פץ'
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | דרום טרנסדנוביה |
| מחוז | באראניה |
| נפה | נפת פץ' |
| ראש העיר | ד"ר ז'ולט פאווה |
| שטח | 162.77 קמ"ר |
| גובה | 160 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 963.32 נפש לקמ"ר (2015) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.pecs.hu | |
פץ' (בהונגרית: Pécs) היא עיר בדרום הונגריה. העיר היא החמישית בגודלה בהונגריה וחיים בה כ-150,000 תושבים. היא נמצאת סמוך לגבול עם קרואטיה וסרביה. פץ' משמשת כמרכז התעשייה והמסחר של מחוז באראניה, שהוא המחוז הדרומי ביותר במדינה וחיים בו כ-370,000 תושבים.
פץ' נבחרה כ-"בירת התרבות של אירופה" לשנת 2010 יחד עם אסן ואיסטנבול. סיסמת העיר היא "עיר ללא גבולות".
היסטוריה
האזור בו שוכנת פץ' מיושב עוד מהעת העתיקה. לפני עידן הרומאים האזור יושב על ידי הקלטים. בתקופת האימפריה הרומית, מערב הונגריה הייתה פרובינציה שנקראה פאנוניה, וסופיאני (Sopianae), העיר שעל בסיסה קיימת היום פץ', הייתה בירתה של אחד ממחוזותיה המנהליים. בתחילת המאה ה-2 הרומאים בנו מושבות המייצרות יין באזור סופיאני. בתחילת המאה ה-4 סופיאני הפכה לעיר נוצרית חשובה. בתי הקברות מאותה תקופה בסביבת העיר נחשבים לאתרי מורשת עולמית. בסוף אותה המאה שלטון הרומאים נחלש באזור וזאת בעיקר בגלל התקפות של הברברים וההונים. כאשר הקיסר הפרנקי, קרל הגדול הגיע לאזור במאה התשיעית, הוא נשלט על ידי אווארים וסלאבים. קרל הגדול כבש את האזור ושייכה לממלכתו. בסוף המאה התשיעית ותחילת העשירית נכבש המקום על ידי ההונגרים שהקימו את מחוז בארניה. עיר הבירה של המחוז לא הייתה פץ' אלא מצודה הנמצאת בקרבת העיר ונקרית בלי מניסטיר (המנזר הלבן). פץ' לעומת זאת הפכה לעיר דתית חשובה ולמקום מושבם של הכנסייה האפיסקופלית. במהלך המאה ה-11 המשיכה העיר להוות מרכז דתי חשוב והיא משכה אליה מסדרים שונים בנצרות שבאו להתיישב בה ולהקים כנסיות ומנזרים. הבנדיקטינים היו הראשונים להגיע בשנת 1076 ואחריהם באו הדומיניקנים ב-1283, נוסף לעוד רבים שבאו בתקופה זו. העיר שינתה את שמה לפץ' בשנת 1235.
השלטון העות'מאני
בשנת 1526 כבשו צבאות האימפריה העות'מאנית של סולימאן הראשון חלק ניכר מהממלכה ההונגרית-קרואטית-בוהמית מידיו של לאיוש השני מלך הונגריה בקרב מוהאץ'. בשנת 1527 נבחר פרדיננד הראשון למלוך על הונגריה. פרדיננד אהב את העיר פץ' והקים בה מבצר ופטר את תושביה ממס. לאחר מכן, הצליח להדוף את צבאו של סולימאן הראשון מעל וינה אך העיר פץ' נכבשה שוב על ידי העות'מאנים שהכריחו את תושבי פץ' להכיר במלך ג'ון זאפוליה שהיה בן בריתם. לאחר מותו של זאפוליה בשנת 1540, הכריחו העות'מאנים את אשתו, איזבלה למסור את פץ' לידיהם לאחר שכבשו את העיר 'בודה' מכיוון שהעיר הייתה חשובה מאוד מבחינה אסטרטגית. תושבי פץ' נלחמו בעות'מאנים ונשבעו בנאמנותם למלך פרדיננד הראשון. פרדיננד ששלט דאז בחלקה המערבי של הונגריה ניסה להדוף את העות'מאנים מזרחה אך התמקד יותר בעיר אסזטרגום שהייתה חשובה לו יותר ועוד במספר ערים. תושבי פץ' התכוננו למצור של העות'מאנים אך יום לפני המועד האחרון לכניעה, שכירי חרב פלאמים וולונים ברחו מהעיר. יום למחרת, הבישוף של העיר הלך לעות'מאנים ונתן להם את המפתח לשער העיר.
לאחר שהשתלטו על העיר, העות'מאנים ביצרו אותה והפכו אותה לעיר עות'מאנית. הכנסיות הפכו למסגדים, מרחצאות טורקים ומסגדים נבנו בכל רחבי העיר, נפתחו בתי ספר שלימדו את תורת הקוראן והעיר נשלטה על ידי מוסלמים לפי חוקי השריעה.
בשנת 1664 צבא הונגרי התקדם לכיוון העיר. מכיוון שפץ' כבר הייתה עמוק בשטח האימפריה העות'מאנית הם ידעו שאפילו אם יכבשו אותה הם לא יוכלו להחזיק מעמד במצור שהטורקים יטילו לכן בזזו את העיר ושרפו אותה אך לא הצליחו להגיע למבצר.
לאחר שהמבצר של העיר בודה שוחרר בשנת 1686, הצבא ההונגרי ניסה לכבוש את פץ'. העות'מאנים שהבינו שלא יוכלו להחזיק יותר בעיר שרפו אותה והתבצרו במצודה. ההונגרים כבשו את העיר ב-14 באוקטובר והרסו את מוביל המים שהוביל מים למצודה. ב-22 באוקטובר נכנעו העות'מאנים שהתבצרו.
העיר נשלטה תחת שלטון צבאי. בית הדין הווינאי (וינה הייתה אז בירתה של הממלכה ההונגרית) החליט להרוס את העיר אך לבסוף הוחלט להשאירה בגלל קרבתה לגבול החדש עם האימפריה העות'מאנית בתקווה שיוכלו לכבוש עוד ערים.
העיר החלה לשגשג שוב אך בסוף שנות התשעים של המאה ה-15 נספו רוב תושבי העיר בשתי מגיפות קטלניות. בשנת 1688 הגיעו מתיישבים גרמנים והתיישבו בעיר. באותו זמן רק אחוז קטן מהעיר היו הונגרים. שאר תושבי העיר היו גרמנים וסלאבים.
מכיוון שרוב תושבי העיר לא היו הונגרים, העיר לא תמכה במהפכה של פרנץ ראקוצי השני ועל כן הוא ואנשיו בזזו את העיר.
העת המודרנית
עם תחילת המאה ה-18 החלה להיבנות העיר המודרנית של פץ' תחת שלטון האימפריה האוסטרית. תעשיית הגפנים באזור הייתה משגשגת ויחד איתה המסחר. במפקד אוכלוסין שערך יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" בשנת 1787 בעיר נמנו 8,853 תושבים, מתוכם 133 כמרים ו-117 אצילים. התיאטרון בנוי מאבן הראשון של פץ' נבנה בשנת 1839. במהלך המהפכה בשנת 1848 פץ' נכבשה על ידי הקרואטים אך שנה לאחר מכן שוחררה על ידי צבא בית הבסבורג. פץ' התפתחה מאוד בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובשנת 1867 חוברה למסילת רכבת. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה נכבש רוב מחוז בארניה על ידי הסרבים. עם סיום המלחמה התפרקה האימפריה האוסטרו-הונגרית. פץ' נשארה בשטח הונגריה, קרוב לגבול עם יוגוסלביה. במהלך מלחמת העולם השנייה העיר כמעט ולא נפגעה אף על פי שבמרחק 20–25 ק"מ ממנה התחוללו קרבות עקובים מדם. לאחר המלחמה פץ' החלה לגדול מהר, שטחה התרחב והיא בלעה מספר עיירות שכנות וסיפחה אותן לשטחה המוניציפלי. בשנת 1980 חיו בעיר 180,000 תושבים. בשנת 1989, עם נפילת הדיקטטורה הקומוניסטית בהונגריה, נפגעה פץ' קשה מהשינויים, כערים אחרות בהונגריה. מפעלים רבים נסגרו, מה שגרם לאחוז מובטלים גבוה, ולעלייה בפשיעה. המלחמה ביוגוסלביה השכנה בשנת 1990 פגעה קשות גם בתיירות. בשנת 2008 התגלתה בפץ' מערת קבורה גדולה ושמורה היטב. המערה נפתחה בשנת 2009 לקהל המבקרים.
קהילה יהודית
רוב יהודי פץ' נרצחו בשואה. במחצית השנייה של המאה ה-20 גרו רק כמה מאות יהודים בעיר. כיום מספרים כ-100. הרב הראשי של העיר משנת 1948 עד 1981 היה הרב יוז'ף שווייצר שהתמנה בשנת 1981 לרבה של בודפשט ולאחר מכן לרבה הראשי הנאולוגי של יהדות הונגריה.
בשנת 2012 הוקמה אנדרטה לזכר היהודים שנהרגו בשואה.
נולדו כאן
- הנריק לנקאי מקודם גוטמן (בהונגרית: Lenkei Henrik; פץ', 26 ביוני 1863 – בודפשט, 5 ביולי 1943)[1] היה מורה בבבית ספר ריאלי ראשי יהודי-הונגרי, סופר, מתרגם אחיהם של לאיוש לנקאי ושל ז'יגמונד לנקאי.
- ז'יגמונד לנקאי, מקודם גוטמן (בהונגרית: Lenkei Zsigmond; פץ', 1 ביוני 1873[2] – בודפשט, 2 בפברואר 1934)[3] [4] [5] היה עיתונאי יהודי-הונגרי, ממייסדי עיתונות הקולנוע ההונגרית. אֶחיו הגדולים היו לאיוש לנקאי גם הוא עיתונאי ועורך עיתון ושל הנריק לנקאי היה סופר, משורר ועיתונאי.
- לאיוש לנקאי מקודם גוטמן[6] (בהונגרית: Lenkei Lajos; פץ', 14 בנובמבר 1864[7] – פץ', 29 בדצמבר 1933)[8] היה עיתונאי, סופר, עורך עיתון יהודי-הונגרי. אחיו של הנריק לנקאי ושל ז'יגמונד לנקאי.
- פאל יוסטוס (בהונגרית: Justus Bernát Pál; פץ', 7 באפריל 1905 – טימישוארה, 28 בדצמבר 1965) היה משורר, מתרגם, סופר בתחום מדעי החברה יהודי-הונגרי, אידאולוג סוציאל-דמוקרטי.
- נשיא הונגריה, לאסלו שויום נולד בעיר בשנת 1943 ולמד באוניברסיטת פץ'.
- הצייר ויקטור וסרלי נולד בעיר ויש בה מוזיאון מיצירותיו.
- לאיוש אסטאלוש, אלוף הונגריה בשחמט
- ליפוט פֶיֵיר, (בהונגרית: Fejér Lipót, בשם המקורי וייס עד 1900, פץ', 9 בפברואר 1880 - בודפשט, 15 באוקטובר 1959) היה מתמטיקאי, פרופסור באוניברסיטה, הונגרי-יהודי, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- ג'רג' אגושטון (בהונגרית: Ágoston György; פץ', 7 באפריל 1920 – בודהארש, 12 בספטמבר 2012) פדגוג יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה.
- יאנושי אדולף אנגל (בהונגרית: Jánosi Engel Adolf; פץ', 6 בפברואר 1820[9] – וינה,[10] 10 בינואר 1903)[11] היה תעשיין יהודי-הונגרי, אביו של יוז'ף אנגל התעשיין והמלחין, בעל מפעל ובעל אדמות.
- יאנושי יוז'ף אנגל (בהונגרית: Jánosi Engel József; פץ', 21 בנובמבר 1851 – מצ'קיאנושי, 25 בנובמבר 1939) היה היה איש עסקים יהודי-הונגרי, מלחין, מבקר מוזיקה, אספן אמנות וסופר. יצירותיו הספרותיות פורסמו בגרמנית תחת השם הבדוי האנגרמי J.E de Sinoja.
- אדן גרה, במקור גרינהוט-Grünhut[12] בהונגרית: Gerő Ödön; פץ', 14 בספטמבר 1863[13] – בודפשט, 9 בנובמבר 1939)[14] היה מהנדס, סופר בתחום האמנות והסיפורת, עיתונאי יהודי-הונגרי.
- דז'ה ארנסטר (בהונגרית: Ernster Dezső; פץ', 23 בנובמבר 1898 – ציריך, 15 בפברואר 1981)[15] היה זמר אופרה יהודי-הונגרי (בס) ניצול שואה ששר בבתי האופרה המובחרים עם המנצחים המפורסמים ביותר.
כלכלה
עד לפני מספר שנים פעלו באזור העיר מכרות פחם ומכרה אורניום. עם נפילת המשטר הקומוניסטי המכרות נסגרו עקב הוצאות תפעול גבוהות. כלכלת פץ' מתבססת על חקלאות (בזכות הכפרים מסביב) ותיירות. בשנת 2008 פתחה חברה אוסטרלית במגעים לחידוש הפקת אורניום מהמכרה שבסביבת פץ'[16]
תחבורה
בשנת 1913 נבנתה בעיר רכבת קלה אך היא נסגרה בשנת 1960. כיום פץ' מחוברת למסילת הרכבות ומדי יום יוצאות מספר רכבות לכיוון עיר הבירה, בודפשט, וערים סמוכות בהונגריה. בנוסף יוצאות רכבות לווינה, סרייבו ואוסייק. בשנת 2006 נוסד נמל תעופה חדש סמוך לעיר.
חינוך
העיר היא ביתה של אוניברסיטת פץ' שנבנתה בשנת 1367 על ידי לאיוש הראשון. זאת האוניברסיטה הראשונה שנבנתה בהונגריה ואחת מהאוניברסיטאות הראשונות שנבנו באירופה.
ערים תאומות
גלריה
|
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של פץ' (באנגלית)
- פץ' (Pécs), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 1449/1943. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-10-20.
- ^ "Születési bejegyzése a pécsi izraelita hitközség születési akv. 870/1873. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-05.
- ^ A Magyar életrajzi lexikonban tévesen március 4-e szerepel
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VII. ker. állami halotti akv. 198/1934. folyószáma alatt.
- ^ תבנית:CitPer
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 5101/1882. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1882. év 4. oldal 57. sor
- ^ "Születési bejegyzése a pécsi izraelita hitközség születési akv. 411/1864. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-21.
- ^ Gyászjelentése (1933. december 30.) Pécsi Napló, 42. évfolyam, 295. szám, 6. oldal
- ^ http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/szocikk/11227.htm
- ^ https://or-zse.hu/hacofe/vol4/olah-angyalcsalad-zsidocsalad2012.htm
- ^ https://pecsizsidosag.wordpress.com/2011/08/25/janosi-engel-adolf/
- ^ A Belügyminisztérium 1883. évi 51874. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1883. év 6. oldal 29. sor.
- ^ "Születési bejegyzése a pécsi izraelita hitközség születési akv. 358/1863. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-14.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 501/1939. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-14.
- ^ תבנית:Pécs Lexikon
- ^ http://www.world-nuclear-news.org/ENF_New_uranium_mining_approaches_in_Hungary_0608081.html
34064829פץ'