נהנה (חיוב ממוני)
בהלכה, חיוב נהנה הוא חיוב על המזיק לשלם לניזק על ההנאה שהרוויח מהנזק, אף במקרה שאינו חייב לשלם על עצם ההפסד של הניזק. פעמים רבות הרווח של המזיק אינו זהה להפסד של הניזק, ולכן יש הבדל משמעותי בין חיוב נהנה לתשלום נזק רגיל.
דוגמאות לחיוב
המשנה[1] קובעת שאף על פי שאדם שבהמתו אכלה פירות ברשות הרבים פטור מלשלם את שווי הפירות כיוון ששן ורגל פטורים ברשות הרבים, הוא חייב לשלם לבעל הפירות את הסכום שהרוויח מכך שהבהמה נהייתה שבעה. מקרה נוסף בו חל חיוב זה, הוא אדם שגר בבית חבירו וכתוצאה מכך שווי הבית ירד מעט, הדר מחויב לשלם תשלומי שוכר מלאים ולא רק על הנזק, בגלל חיוב נהנה[2].
סיבת החיוב
באור שמח[3] הסתפק מה סיבת החיוב, האם משלם על ההנאה מדיני מזיק, או שמשלם כיוון שהנהנה נהיה בעל חוב של המהנה. הנפקא מינה האם משלם מן העידית כמו מזיק או שמשלם בבינונית, כמו בעל חוב.
מקור החיוב
הגמרא אינה מציינת מקור לחיוב נהנה, הרב שמעון שקופ בספרו שערי יושר מציע שתי אפשרויות
קים להו לחז"ל דכל נהנה מממון חבירו דחייב לשלם, מסברא או יותר נראה דילפינן זה מקרא דאשר חטא מן הקודש ישלם, היינו אף דמזיק הקדש פטור דלפי"ז כל אוכל הקדש משלם רק בעד הנאתו,
— שערי יושר שער ג פרק כו
חיובים מקבילים
מלבד חיוב 'נהנה', ישנם בתלמוד סוגי חיוב נוספים, שהאדם מתחייב בהם אף שלא חיסר או הזיק לחבירו:
- משתרשי ליה - כשאדם מקבל הנאה או תועלת, בלא כילוי של החפץ.
- יורד לשדה חבירו - אדם שהשביח את נכסי חברו שלא מדעתו.
- מבריח ארי מנכסי חברו - הנאה עקיפה שבאה לאדם, על ידי אחר שהציל את ממונו מנזק או הפסד שעתיד היה להיגרם לנכסיו.
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ' עמוד ב'; על פי תוספות, מסכת בבא קמא, דף כ"א עמוד א', ד"ה ויהבי
- ^ אור שמח נזקי ממון פרק א הלכה ב.
