך שדרוג כדי לקלוט ולהוציא טיסות בינלאומיות רבות יותר.
היסטוריה
לפני שהמדיארים (השבטים ההונגריים הקדומים) השתלטו על שטחי הונגריה המודרנית, חיו מספר שבטים שונים באזור העיר. העיירה החלה להתקיים בעקבות איחודם של כפרים קטנים ששכנו באזור. אזכור שלה בשם "דברזּן" ("Debrezun") מופיע לראשונה בשנת 1235. השם הגיע כנראה ממקור סלאבי, מן הביטוי "דוברה זליים" ("dobre zliem" - קרקע טובה). על פי תאוריות אחרות, מקור השם מן השפה הטורקית.
בשנת 1361 המלך לאיוש הראשון, מלך הונגריה (בהונגרית: נאג' לאיוש, Nagy Lajos) העניק לתושבי דברצן את הזכות לבחור את מועצת העיר ואת שופטה. מהלך זה הקנה הזדמנויות שונות ורבות עבור תושביה. בתחילת המאה ה-16 הייתה דברצן עיר מסחר חשובה. בין השנים 1450–1507, היא הייתה בשליטתה של משפחת הוניאדי.
במהלך תקופת השלטון העות'מאני באזור, עקב היותה קרובה לגבול ועקב כך שלעיר לא הייתה חומה או טירה, מצאה עצמה דברצן במצבים קשים ומגוונים, והעיר הצליחה לשמור על עצמה ועל תושביה בזכות כישוריהם הדיפלומטיים של מנהיגיה. לעיתים, הגנה האימפריה העות'מאנית על העיר, ולעיתים השליטים הקתולים באירופה, ואפילו לעיתים בידי גיירג' ראקוצי השני, נסיך טרנסילבניה. תדירות שינוי המגינים על העיר הובילה את תושביה להיות פתוחים לדיעות שונות, וכך אימצה דברצן לעצמה את הרפורמציה הפרוטסטנטית בשלב מוקדם יחסית, וזכתה לכינוי "רומא הקלוויניסטית". בשלב זה היו רוב תושבי העיר בעיקר הונגרים פרוטסטנטים.
בשנת 1693 העלה לאופולד הראשון, שליט האימפריה הרומית ה"קדושה", את קרנה של העיר ואפשר לה להפוך לעיר מלכותית חופשייה. בשנת 1715 שבה הכנסייה הקתולית לדברצן, ותושבי העיר הקצו עבורה מקום להקים בעיר כנסייה, כדי שהנזירים הפיאריסטים יוכלו לבנות את קתדרלת אנה הקדושה. בזמנים ההם הייתה העיר מרכז תרבותי, מסחרי וחקלאי חשוב ביותר, ומלומדים ומשוררים רבים נרשמו ללימודים בקולג' הפרוטסטנטי של העיר (שהוא כיום אוניברסיטת דברצן).
בשנת 1849 הייתה דברצן לבירת הונגריה למשך זמן קצר, כאשר הממשלה ההונגרית המהפכנית ברחה מפשט-בודה (בודפשט של היום). באפריל 1849, נפילת משטר ההבסבורגים (שהוזנח לאחר כישלון המהפכה) הביאה את הונגריה להכריז על עצמאות, דבר שהתרחש בדברצן: לאיוש קושוט קרא את ההכרזה בכנסייה (הקלוויניסטית) הגדולה (הונגרית: Nagytemplom). דברצן גם חוותה את סיום מלחמת העצמאות של הונגריה, בקרב שבו הרוסים, בעלי בריתם של ההבסבורגים, ניצחו את הצבא ההונגרי שהיה קרוב לחלקה המערבי של העיר.
לאחר המלחמה החלה דברצן לשגשג באיטיות. בשנת 1857 הושלמה בניית קו הרכבת בין בודפשט לדברצן, והעיר הפכה במהרה להיות צומת דרכים. בתי ספר, בתי חולים, כנסיות, מפעלים וטחנות נבנו, בנקים וחברות ביטוח התמקמו בעיר. מראה העיר החל להשתפר גם הוא: מבנים חדשים וגבוהים יותר נבנו, כמו גם פארקים ווילות גדולות ומפוארות, שלא דמו למבנים שאפיינו את העיר לפני כן, וכך הפכה העיר לבעלת מראה מודרני יותר. בשנת 1884 הייתה דברצן לעיר ההונגרית הראשונה שיש בה חשמליות וקרוניות (ה"ווילאמוש").
לאחר מלחמת העולם הראשונה נקרעו מהונגריה שטחים רבים וחשובים בחלקה המזרחי, שהועברו לרומניה, וכך הפכה דברצן שוב לעיר הממוקמת בקרבת הגבול. היא הייתה תחת שליטת צבא רומניה למשך תקופה קצרה ב-1919. בעקבות התפתחות ענף התיירות בהונגריה, הגיעו תיירים רבים לדברצן, דבר שנתן לעיר תאוצה לשגשוג מחודש. בניינים רבים, לרבות בריכת שחייה מקורה והאצטדיון הראשון בהונגריה, נבנו בפארק המרכזי, הנאג'ארדה (Nagyerdő - "היער הגדול"), וסיפקו מתקני שעשועים ופנאי לתושבי העיר. בניית בניין האוניברסיטה הושלמה. ההורטובאג', ששטח מרעה גדול ממנו היה בבעלות העיר, הפך לאטרקציה תיירותית.
במהלך מלחמת העולם השנייה כמעט הושמדה דברצן כליל, 70% ממבניה ניזוקו, 50% מהם הושמדו לגמרי. קרב גדול, קרב דברצן, התרחש על יד העיר באוקטובר 1944. לאחר 1944 החל תהליך השיקום במדינה, ולזמן קצר הפכה דברצן שוב הפעם לבירת הונגריה. תושבי העיר החלו לבנות מחדש את עירם, בניסיון להשיב אליה את המצב שלפני המלחמה, אבל לממשלה הקומוניסטית החדשה בהונגריה היו תוכניות שונות. מוסדות העיר ונכסיה נלקחו והועברו לבעלות הציבור. מהלך זה הכריח לשנות את המסורת של העיר והביא את העיר להפסדים שונים, חצי משטחה סופח לעיירות הסביבה, והעיר הפסידה את זכויותיה על ההורטובאג'. ב-1952, שני כפרים חדשים - אבש (Ebes) ונאג'הג'ש (Nagyhegyes) - הוקמו על חלקים מן העיר, ואילו בשנת 1981 סופח לדברצן הכפר הסמוך יוז'ה (Józsa). בנייני הדירות החדשים שימשו כמקום דיור לתושבים שאיבדו את בתיהם במהלך המלחמה. בעשורים הבאים הייתה דברצן לעיר השלישית בגודלה בהונגריה (אחרי בודפשט ומישקולץ), והפכה לעיר השנייה בגודלה בשנות ה-90, לאחר שאוכלוסיית מישקולץ הצטמצמה.
חינוך
לדברצן אוניברסיטה גדולה, אוניברסיטת דברצן, שמבניה העיקריים בנויים בסגנון אדריכלי נאה. לאוניברסיטה מספר פקולטות והיא מתפקדת גם כמתקן מחקר חשוב באירופה.
ב-2019 למדו באוניברסיטת דברצן כ-27,000 סטודנטים. כחמישית מהם סטודנטים זרים בהם כ-200 ישראלים הלומדים בעיקר את מקצועות הרפואה השונים - רפואה כללית, רפואת שיניים ורוקחות[2].
קהילה יהודית
ראשית ההתיישבות היהודית בדברצן הייתה בסוף המאה ה-18. התיישבות זו נתקלה בהתנגדות האזרחים והעירייה לכניסת היהודים לעיר, אך תמיכת הממשלה אפשרה התיישבות זו. יהודים הגיעו מכל רחבי המדינה, ובשנת 1848 מנה מספרם 100. בשנת 1842 הוקצה שטח של שמונה דונם לבית קברות יהודי, ובשנת 1843 הוקמו בה "חברה קדישא" ובית עלמין. בשנים 1849–1867 גדל פי עשרים מספר היהודים בעיר, נבנו בתי כנסת ובית ספר וב-1856 נבחר הרב אדוארד אהרליך כרב הראשון של הקהילה. בית הכנסת הראשון הוקם סמוך לכנסיית סנט אנה ב-1850 במימון העירייה, וכיום שוכן במקומו בית ספר יסודי קתולי. לאחר שהתאפשרו מגורי יהודים בתוך דברצן עצמה, נבנה בית הכנסת ברחוב נאג'אוי, ובשנת 1890 הוקמו באותו רחוב המקווה הראשון ומאפיית מצות. במאה ה-20 רכשה הקהילה היהודית מגרשים בסמוך לרחוב נאג'אוי עליהם הוקמו המרכז הרוחני של הקהילה. חוקי האמנציפציה משנת 1867 אפשרו שגשוג כלכלי ליהודים בעיר, ובשנת 1869 גרו בעיר 1,920 יהודים ועשר שנים מאוחר יותר הגיע מספרם ל-4,000. עיסוקיהם העיקריים של היהודים היו מסחר, תעשייה, רפואה, עריכת דין, הנדסה ובנקאות. יהודי דברצן השתלבו תרבותית והזדהו עם הסביבה ההונגרית תוך שהם משתמשים בשפה ההונגרית ויוצרים קשרי חברה עם החברה ההונגרית המקומית, אך נמנעים מהתבוללות מלאה. לאחר הקרע ביהדות הונגריה ב-1871 התחלקה הקהילה לשתיים: עדה אחת הצטרפה לנאולוגים ואחת נותרה במעמד עצמאי של סטטוס קוו. השנייה הקימה בית כנסת ברחוב סנט אנה והראשונה ברחוב אטוואן. ב-1886 נסגרה הנאולוגית והתמזגה בקודמת, אך עוד באותה שנה פרשו השמרנים והקימו קהילה אורתודוקסית נפרדת[3]. בשנת 1889 התרחבה פעילות היהודים לתחומי המקצועות החופשיים, כעריכת דין ורפואה. בתקופה שבין 1890 ל-1914 שגשגה הקהילה ומספר היהודים בה גדל ל-10,000 איש. בשנת 1894 נבנה בית הספר ברחוב שימונפי, ובשנת 1895 נבנה בית הכנסת ברחוב נאג'וורד (כיום רחוב פרנץ דיאק). מרכז התיישבות הקהילה ומוסדותיה היה סמוך למרכז העיר, אך עם צמיחת הקהילה היהודית התפשטו היהודים אל מחוץ לגבולות הרובע היהודי, ובעיקר לרבעים המערביים של העיר.
טרם מלחמת העולם הראשונה ניהלה הקהילה חיים תוססים שנקטעו עם פרוץ המלחמה. עם גבור האנטישמיות נאסר על היהודים להחזיק בבתי קולנוע ובמסבאות, והוטלו עליהם הגבלות נוספות. כרסום זכויות היהודים, שהחל ב-1919, הלך וגבר. עם זאת יהודי דברצן הפעילו חיי קהילה, בעיר פעלו מוסדות ובתי ספר יהודים. בין הפעילים הבולטים ניתן למנות את המורה לעברית משה אישביתי מנהיים. ב-1937 עלה גל אנטישמיות חדש בעיר ובהמשך קיבל קיפוחם של היהודים גיבוי חוקי מהשלטון. באפריל 1944, לאחר כניסת הצבא הנאצי להונגריה, פורסמה הוראה להקמת גטו והיהודים רוכזו בשני גושי בניינים בחלקה המערבי של העיר שכונו הגטו הגדול והגטו הקטן. יהודים חויבו לענוד טלאי צהוב והחלו להילקח לעבודות כפייה. מהגטו הובלו היהודים ורוכזו בבית החרושת ללבנים טרם שנשלחו לרכבות הגירוש[4]. בחודש יוני 2015 נקבע בבית החרושת ללבנים שבעיר, שלט זיכרון ראשון אי פעם, המציין שממקום זה שולחו בחודש יוני 1944 אלפי יהודי העיר והסביבה אל מחנות ההשמדה והכפייה.
יהדות אורתודוקסית ורבנות
כיהן בה כרב ואב"ד בקהילה היהודית האורטודקסית רבי משה שטרן בעל הבאר משה[5]. לאחר מכן כיהן במשך 30 שנה כרב הראשי הרב בנימין זאב קראוס (1891–1921) בן רבי אליעזר צבי קראוס סבו של בני גנץ. נולד בסולאד בשנת 1853 ולמד בין היתר בישיבה של הרב אברהם סופר בעל הכתב סופר. וכן רבי יעקב שפרן המכונה הצדיק מקומרנא אך גורש מן העיר מפני שלא היה בעל אזרחות הונגרית.
בין מלחמות העולם כיהן כרב הקהילה האורתודוקסית בדברצן הרב שלמה צבי שטראסר.
בשנת 1937 קיבל את משרת הרבנות בעיר דברצן[דרושה הבהרה] הרב פרופסור מאיר וייס, משרה בה החזיק עד שנת 1944. בעת כהונתו ברבנות בעיר זו התמנה לחבר הקורטריון של הסמינר הרבני של בודפשט, בו שימש בין השנים 1942–1944, לאחר מכן עלה לישראל. רב העיר נכון ל-2020 הוא הרב אשר אהרנפלד מחבר הספר, דברי אשר.
נולדו כאן
- משה רוביני, מקודם משה רובין (בהונגרית: Rubinyi Mózes; דברצן, 1 אפריל 1881[6] – בודפשט, 26 בספטמבר 1965)[7] היה היסטוריון ספרות, בלשן יהודי-הונגרי חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- ג'רג' קונרד (בהונגרית: Konrád György, דברצן, 2 באפריל 1933 - בודפשט, 13 בספטמבר 2019) היה סופר וסוציולוג הונגרי-יהודי זוכה פרס קושוט. עבודותיו פורסמו בשפות רבות: אנגלית, צ'כית, דנית, פינית, צרפתית, עברית, הולנדית, גרמנית, נורווגית, איטלקית, רוסית, ספרדית וסרבית. הוא היה אחת הדמויות הידועות ביותר של הפרוזה ההונגרית העכשווית ברחבי העולם.
- אימרה (אברום) לקטוש (בהונגרית: Lakatos Imre; 9 בנובמבר 1922, דברצן - 2 בפברואר 1974, לונדון, אנגליה) היה פילוסוף הונגרי-יהודי. תחומי העיסוק שלו היו פילוסופיה של המתמטיקה ופילוסופיה של המדע.
- ג'ורג' קרפטי או ג'רג' קרפטי (בהונגרית: Kárpáti György; באנגלית: George Karpati; דברצן, 17 במאי 1934 – מונטריאול, 6 בפברואר 2009) היה נוירולוג יהודי-הונגרי-קנדי, ביולוג מולקולרי, חבר חיצוני של האקדמיה ההונגרית למדעים. קרפטי היה נוירולוג בעל שם עולמי במחקריו על התהליכים התקינים והפתולוגיים של תהליכי צומת עצב-שריר, ניוון שרירים שונים והטיפול המולקולרי שלהם.
- שאנדור אדוריאן, במקור וייס[8] (בהונגרית: Adorján Sándor; דברצן, 5 בינואר 1858 – אחרי מרץ 1944) היה סופר, עיתונאי ומתרגם יהודי-הונגרי.
- לאסלו קרדוש (היסטוריון ספרות) (בהונגרית: Kardos László דברצן, 17 באוגוסט 1898 - בודפשט, 2 בפברואר 1987) היה היסטוריון ספרות הונגרי-יהודי זוכה פרס אטילה יוז'ף ופרס קושוט, מבקר, מתרגם, דוקטור ללימודי ספרות (1955), חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים (1958) ולאחר מכן חבר מן המנין (1967).
- שאנדור פרופר (בהונגרית: Propper Sándor; דברצן, 30 באוקטובר 1877 – בודפשט, 14 בפברואר 1956) היה פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי יהודי-הונגרי, עורך, חבר האספה הלאומית של הונגריה.
אתרים בעלי חשיבות
- הכנסייה הפרוטסטנטית הגדולה (Nagytemplom).
- הפארק העירוני (Nagyerdő) וספא.
- מוזיאון דרי (שמכיל פרטי אמנות של מיהאי מונקאטשי ופרטי אמנות ממצרים העתיקה).
- פסטיבל הפרחים של דברצן הנערך בכל שנה ב-20 באוגוסט.
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- דאבראצאן בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 245–251
- דאבראצאן (דעברעצין), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 104–107. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- מאה שנה ליהודי דברצן - לזכר קדושי הקהילה ויישובי הסביבה מאת: משה אליהו גונדה. באתר הספרייה הציבורית של ניו יורק.
- דברצן (Debrecen), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- גילי מצא, הונגריה היא לא רק בודפשט: דברצן - יעד שכדאי להכיר, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2017
- שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות בדברצן, באתר ynet, 24 בינואר 2018
רועי צ'יקי ארד, פלובדיב? דברצן? לא יכולתי להישאר אדיש לעולם האפשרויות של הלואו קוסט, באתר הארץ, 20 במרץ 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- "דברצן", באתר JewishGen (באנגלית)
- קהילת דברצן, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
הערות שוליים
- ^ בגרמנית: Debreczin, בפולנית: Debreczyn, ברומנית: Debreţin, בסלובקית: Debrecín
- ^ אתר האוניברסיטה - עובדות ונתונים (באנגלית)
- ^ Debrecen באנציקלופדיה יוו"א.
- ^ הקהילה היהודית בדברצן, מרכז זלמן שזר
- ^ כמובא בשערי ספריו באר משה
- ^ "Születési bejegyzése a debreceni izraelita hitközség születési akv. 31/1881. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-29.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2355/1965. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-29.
- ^ A Belügyminisztérium 1881. évi 39858. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1881. év 24. oldal 32. sor.
32620550דברצן