אבטיח
 אבטיח תרבותי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | דלועאים |
| משפחה: | דלועיים |
| סוג: | אבטיח[1] |
| מין: | אבטיח תרבותי |
| שם מדעי | |
 Citrullus lanatus
| |
אֲבַטִּיחַ (שם מדעי: Citrullus lanatus) הוא מין של שיח שרוע חד-שנתי ממשפחת הדלועיים שפירותיו משמשים למאכל.
מוצאו של האבטיח באפריקה המשוונית והדרומית[2]. אף על פי שהאבטיח התרבותי אוגר כמות מים גדולה בפירותיו, הוא גדל ללא השקיה בתנאי חקלאות בעל. פרחי האבטיח גדולים ובודדים, וצבעם צהוב בהיר. הפריית האבטיח נעשית על פי רוב על ידי חרקים, בעיקר דבורים.
ירק או פרי האבטיח הוא ענבה גדולה המכילה זרעים רבים. טעמו מתוק ועסיסי. הפירות יכולים להיות עגולים או מאורכים וזה תלוי בזן. משקל הפרי מגיע בממוצע ל-9 ק"ג, ורובו (כ-92%) עשוי מים.
צבעו של האבטיח ירוק מבחוץ ואדום או ורוד מבפנים. ניתן גם למצוא אבטיחים עם קליפה או ליבה צהובה. צבע הקליפה יכול להיות בעל גוון חלק או מפוספס. אבטיחים מגיעים בגדלים שונים: ישנם אבטיחים קטנים בגודל של מלון, ואבטיחים גדולים יותר, המזכירים בגודלם כדורי ים.
ערכים תזונתיים
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 91.45 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 30 קק"ל |
| חלבונים | 0.61 ג' |
| פחמימות | 7.55 ג' |
| שומן | 0.15 ג' |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 28 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.033 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.021 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 0.178 מ"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 0.045 מ"ג |
| ‑ ויטמין C | 8.1 מ"ג |
| ברזל | 0.24 מ"ג |
| סידן | 7 מ"ג |
| מגנזיום | 10 מ"ג |
| זרחן | 11 מ"ג |
| אשלגן | 112 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 0.4 ג' |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
האבטיח מכיל ויטמינים רבים כגון: B5, B3, B6 ובטא קרוטן. בנוסף, האבטיח הוא מקור יעיל לליקופן, בדומה לעגבניות, ולנוגדי חמצון אחרים כמו ויטמין C. מנה של 250 גרם אבטיח מספקת כרבע מהמנה היומית המומלצת לאדם מבוגר של ויטמין C. האבטיח מכיל כ-30 קלוריות ל-100 גרם פרי, ושיעור הסוכרים שבו הוא כ 10 - 12 %.
קליפת האבטיח מכילה ריכוזים משמעותיים של ציטרולין.
שימושים
האבטיח הוא אחד מפירות הקיץ האהובים בישראל. עונת האבטיחים בישראל מתחילה בחודש יוני, מגיעה לשיאה ביולי ומסתיימת באוגוסט, כאשר מרקמו של האבטיח הופך ספוגי. יש הסבורים כי ניתן לזהות אבטיח איכותי ומתוק (שמרקמו אחיד) אם הוא משמיע צליל עמוק כאשר מכים עליו. אבטיחי קאקון היו ידועים בטיבם ויוצאו דרך נמל מכמורת לעזה ולמצרים.
מלבד אכילת הפרי ניתן לקלות את זרעי האבטיח השחורים או הלבנים להכנת פיצוחים, וכן להפיק מהם שמן מאכל. שמן זרעי האבטיח גם משמש את תעשיית הקוסמטיקה והרפואה. זן אבטיח הגרעינים הנפוץ בישראל נקרא מללי, על שם כפר מל"ל בו התגלה לראשונה בשנת 1940[3][4]. הזן המדובר הינו תוצר הכלאה בין אבטיח אמריקאי לאבטיח ערבי-בלאדי. זן זה נחשב לאבטיח המתוק בין הזנים, אבל בשל ריבוי הגרעינים שבתוכו והעדפת הצרכנים אבטיח ללא גרעינים- הוא מיועד רק לתעשיית הפיצוחים.[1] קטיף המללי מתבצע על ידי מכשיר מיוחד המפצח את הירק ומוציא את גרעיניו, בעוד שאת הליבה והקליפה הוא משאיר בשדה[5].
את קליפת האבטיח ניתן להחמיץ, והיא מאכל אהוב על בהמות.
אבטיח בלי גרעינים
אבטיח בלי גרעינים הוא זן כלאיים מיוחד אשר פירותיו עקרים ונושאים בתוכם רק מספר מועט של מעטפות הזרע – שקיקים לבנים דקיקים וקלים לאכילה. על מנת ליצור אבטיח נטול גרעינים יש ליצור בשלב הראשון צמח אבטיח טריפלואידי (בעל סט משולש של כרומוזומים בגרעין). זאת יש לעשות על ידי הפריה של צמח נקבה של זן טטרפלואידי (בעל סט מרובע של כרומוזומים בגרעין כתוצאה מהנדסה גנטית) באבקניו של צמח מזן רגיל, דיפלואידי (בעל סט כרומוזומים כפול). זרעיו של הצמח הטריפלואידי מתפתחים לצמחי אבטיח טריפלואידיים שהם עקרים. בשלב השני יש לאבק את הפרחים הנקביים של הצמח הטריפלואידי באבקניו של צמח דיפלואידי רגיל ואז מהפרחים נוצרים פירות עקרים שהם אבטיחים בלי גרעינים. לכן זורעים בשדה הזן הטריפלואידי גם מיעוט מהזן הדיפלואידי שהוא בעצם זן מפרה המשמש כמקור לאבקה הרצויה. האבטיח הטריפלואידי פותח בידי Hitoshi Kihara מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטת קיוטו שפרסם את תגליתו בשנת 1951[6].
אבטיח קובייה
ערך מורחב – אבטיח מרובע
חקלאים יפנים מגדלים אבטיחים בכלי זכוכית או פלסטיק בצורת קובייה ומצליחים לייצר כך אבטיח מרובע, שהוא קל יותר להובלה ולאחסון ומשמש בעיקר חפץ נוי, כיוון שאינו אכיל. מחירו של אבטיח זה עשוי להאמיר עד פי ארבעה ממחירו של אבטיח רגיל.
ביהדות
אבטיחים נזכרו פעם אחת במקרא בסמיכות ל'קשואים' בין מיני הירקות שאכלו בני ישראל במצרים: ”זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים” (במדבר י"א, ה'). גידולי המקשה העסיסיים הללו שהושקו במי הנילוס ביטאו את הניגוד למדבר סיני הצחיח, ולפיכך בני ישראל התלוננו: "נפשנו יבשה" (שם, ו').
ה"אבטיחים" מזוהים בקרב רוב התרגומים והפרשנים המאוחרים (רס"ג, רש"י ועוד) עם Citrullus lanatus. שמו של האבטיח השתמר גם בשם הארמי והערבי. המונח היווני pepon, וכן המונח הערבי 'בטיח', הם שמות קיבוציים הכוללים את המלון (melo cucumis).
ישנן עדויות בוטני-ארכאולוגיות רבות לגידולו של האבטיח במצרים מהאלף השני לפנה"ס. זרעים נמצאו גם באזור ארץ ישראל בבאב א-ד'רע (אזור מואב) מתקופת הברונזה הקדומה ובתל ערד מהתקופה הישראלית. גידול האבטיח נזכר רבות גם במקורות מתקופת המשנה והתלמוד, מימי הביניים ועד העת החדשה. נראה שהאבטיח המקראי היה בעל פרי קטן יחסית וציפה תפלה, בוית כנראה מאבטיח הפקועה שהוא בעל ציפה מרה, ורק החל מימי הביניים התפשטו בכל העולם הישן אבטיחים בעלי ציפה עסיסית ומתוקה בדומה לזנים המוכרים בימינו[7].
בשירה עברית
בשירה העברית הארץ ישראלית ובמיוחד בגני הילדים, נודע השיר "אבטיח אבטיח" למילותיו של המשורר שמואל בס ובלחן עממי.
אֲבַטִּיחַ, אֲבַטִּיחַ לֹא עַל עֵץ וְלֹא עַל שִׂיחַ;
עַל הָאָרֶץ הוּא גָּדֵל גַּם בַּשֶּׁמֶשׁ גַּם בַּצֵּל.
אֲבַטִּיחַ – פְּרִי נֶחְמָד וּמָלֵא הוּא מִיץ וּלְשַׁד,
נַחְתְּכֵהוּ וְנֹאכַל פֶּלַח, פֶּלַח – וַחֲסָל.
בחברה
החל משחרור העבדים האפרו-אמריקנים בסוף המאה ה-19, החלו שחורים רבים בארצות הברית לגדל ולמכור אבטיחים, שגידולם התאפשר בתנאים חקלאיים אופטימליים בדרום ארצות הברית. גזענים לבנים השתמשו באבטיח כמוטיב סטריאוטיפי שבא לבוז לשחורים האמריקאים, ולסמל תכונות שליליות שייחסו להם, כגון אי שמירה על ניקיון, עצלנות וילדותיות - תוך שהם מייחסים לאפרו-אמריקנים תיאבון מוגבר לאבטיחים.
אבטיחים בעולם
מגדלות האבטיחים הכי גדולות בעולם הן סין (27.94 מיליון טונות בשנה) ואיראן (3.95 מיליון טונות). היצואניות הגדולות בתחום הן מקסיקו (26.2% מסך היצוא העולמי) וספרד (25.4% מסך היצוא העולמי).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אבטיח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבטיח |
- אבטיח, באתר ITIS (באנגלית)
- אבטיח, באתר NCBI (באנגלית)
- אבטיח, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אבטיח, באתר Tropicos (באנגלית)
- אבטיח, באתר GBIF (באנגלית)
- אבטיח, באתר The Plant List (באנגלית)
- אבטיח, באתר IPNI (באנגלית)
- אבטיח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אבטיח, באתר העמותה לקידום החינוך המדעי ביישובי הגליל
- תמי לויאב, קטנות בצלחת: אבטיח, באתר ynet, 25 ביולי 2008
- קובי בן-שמחון, יומן מסע של אבטיח אחד, באתר הארץ, 1 ביולי 2011
- דליה מזורי, צהוב על הסכין: זן חדש של אבטיחים, באתר nrg, 14 ביולי 2011
- מה עושים עם אבטיח? 8 מתכונים, באתר ynet, 24 ביולי 2018
- אבטיח הוא פרי הקיץ המושלם. הנה כל הסיבות לאכול אותו, באתר וואלה!, 25 ביוני 2019
הניו יורק טיימס, מאיפה הגיע האבטיח שלכם? מחקר גנטי מספק רמזים, באתר הארץ, 1 ביוני 2021
הערות שוליים
- ^ אבטיח במילון בוטניקה: צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Susanne S. Renner, Aretuza Sousa, Guillaume Chomicki, Chromosome numbers, Sudanese wild forms, and classification of the watermelon genus Citrullus, with 50 names allocated to seven biological species, Taxon 66, 2017-12-22, עמ' 1393–1405 doi: 10.12705/666.7
- ^ אבטיח מללי זרעים, באתר www.nativityseeds.com
- ^ בני קימרון, השכנים מכפר מל"ל חוגגים 100: לא תיכנסו להגיד שלום?, באתר mynet הוד השרון, 18 באפריל, 2019
- ^ רונית ורד, רק המכורים יבינו: הקרקס הנודד שהופך אבטיחים בשלים לגרעינים נהדרים, באתר הארץ, 11 באוגוסט, 2021
- ^ Where does seedless watermelon come from?
- ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב, עמ' 81
33964907אבטיח