ארפאד

ארפאד (850 לערך - 907 לערך) היה מנהיגם של השבטים המדיארים אשר פלשו לאדמת הונגריה במאה התשיעית לספירה, ומייסדה של שושלת ארפאד, ולמעשה של המדינה ההונגרית.

ארפאד היה בנו של אלמוש, והיה נשוי לכוזרית-יהודיה^[^{דרוש מקור]}. לפי מקורות מימי הביניים, בחרו שבעה שבטים מדיארים בארפאד כמנהיגם בשנת 890. הוא הוביל אותם מאדמתם בין נהרות הדון, הדונץ והוולגה אל המערב (ככל הנראה כתוצאה מלחץ של שבטים מתחרים, הפצ'נגים). ארפאד הנהיג את השבטים כעשרים שנה ומת בשנת 907 או לאחר מכן. המקור הביזנטי בן התקופה "De administrando imperio" קובע כי ארפאד היה מנהיגם הראשון של המדיארים, וכי לאחריו היו שליטי המדיארים מצאצאיו. ממקורות אחרים משתמע כי לצידו של ארפאד פעל שליט נוסף בעל סמכויות זהות, בשם קורסאן, וזאת בהתאם למסורת של מנהיגות דואלית שהייתה נהוגה בשבטים אלו.

לאחר מספר פשיטות באירופה בשנות השישים של המאה התשיעית, חצו המדיארים בהנהגתו של ארפאד את הרי הקרפטים. הם התיישבו באזור הנהר טיסה בשנת 896 הנחשבת לשנת הכיבוש המדיארי של הונגריה. משם יצאו לפשיטות במערב אירופה. בשנת 900 חצו את הדנובה וכבשו את אזור פאנוניה.

על פי האגדה קיים ארפאד את ה"פרלמנט" ההונגרי הראשון בשנת 900 כאשר קיים ישיבה של ארבעים אצילים הרכובים כולם על סוסיהם.

אנדרטת המילניום (Millenniumi emlékmű) שחלקה המרכזי הוא פסלם של ארפאד ומנהיגי השבטים ההונגרים הוצבה בכיכר הגיבורים (Hősök tere) בבודפשט לציון אלף שנה לכיבוש המדיארים את הונגריה.