זכויות האדם בהונגריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על פי ארגוני זכויות האדם, זכויות האדם בהונגריה נמצאות בפגיעה מתמדת משנת 2010 ועד היום, באמצעות חוקים אנטי-ליברליים הנחקקים על ידי ממשלתו של ויקטור אורבן.

רקע

הונגריה הייתה אחת המדינות הראשונות במזרח אירופה שהשתחררה מהשלטון הקומוניסטי והנהיגה דמוקרטיה פרלמנטרית מערבית. המעבר נעשה באופן מסודר וללא אלימות. בבחירות בשנת 1990 נבחרה קואליציית מרכז-ימין. בשנת 1999 הצטרפה הונגריה לברית נאט"ו, ובשנת 2004 צורפה לאיחוד האירופי.

ויקטור אורבן שלט בהונגריה מספר שנים לסירוגין, אך בשנת 2011 החל לקדם חקיקה אנטי-ליברלית, המחלישה את מערכת המשפט במדינה ופוגעת בחופש הביטוי ובזכויות המהגרים.

שלטון סמכותני

בשנת 2018 הועברה סדרת חוקים המאפשרים לעקוף את מערכת המשפט במדינה, ולהעניק סמכויות מקיפות לשר המשפטים, באמצעותן יכולה הממשלה להתערב בעסקים ממשלתיים, במיסוי ובבחירות. ארגוני זכויות האדם בהונגריה טוענים כי מדובר בחוקים המעצימים את הריכוזיות במדינה, חותרים תחת הפרדת הרשויות ומאפשרים התערבות פוליטית של הממשלה. צעדת מחאה בת מספר ימים נערכה בבודפשט, בהשתתפות עשרות אלפי מפגינים. בהפגנה נשמעו קריאות מחאה "ויק-טה-טור", הלחם של השם "ויקטור" ו-"דיקטטור"[1].

אורבן העביר הצעת חוק שלפיה מפלגתו תוכל להחזיק בשני שלישים מהמושבים בפרלמנט גם אם זכתה רק ב-25% מקולות הבוחרים, כדי לאפשר למפלגה להעביר חקיקה באופן חופשי ללא אישור של מפלגות נוספות. בנוסף לכך ביצע הטיה בקביעת מחוזות בחירה במדינה, שנועדו לחזק את כוחה של מפלגת השלטון[2].

בצל מגפת הקורונה בהונגריה, הפרלמנט אישר במרץ 2020 חוק המעניק לממשלה סמכויות לפעול ללא ביקורת של הפרלמנט. צעד זה נתפס כניסיון של אורבן לצמצם את הדמוקרטיה במדינה. החוק, שאושר ללא הגבלת זמן, אוסר על הפצת מידע מוטעה בנוגע לביקורת על תגובות הממשלה בנושא הטיפול במגפה. מבקרי הממשלה ההונגרית חוששים כי החוק יחנוק כל ביקורת על פעולות הממשלה - בנוגע לקורונה ובאופן כללי. החוק זכה לגינויים מצד ארגוני זכויות האדם באירופה[3].

האיחוד האירופי גינה את ממשלת הונגריה, וקבע כי התקפותיו של אורבן על התקשורת, מערכת המשפט וזכויות המיעוטים הן "איום שיטתי" על ערכי הליבה האירופיים. מתאו רנצי, שהיה ראש ממשלת איטליה, קרא לאיחוד האירופי להפעיל לחץ על אורבן, או לגרש את הונגריה מהאיחוד[4].

בדו"ח של ארגון זכויות האדם "Freedom House" ממאי 2020 נקבע כי הונגריה חדלה מלהיות דמוקרטיה. לדברי הארגון, אורבן פירק את מערכת האיזונים והבלמים במדינה, ועתה שורר בה "משטר היברידי", בין דמוקרטיה לדיקטטורה[5].

פגיעה במהגרים

משנת 2010 ואילך התגלעו חילוקי דעות בין האיחוד האירופי לממשלת הונגריה בנוגע למשבר ההגירה באירופה.

בשנת 2017 אושר חוק לפיו כל מבקשי המקלט בהונגריה יועברו לרשת של מחנות מעצר וישוכנו במכולות במשך מספר חודשים. ארגונים למען זכויות האדם גינו את החמרת היחס של ממשלת הונגריה נגד הפליטים, בטענה שזו הפרה בוטה של חוקי האיחוד האירופי. החוק פוגע גם בפליטים הנמצאים כיום בהונגריה. "פחדתי מהממשלה האיראנית", אמר ג'ון, פעיל איראני בן 33 למען הדמוקרטיה שהתנצר וברח מארצו בשנת 2014 כשהשלטונות ניסו לעצור אותו. "אבל הממשלה כאן עלולה לחסל אותי, לפגוע במשפחתי ובעבודתי. אני יכול לומר בשם כל הפליטים ומבקשי המקלט שנמצאים כאן שאנחנו מפחדים מהממשלה ההונגרית"[6][7].

בשנת 2018 הצביע הפרלמנט האירופי בעד הטלת סנקציות על הונגריה, שהפרה את תקנות הדמוקרטיה, זכויות האזרח והמאבק בשחיתות של האיחוד. ממשלת אורבן אמרה שההצבעה היא ניסיון להעניש את בודפשט על סירובה לשאת בנטל ולקלוט מהגרים.

באותה שנה הועבר בהונגריה חוק שאוסר על חסרי בית לישון ברחובות. על פי ארגוני זכויות אדם, מדובר בחוק לא אנושי הפוגע בחסרי הישע[8].

בשנת 2019 דיווחה מועצת אירופה כי הונגריה כולאת פליטים, מרעיבה אותם ומונעת מהם ייצוג משפטי. היא קראה לפעול בדחיפות נגד פעולותיה של ממשלת הונגריה שפוגעות בשלטון החוק[9].

זכויות המיעוט

הצוענים הם המיעוט האתני הגדול ביותר בהונגריה. באופן רשמי, הממשלה מנסה לסייע להם, אך ללא הצלחה. הם מתמודדים במשך שנים רבות עם יחס גזעני ואפליה בתחומי הדיור, החינוך והבריאות, על פי דו"ח של הסוכנות לזכויות היסוד של האיחוד האירופי. ילדיהם לרוב לומדים בבתי ספר נפרדים, ברמה נמוכה, או מאושפזים במוסדות לבריאות הנפש[10].

בשנת 2013 הביעה מועצת אירופה חשש מהסתה ותקיפות אלימות נגד צוענים בהונגריה. משטרת הונגריה הקצתה כוח משימה מיוחד בן 120 קצינים לחקירת מקרי תקיפה נגד קהילות צוענים.

אנטישמיות

עמוד ראשי
ראו גם – יהדות הונגריה

במהלך המאה ה-19 פעלו בהונגריה תנועות אנטישמיות רבות, וכן אירעו מספר עלילות דם ופוגרומים.

לאחר נפילת הקומוניזם הכו במדינה לסירוגין גלים של אנטישמיות. מפלגות ימין תמכו באנטישמיות בגלוי, בהן מפלגת יוביק ומפלגת השלטון פידס. במקביל נוצרו בשנות ה-2000 מליציות ימניות מאורגנות שראו עצמן כממשיכותיהן של תנועות אנטישמיות כגון "צלב החץ."

בסקר משנת 2012 של הליגה נגד השמצה שבחן את עמדות האירופאים כלפי סטריאוטיפים אנטישמיים, מוקמה הונגריה במקום הגבוה ביותר, עם 75 אחוז מההונגרים שהשיבו כי ליהודים יש כנראה כוח רב מדי בשווקים הכלכליים הבינלאומיים. יהודי הונגריה סובלים מאנטישמיות במגוון דרכים. לדוגמה, במהלך משחק כדורגל בין נבחרות ישראל והונגריה בשנת 2012 קראו אלפי אוהדים הונגרים קריאות אנטישמיות לעבר נבחרת ישראל[11].

כמו כן נפוצה בהונגריה הכחשת השואה. לאחר שנחקקו בצרפת ובגרמניה חוקים נגד הכחשת השואה, קראו לממשלת הונגריה לחוקק חוק דומה, אך ללא הועיל.

בשנת 2005 הוקמה אנדרטת "נעליים על הדנובה", המנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי "צלב החץ" ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בעת שואת יהודי הונגריה.

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הוא מעריץ מוצהר של האדמירל מיקלוש הורטי, הלאומן הקיצוני והאנטישמי ששלט בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה, ושיתף פעולה עם הנאצים. בנאום משנת 2017 אמר אורבן: "אני הראשון שידבר בשבחיו של הורטי [...] הוא היה מדינאי יוצא מן הכלל."

בספטמבר 2021 ביקר בהונגריה האפיפיור פרנציסקוס ונפגש עם מנהיגים נוצרים ויהודים. הוא אמר: "איום האנטישמיות עדיין אורב באירופה ובמקומות אחרים. זהו פתיל שאסור לתת לו לבעור. והדרך הטובה ביותר לנטרל אותו היא לעבוד יחד, בדרך חיובית, ולקדם אחווה בין הדתות."[12]

חופש דת

בשנת 2011 נחקק בהונגריה "חוק הדת", שעיקרו ביטול ההכרה במרבית הקבוצות הדתיות המתקיימות בהונגריה, ובעקבותיו נותרו קהילות יהודיות רפורמיות ללא מעמד רשמי. החוק קבע כי רק 14 מתוך 358 הקבוצות הדתיות הקיימות בהונגריה יהיו "רשומות" ויזכו למעמד דתי מלא. החוק שלל תקציבים ותמיכה מאותן קבוצות, וכדי להשיב לעצמן את המעמד הדתי נדרשו הקבוצות לעבור תהליך ארוך שכלל שבעה קריטריונים וכן לקבל תמיכה של שני שלישים מהפרלמנט לאישור בקשתן. כמו כן, התבקשו הקבוצות להשיג 1,000 חתימות של אזרחים שתומכים במהלך ולהוכיח את הימצאותן במדינה 20 שנים או יותר[13].

חוק זה נפסל בשנת 2012 על ידי בית המשפט לחוקה. בשנת 2015 ניסתה ממשלת אורבן להעביר גרסה מרוככת של החוק, ללא הצלחה.

חופש העיתונות וחופש הביטוי

משנת 2010 הובילה ממשלת אורבן מהלכים לצמצום חופש העיתונות במדינה.

בשנת 2011 נחקק "חוק התקשורת", לפיו כל ערוצי השידור נדרשו לספק "סיקור חדשותי מאוזן" ולהירשם במסגרת רשות השידור הממלכתית, הפועלת במימון הממשלה ובשליטתה. כמו כן, נקבע כי יוטלו קנסות כבדים על כל רשת שידור, עיתונים או אתרי אינטרנט שיפרו את ההגדרה המעורפלת של הממשלה ל"סיקור מאוזן". במסגרת החוק הועברו כלי תקשורת רבים לידיהם של מקורבים לראש הממשלה, והוטלו מגבלות על הסיקור התקשורתי של גופים שאינם מזוהים עם הימין במדינה. מאוחר יותר החוק רוכך מעט, בלחץ האיחוד האירופי[14].

בשנת 2016 נסגר העיתון הגדול ביותר שזוהה עם האופוזיציה (Nepszabadsag) וקבוצת התקשורת שהחזיקה בו עברה לידיהם של תומכי ממשלה.

בשנת 2019 נאסר על סוכנות הידיעות הממשלתית לפרסם דיווחים של ארגוני זכויות האדם, בהם "אמנסטי אינטרנשיונל" וארגון Human Rights Watch[15].

זכויות עובדים

בשנת 2018 נחקק חוק שכונה "חוק העבדים", המאפשר למעסיקים לחייב את עובדיהם לעבוד עד 400 שעות נוספות בשנה. חוק זה עורר תרעומת רבה בקרב אזרחי המדינה. במחאה נגד החלשת מערכת המשפט בשנת 2018 מחו המפגינים גם נגד חוק זה.

ממשלת הונגריה התייחסה בביטול לטענות נגד חוק העבודה, וטענה כי מדובר בחוק הכרחי בשל המחסור המחריף בכוח העבודה ובשל הירידה בשיעור האוכלוסייה[1].

סחר בבני אדם

סחר בבני אדם בהונגריה (אנ') נפוץ מאד, והיא משמשת כמדינת מקור, מעבר ויעד עבור סחר בנשים. כמו כן היא מדינת מקור לגברים ונשים עבור עבודות כפייה.

ממשלת הונגריה אינה עומדת במלוא התקנים המינימליים לחיסול סחר בבני אדם. עם זאת, היא עושה מאמצים למנוע את התופעה. בשנת 2009 הוחמרו העונשים בנושא זה, ונרשמה עלייה במספר הסוחרים שהורשעו ונידונו למאסר. במרץ 2010 נפתח מקלט לקורבנות סחר בנשים, שהופעל על ידי ארגונים לא-ממשלתיים. ממשלת הונגריה התירה למפעילי המקלט לסייע רק לקורבנות הונגרים, ולמנוע סיוע לקורבנות זרים. על פי דו"ח של מחלקת המדינה של ארצות הברית לפיקוח וסחר בבני אדם, הונגריה לא פועלת מספיק כדי למגר את התופעה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הונגריה: מתרחבת המחאה נגד אורבן, באתר ישראל היום.
  2. ^ On the Surface, Hungary Is a Democracy. But What Lies Underneath?, באתר הניו יורק טיימס, ‏25 בדצמבר 2018 (באנגלית).
  3. ^ אתר למנויים בלבד הונגריה אישרה חוק שיאפשר לממשלה לפעול ללא ביקורת הפרלמנט, באתר הארץ, 30 במרץ 2020.
  4. ^ אתר למנויים בלבד החוק שמעניק לראש ממשלת הונגריה סמכויות בלתי מוגבלות, בעיתון מקור ראשון, 5 באפריל 2020.
  5. ^ דוח בארה"ב: הונגריה חדלה מלהיות דמוקרטיה, באתר וואלה!‏, 6 במאי 2020.
  6. ^ אתר למנויים בלבד אישור חוק הכליאה כיבה את תקוותם של הפליטים בהונגריה, באתר הארץ, 9 במרץ 2017.
  7. ^ איריס ז'ורלט, ‏לא ארץ לזרים: כיצד הפכה הונגריה לנושאת הדגל במלחמה נגד הפליטים?, באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2017.
  8. ^ הונגריה מונעת מהומלסים לישון ברחוב, באתר ynet, 15 באוקטובר 2018.
  9. ^ אתר למנויים בלבד מועצת אירופה: הונגריה כולאת פליטים, מרעיבה אותם ומונעת מהם ייצוג משפטי, באתר הארץ, 22 במאי 2019.
  10. ^ Fundamental Rights Report 2019 - Roma Integration, באתר האיחוד האירופי (באנגלית).
  11. ^ עופר אדרת, אלפי אוהדים קראו "יהודים מסריחים" במשחק נבחרת ישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012.
  12. ^ Pope warns of ‘lurking’ anti-Semitism on Hungary trip, באתר פוליטיקו, ‏12 בספטמבר 2021 (באנגלית).
  13. ^ Hungary - United States Department of State, באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית, ‏2018 (באנגלית).
  14. ^ ניסן צור, עיתוני הונגריה מוחים נגד סתימת הפיות, באתר nrg‏, 4 בינואר 2011.
  15. ^ ממשלת הונגריה מגבילה פרסום דיווחים של ארגוני זכויות אדם, באתר וואלה!‏, 2 בדצמבר 2019.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32213594זכויות האדם בהונגריה