דרישה ופרישה
 | |
| בית ישראל חלק יורה דעה - מהדורה ראשונה - פראג ה'שצ"ה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהושע וולק כץ |
| סוגה | ביאור לטור |
| הוצאה | |
| הוצאה | יו"ד ואבעה"ז בלובלין, חו"מ בפרנקפורט דמיין ואו"ח בוילמרסדורף |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה |
• יו"ד; ה'שצ"ה - (1635) • אבהע"ז; ה'שצ"ח • חו"מ; ה'תע"ו • או"ח; ה'תפ"ז - (1727) |
| מספר כרכים | 4 |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס |
• חו"מ ח"א • חו"מ ח"ב דפוס ראשון • או"ח |
ספר בית ישראל הוא כינוי לשלשת הספרים שחיבר רבי יהושע וולק כץ על הטור, הבית יוסף והדרכי משה.
שמות החיבורים הם: דרישה, פרישה והגהות דרישה ופרישה. רבי יהושע וולק קרא לספריו כן מאחר שחקר ודרש בחקירה עצומה להעמיד ולברר את ההלכה לאשורה.
חותנו הגביר ר' ישראל ב"ר יוסף, סייע לו להדפיס את ספריו ולכבודו קרא את שם הספרים "בית ישראל", וכן מחמת שמטרת החיבורים לעזור ולהועיל לכל ישראל.
סיבת כתיבת החיבורים
רבי יהושע וולק מונה חמישה טעמים שהובילו אותו לכתיבת החיבורים ה"פרישה" ו"הדרישה":
- הבית יוסף בדעתו הצלולה ובקיאותו הגדולה עירב את לשון הגמרא והפוסקים והתשובות, וקשה למעיין לברר מתוכו ביאור הדין.
- פעמים שמחריפותו של הבית יוסף לא כתב ביאור לכל הדינים, בפרט בחלק חושן משפט, וקיצר במקום שהיה לו להאריך.
- הקשה על הפוסקים ועל הטור וסתר דבריהם, ואחר העיון באותה סוגיה יראה לעיניים שדבריהם עולים יפה.
- לא דקדק יפה בדברי הטור שמרומזים בו דברי התוספות והרא"ש ושאר מפרשים, מאחר שעיקר לימודו של הבית יוסף היה בדברי הרי"ף והרמב"ם אשר על פיהם פסק[1].
- מחמת שטף דברי הבית יוסף פירש פירושים שאינם עולים על פי האמת, ופעמים שמסתעפים מהם דינים אשר אינם מוסכמים.
תוכן הספר
פרישה
חלק ה"פרישה" נועד כדי לבאר את דברי הטור על פי דברי הבית יוסף מהרש"ל והרמ"א, בלי אריכות דברי הגמרא והמפרשים.
דרישה
חלק ה"דרישה" הוא מקור הדינים וטעמיהם, נימוקים וראיות על המקומות שבהם הוא חולק על דברי הב"י והרמ"א. גם הביא שם תירוצים לקושיות הב"י שהקשה על הטור ושאר מפרשים, והניח בקושיה.
הגהות דרישה ופרישה
החלק השלישי של החיבור הוא "הגהות דרישה ופרישה" (נקרא גם הגהות דרכי משה) על הדרכי משה, ההגהות על חלק חושן משפט נדפסו לראשונה בדפוס דיהרנפורט 1796-1790 החל משנת ה'תק"נ. חיבור זה נדפס לאחר מכן ברוב ההוצאות של הטור.
הייעוד המקורי של חלק זה נועד לאסוף את הדינים המחודשים שהוסיף הב"י בתוך ביאורו לטור, אולם מאחר שקדמו רבו הרמ"א בזה, כתב את חיבורו כהגהות לדרכי משה (הארוך)[2].
מאחר שמדפיסי הטור בברלין בשנים תס"ב-תס"ג, ערכו וקיצרו את דברי הדרכי משה כראות עיניהם, והציבו את דבריו על הגיליון (נקרא דרכי משה הקצר)[3], נאלצו המדפיסים בדפוס דיהרנפורט לערוך התאמות שינויים והשמטות גם בדברי ה"הגהות דרישה ופרישה" כדי להתאימו לנוסח הקצר. בטור שבהוצאת מכון שירת דבורה הדפיסו את ההגהות בשלמותם יחד עם הדרכי משה הארוך (השלם)[4].
כתונת פסים
בנו של הסמ"ע רבי יוסף (יוזפא) כ"ץ, הביא לדפוס את הפרישה ודרישה חלק יורה דעה ואבן העזר, והוסיף בשולי הגיליון הערות על דברי אביו וקראם "כתונת פסים"[5].
בדרך רמז
רבי יהושע מבאר בדרך רמז, כי יסד את ארבעת חיבוריו (החיבור הרביעי הוא ספר מאירת עינים) לבירור ההלכה על שם הפסוק: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" - נהר מלשון נהורא שמאיר את העולם, "ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים":
- "האחד פישון" - שמימיו עולים ומתברכים, הוא כנגד חלק ה"פרישה" שבו כתב את השייך לביאור הטור, "הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב" - מלשון "חוי לה" שבאמצעות הפירוש דברי הטור מאירים כזהב וכבדולח.
- "ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש" - שהנהר הומה מאד, כמו "כי יגח", וחלק הדרישה הוא ללחום מלחמות של תורה, והוא סובב את כת האנשים המשחירים פניהם בעולם הזה בלימוד התורה.
- "ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור" - שמימיו חדים וקלים, כנגד החלק השלישי - "הגהות דרישה ופרישה" שבו כתובים הדינים בלי אריכות כלל והם הולכים להדריך את ישראל האסור והמותר הזכאי והחייב.
- "והנהר הרביעי הוא פרת" - שמימיו פרים ורבים כנגד החלק הרביעי הוא "ספר מאירת עינים" המכונה "סמ"ע" על חלק חושן משפט.
הדפסתו
הדרישה ופרישה נמסרו להדפסה לאחר פטירתו של רבי יהושע. חלק יורה דעה ואבן העזר הובאו על ידי בנו רבי יוסף (יוזפא) לדפוסו של קלונימוס קלמן יפה בלובלין; בשנת ה'שצ"ה - (1635) הודפס חלק יורה דעה וחלק אבן העזר נדפס בשנת ה'שצ"ח. חלק חושן משפט נדפס אצל יוחנן קלניר בפרנקפורט דמיין בשנת ה'תע"ו יחד עם הב"ח, וחולק לשני כרכים מחמת גודלו. חלק אורח חיים נדפס בוילמרסדורף בשנת ה'תפ"ז אצל ר' הירש בן חיים מפיורדא.
אף קודם להדפסתו, היו נפוצים כתבי יד של הדרישה והפרישה, ומתוכם ציטטהו הפוסקים[6].
השמטות בחלק חושן משפט
קודם להדפסת הדרישה והפרישה, מסר את "ספר מאירת עיניים" (סמ"ע) להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג, ובטרם החלו המדפיסים בעבודתם נפטר בי"ט בניסן ה'שע"ד - (1614). בצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לבסוף באותה שנה[7].
רבי יהושע ולק הרבה לציין בחיבורו סמ"ע, לעיין בדרישה ופרישה, אולם לעיתים אינו מופיע בדרישה ופרישה שלפנינו. ייתכן כי לאחר שסיים את עריכת הסמ"ע שינה את הכתוב בדרישה ופרישה[8].
כמו כן יש לציין, שהפרישה ודרישה לסימנים כג-לד לא נדפסו, אף שרבי יהושע ולק ציין אליהם פעמים רבות בחיבורו סמ"ע.
הערות שוליים
- ^ הטעם שסמך חיבורו לטור, מפני שנזכרים בו הרבה דינים שלא הביאום המחברים שקדמוהו
- ^ הקדמת המחבר לספר בית ישראל ולספר מאירת עינים
- ^ התנצלות המדפיסים בסוף חלק יורה דעה
- ^ דרכי משה השלם - מבוא אות ה; מכון שירת ירושלים, תשע"א
- ^ בהקדמת ספר ארץ החיים לנינו של הסמ"ע, הרב אברהם חיים בן שמואל פיבוש, כינה את ה"כתונת פסים" בשם "הגהות דרישה ופרישה"
- ^ לדוגמה: ישנם איזכורים באליה רבה ובאליה זוטא למרות שהספר נדפס כבר בפראג בשנת תס"א, ואילו הדרישה והפרישה חלק או"ח נדפס רק בשנת תפ"ז
- ^ סמ"ע - מהדורה ראשונה; פראג שע"ד באתר הספרייה הלאומית של אוסטריה
- ^ בטור בהוצאת מכון ירושלים, הוסיפו מהדורה נוספת שכתב רבי יהושע על הסימנים הראשונים שבחושן משפט, שקדמה לחיבור שלפנינו, בחלק מן המקרים נמצאת ההתייחסות שציין בסמ"ע
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |