גיור (עיר)
 | |
| מבט אווירי | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה |
| מחוז | גיור-מושון-שופרון |
| נפה | נפת גיור |
| ראש העיר | צ'בה אנדראש דז'י |
| שטח | 174.62 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 753.43 נפש לקמ"ר (2012) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.gyor.hu | |
גיוֹר[1] (בהונגרית: Győr, בגרמנית: Raab, בסלובקית: Ráb) היא עיר בצפון-מערב הונגריה, סמוך לגבול עם סלובקיה בחצי הדרך בין בודפשט לווינה. היא העיר השישית בגודלה בהונגריה והעיר הראשית במערב חבל טרנסדנוביה. היא משמשת גם כבירת מחוז גיור-מושון-שופרון ונמצאת על גדות נהר דנובה.
היסטוריה
סביבת העיר הייתה מיושבת כבר מימים קדומים. ההתיישבות הגדולה הראשונה, שהייתה קלטית, מתוארכת למאה ה-5 לפנה"ס. העיר נקראה ארבונה (Arrabona) ושם זה נשמר במשך כ-800 שנה. עקבות מהשם הזה ניכרים עד היום בשם הגרמני (Raab) ובשם הסלובקי (Ráb) של העיר. סוחרים רומאים הגיעו לארבונה במאה הראשונה לפני הספירה. בשנת 10 לספירה כבש הצבא הרומי את חלקו המערבי של הונגריה שנקראה פאנוניה. אף על פי שהקיסרות הרומית נטשה את האזור במאה ה-4, עקב התקפות בלתי פוסקות של שבטים גרמנים והונים, העיר נותרה מיושבת. במאות שלאחר מכן הייתה התיישבות של סלאבים, לומברדים, ואווארים בעיר ובסביבתה.
המדיארים כבשו את העיר בסביבת 900 וחיזקו את המצודה הרומאית הנטושה. אישטוון הראשון, מלך הונגריה, ייסד דיוקסיה בעיר, ובאותה תקופה קיבלה העיר גם את שמה ההונגרי – גיור (Győr). ב-1044 התקיים ליד העיר קרב מנפו בו איבדה הונגריה את עצמאותה לזמן קצר לטובת האימפריה הרומית ה"קדושה". העיר נכבשה על ידי המונגולים בפלישה המונגולית להונגריה (1241–1242) ולאחר מכן, בשנת 1271, היא נהרסה על ידי הצבא הצ'כי.
בתקופת הכיבוש העות'מאני כאשר הצבא העות'מאני התקרב לעיר, המפקד של העיר החליט לשרוף את העיר במקום להגן עליה. כאשר הצבא העות'מאני הגיע לעיר הוא מצא רק חורבות שרופות. עד היום שמה של העיר בטורקית הוא "העיר השרופה" (Yanik kale). העיר והמצודה נבנו מחדש כמו כן היא הוקפה בחומה חדשה. העיר השתנתה לגמרי בעקבות הבנייה מחדש שתוכננה על ידי ארכיטקטים ומהנדסי צבא איטלקיים בסגנון מודרני לאותה תקופה. במקום הרחובות והסימטאות המעוקלות מימי הביניים נבנו רחובות ישרים ומבנים מפוארים בסגנון הרנסאנס שחלקם קיימים עד היום. המצודה החדשה לא מילאה את התקוות שתלו בה, וב-1594 הצבא העות'מאני הצליח לכבוש את העיר. היא נכבשה בחזרה על ידי גייסות הונגרים ואוסטרים ב-1598.
במאות שלאחר מכן העיר התפתחה ושגשגה. ב-1743 המלכה מריה תרזה העניקה לעיר מעמד של עיר מלכותית חופשית. מסדרים נוצריים רבים התמקמו בעיר ובנו בה בתי ספר, כנסיות בית חולים ומנזר. נפוליאון כבש את העיר והרס חלק מהחומות. ראשי העיר ראו שאין תועלת רבה בחומות והרסו ביוזמתם חלקים נוספים מהן, כדי לאפשר את הרחבת העיר.
באמצע המאה ה-19, עם תחילת תנועת ספינות הקיטור על נהר הדנובה, הפכה גיור לאחד מצמתי המסחר החשובים בהונגריה. עדויות מהתקופה מספרות על 400 ספינות קיטור שעברו דרכה בשנה. הספינות, בדרכן לווינה, הובילו תבואה, טבק, צמר, עורות, בקר ומוצרי חקלאות אחרים, ובשובן הביאו עצים לבניה, ברזל ומוצרי מותרות שונים. רבים מתושבי העיר עסקו בתיווך ובמסחר, בעיקר במוצרי תבואה ובקר. השגשוג בתחום המסחר הסתיים עם סלילת קו הרכבת שעקף את העיר והחליף את ההובלה בספינות הקיטור. בעקבות כך, ראשי העיר החליטו לפתח את התעשייה בעיר, ובסיוע של משקיעים הוקמו בתי חרושת רבים. בין שתי מלחמות העולם, הפכה גיור לעיר התעשייה השנייה בגודלה בהונגריה.
במלחמת העולם השנייה, העיר ניזוקה קשות מהפצצות. לאחר המלחמה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הוקמו בעיקר שיכוני בטון גדולים ומרכז העיר העתיק הוזנח והפך לשכונת מגורים אפורה ומתפוררת. ב-1970 הוחל בשיקום ובשימור מרכז העיר, ובעקבות כך בשנת 1989 זכתה העיר בפרס האירופי לשימור מונומנטים.
הקהילה היהודית
המידע הקדום ביותר על התיישבות של יהודים במקום היא מסוף המאה ה-14, אם כי ייתכן שקהילה מאורגנת הייתה קיימת כבר אף לפני כן. "רחוב היהודים" מופיע ברישום מקרקעין עירוני משנת 1567. הכנסייה אפשרה רק לקתולים להתיישב בתחומי העיר גיור, והיהודים נאלצו להתיישב ביישוב גיורסיגט על אי סמוך על נהר הדנובה. ב-1791 התארגנה הקהילה וב-1795 הוקם בית כנסת. רק ב-1840, לאחר שיצא החוק המתיר התיישבות יהודים בערים המלכותיות החופשיות, החלה התיישבות של יהודים בתוך העיר עצמה. ב-1851 הוקמה קהילה מאוחדת שכללה גם את היהודים על האי. ב-1870 נבנה בית כנסת חדש ומפואר.[2] ב-1871 הוקמה קהילה אורתודוקסית נפרדת. ב-1910 היוו היהודים – ברובם סוחרים תעשיינים ובעלי מלאכה – כ-12.6% מסך האוכלוסייה, ב-1920 הגיע מספרם ל-5,904 ובשנת 1941 ירד מספרם ל-4,688.
| שנה | מספר היהודים בעיר[3] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 659 | |
| 1880 | 3,766 | 27,574 |
| 1910 | 5,583 | |
| 1920 | 5,904 | |
| 1930 | 5,381 | |
| 1941 | 4,688 | 57,190 |
שנות השואה
ביו 1942 ל-1944 גויסו רוב הגברים היהודים לשירות העבודה במסגרת הצבא ההונגרי. הגרמנים השתלטו על הונגריה במרץ 1944. ב-13 במאי 1944 רוכזו כל היהודים הנותרים בעיר בגטו. ב-11 וב-14 ביוני נשלחו 5,635 יהודים מהעיר ומהסביבה בשתי רכבות למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר השואה
לאחר המלחמה חזרו כ-700 ניצולים ממחנות העבודה וההשמדה לעיר. ב-1946 היו בה כ-950 יהודים אך ב-1970 נותרו רק כ-200. בית הכנסת הגדול, שלא היה בשימוש מאז השואה, נמכר לרשות המקומית. הוא שופץ ושוחזר ומשמש כיום כמרכז תרבות עירוני.
נתונים דמוגרפיים
קבוצות אתניות[4][5]
דתות[5]
- קתולים – 67.0%
- קלויניסטים – 5.1%
- לותרנים – 6.1%
- אחרים – 0.8%
- אתאיסטים – 10.4%
- לא השיבו – 10.6.
השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012
ערים תאומות
הערים התאומות של גיור הן[7]:
ארפורט, גרמניה
קואופיו, פינלנד- זינדלפינגן (אנ'), גרמניה
קולמר, צרפת
בראשוב, רומניה
נוף הגליל, ישראל
ווהאן, הרפובליקה העממית של סין
פוזנן, פולין- אינגולשטאדט, גרמניה
נולדו כאן
- דז'ה אורבן (בהונגרית: Orbán Dezső, נולד בשם אוסטררייכר, גיור, 26 בנובמבר 1884 – סידני שבאוסטרליה, 5 באוקטובר 1986) היה צייר אוונגרד, גרפיקאי, מורה לאמנות יהודי-הונגרי.
- פרידיש ריס (בהונגרית: Riesz Frigyes; 22 בינואר 1880 - 28 בפברואר 1956) היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי.
- מרסל ריס (בהונגרית: Riesz Marcell, גיור, 16 בנובמבר 1886 - לונד, 4 בספטמבר 1969) היה מתמטיקאי הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה, אחיו הצעיר של המתמטיקאי פרידיש ריס.
- יוסף בן דוד
- אַרְפַּאד אוֹרְבַּאן (בהונגרית: Orbán Árpád; גיור, 14 במרץ 1938 – גיור, 26 באפריל 2008) היה שחקן נבחרת הונגריה בכדורגל יהודי-הונגרי, זוכה מדליית זהב אולימפית באולימפיאדת טוקיו (1964) בכדורגל ומאמן כדורגל.
- נתן גשטטנר - רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה.
- אמיל צוקרקנדל - רופא ואנטומיסט יהודי-אוסטרי.
- דוד ויטמן - אדריכל וצייר ישראלי שפעל בעיקר בחיפה. ממקימי כפר האמנים עין הוד.
- אליזבת מלוקסמבורג נפטרה כאן
- פרנץ סומבטהיי
- מיקשה ברמן (בהונגרית: Bermann Miksa; גיור, 1 בנובמבר 1861 – בודפשט, 2 באוגוסט 1925) היה מהנדס מכונות, מפקח רכבות ממלכתי, כותב ספרות טכנית טכנית, ממציא יהודי-הונגרי. העבודה המרכזית של פעילותו הייתה בבדיקות חומרים במעבדה ובמיוחד זיהוי פלדה המבוסס על בדיקת ניצוצות.
- ינה סקיי, בשמו המקורי שטרן אמן שחמט יהודי-הונגרי, מחבר חידות השחמט, אלוף העולם בפאזלים בשחמט (1936), מומחה לכתיבה ופרשנות בשחמט, המזכיר הכללי של איגוד השחמט ההונגרי (1930–1939), סגן נשיא האגודה לחידות השחמט ההונגרית (משנת 1936).
- אנדראש וארקוני (בהונגרית: Várkonyi András; גיור, 12 במרץ 1926 – בודפשט, 21 בנובמבר 1977) היה עיתונאי, עורך עיתון, מנחה טלוויזיה יהודי-הונגרי.
- ד"ר פאל רנשבורג (בהונגרית: Ranschburg Pál; גיור, 3 בינואר 1870 – בודפשט, 12 בינואר 1945) היה פסיכולוג יהודי-הונגרי בעל שם בינלאומי, נוירולוג, פרופסור באוניברסיטה, מייסד הפסיכולוגיה הניסיונית והפסיכולוגיה של החינוך המיוחד בהונגריה. הוא אחיו הצעיר של המוציא לאור ויקטור רנשבורג. מת בגטו בודפשט ששה ימים לפני שחרור הגטו.
- ויקטור רנשבורג (בהונגרית: Ranschburg Viktor; גיור, 8 באוגוסט 1862 – בודפשט, 20 באוגוסט 1930), היה יהודי-הונגרי, מנכ"ל חברת ההוצאה לאור אתנאום, מומחה לכתיבה מקצועית, בנו של הרב שלמה רנשבורג ואחיו של פאל רנשבורג, נוירולוג.
- דיולה קניג (בהונגרית: Kőnig Gyula, גיור; 16 בדצמבר 1849 - בודפשט, 8 באפריל 1913) היה מתמטיקאי הונגרי-יהודי, שהתנצר בגיל 40, פרופסור באוניברסיטה, שעסק באנליזה מתמטית, באלגברה, בתורת הקבוצות ובלוגיקה מתמטית. קניג היה חבר האקדמיה ההונגרית למדעים. גם בנו דנש קניג היה מתמטיקאי.
- יאנוש אנטל, עד 1890: זינגר (בהונגרית: Antal János; גיור, 13 ביולי 1869 – בודפשט, 20 בדצמבר 1945) היה רופא שיניים יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה.
- מרגיט קובאץ' (בהונגרית: Kovács Margit; גיור, 30 בנובמבר 1902 – בודפשט, 4 ביוני 1977) אמנית קרמיקה יהודייה-הונגרייה זוכת פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל) זוכת פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול.
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות הונגריה, עמוד 240-243
- ג'ו'ר (ראב), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 100-102. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- לקסיקון יהודי הונגרי (Magyar Zidó Lexikon) בעריכת פטר אוּיוארי 1929, עמ' 332 (בהונגרית)
- (In Memory of the Martyrs of Gyõr) Le-zekher kedoshei Gyõr, באתר JewishGen (באנגלית)
- ג'ור (Győr), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- תערוכת אינטרנט על גיור, באתר יד ושם
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- קהילת גיור, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- בית הקברות היהודי בגיור
- "גיור", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ זהו התעתיק הנפוץ והמקובל היום בעברית לשם של העיר, אף על פי שאינו מדויק. תעתיקים אחרים שנמצאו הם: דיור, ג'ר, ג'ור.
- ^ על בית הכנסת של גיור באתר www.zsinagogak.com (בהונגרית)
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
- ^ המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%.
- ^ 5.0 5.1 5.2 A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012
- ^ אוכלוסייה היסטורית, 1870 - 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH
- ^ רשימת ערים תאומות מעודכנת מאתר העיר (באנגלית)
| יישובים בנפת גיור | ||
|---|---|---|
| יישובים | גיור • אבדה • בזי • בן • ברץ' • דונסג • דונסנטפאל • אנשה • פהרטו • גניי • גיורלדמר • גיורשאג • גיורשבנהאז • גיוראויבראט • גיוראויפלו • גיורזאמוי • איקרן • קאיארפץ • קישבאיץ' • קורונצו • קונסיגט • מזארש • מושונסנטמיקלוש • נג'בייץ' • נאג'סנטיאנוש • ניול • אטוונן • פר • ראבפטונה • רטלפ • שוקורופאטקה • טניה • טלטשטווה • ואמושסבדי • ונק | |
33770336גיור (עיר)