בניין וסתירה בכלים

בניין וסתירה בכלים
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת שבת, דף ק"ב עמוד ב'
משנה תורה	ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י', הלכה י"ד
שולחן ערוך	אורח חיים, סימן שי"ד, סעיף א'

גם לדעה כי אין בנייה וסתירה בכלים, בנייה גמורה כמו תקיעת ידית של עץ לפטיש, אסורה מהתורה גם בכלים

מלאכות בונה וסותר בכלים בשבת הן מלאכות בנייה או סתירה גמורה של כלים, אשר ישנה מחלוקת הלכתית בנוגע לאיסורן בשבת. סביב הנושא התפתח פולמוס תורני רחב, החל ממחלוקת אמוראים בתלמוד ועד מחלוקת הפוסקים האחרונים.

מלאכות בניה וסתירה

ערך מורחב – מלאכות בונה וסותר

מלאכת בונה היא אחת מל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת מהתורה. כל המלאכות שהן מעין בניה חיבור הרכבה וכיוצא בזה, הן תולדות המלאכה. איסור מלאכת סותר, הוא איסור סתירה של כל דבר שמוגדר בנין. המלאכה היא איסור בנייה או סתירה של בניין קבוע, העומד להתקיים ימים רבים. מהתורה מוגדר בנין רק בדבר שנמצא על הקרקע או מחובר לקרקע. העובר על איסורים אלה בשוגג יתחייב קרבן חטאת ואילו במזיד - סקילה. שיעור חיוב הבונה בשבת הוא בבניין כל שהוא.

הפולמוס

מחלוקת רב ושמואל

בתלמוד במסכת שבת, מובאת מחלוקת רב ושמואל:

עייל שופתא בקופינא דמרא - רב אמר: משום "בונה"; ושמואל אמר: משום "מכה בפטיש".

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ב עמוד ב'.

לדעת רב, תקיעת היתד בברזל המעדר או תיקון אחר בכלי אסורים משום 'בונה'. ואילו לדעת שמואל המתקן כלי אינו חייב משום בונה, אלא משום מלאכת מכה בפטיש שתיקן את החפץ וגמרו בכך.

ביאור מחלוקת רב ושמואל

המפרשים נחלקו בביאור המחלוקת:

• שיטת הגאונים: המחלוקת היא לא על מקרה מסוים אלא בכללות: האם יש תורת בניין על כלים או לא.
• שיטת הראשונים: בבניין גמור בכלי - לפי כולם יש בונה, ואילו רב ושמואל נחלקו בתיקון כל שהוא בכלי רופף, באופן שאינו מצריך אומן. והכלל שאין בונה בכלים כלל, הוא רק באופנים מסוימים, אך ברור שבבניה גמורה בכלי אסורה מהתורה; זו דעתם של רוב הראשונים.
• שיטת בעל המאור: מחלוקת רב ושמואל היא רק במקרה של בניית כלי אחד, אך כשמחברים כמה חלקי כלי להיות אחד, גם רב מודה שאין בו בניין בכלים.

השיטות	ביאור מחלוקת רב ושמואל
גאונים, רשב"א וגר"א	רב ושמואל חולקים עקרונית אם יש בניין בכלים.
ראשונים	רב ושמואל חולקים בתיקון כלי רופף, אך בכלי גמור לכולם יש בניין בכלים.
רז"ה	רב ושמואל חולקים בתיקון שני כלי זה על גבי זה, אך בחיבור כלי אחד לכולם יש בניין בכלים.

סותר

בדין סתירה בכלים נחלקו הראשנים; הרא"ש והתוספות כתבו, שרק כלי רעוע שאין עליו תורת כלי מותר לסתור, ואילו הרשב"א והר"ן כתבו שכלי קטן מותר לסתור ואילו כלי גדול נחשב כבית.

קושיה על רב

על דברי רב ישנה קושיה מדברי בית הלל במסכת ביצה שאמרו ש"אין בנייה וסתירה בכלים", בניגוד לדברי רב שאמר שיש בנייה וסתירה בכלים.

המפרשים תירצו את הקושיה במספר תירוצים:

• תירוץ ראשון: בית הלל ובית שמאי כלל לא חולקים אם יש בנין בכלים, אלא אם מותר להעמיד מנורה העשויה פרקים שכלל לא התפרקה, וגם בית הלל מסכימים שיש בנין בכלים.
• תירוץ שני: דברי בית הלל "שאין בניין בכלים" הוא במקרה של שני כלים זה על גב זה, שמחברים כמה חלקי כלי להיות אחד, אך בכלי אחד שבונהו גם בית הלל מודים שיש בניין בכלים.
• תירוץ שלישי דברי בית הלל שאין בנין בכלים, מוסבים על מקרה של תיקון בחפץ באופן רופף שאינו מצריך אומן, אך בבנין גמור בחפץ גם בית הלל מודים שאסור מהתורה.

אין בניין בכלים כלל

לשיטת רש"י וסיעתו גם העושה כלי מתחילתו אסור משום מכה בפטיש ולא משום בונה, ואין בונה בכלים כלל. שיטה זו מתאימה עם פסיקת בית הלל שאין בונה בכלים. ובספר היראים כתב שאף רב מודה שאין בונה בכלים אלא שבא לחלוק על שמואל שאינו חייב משום מכה בפטיש. אך הפני יהושע כתב שאף רש"י מודה שיש בונה בכלים במצב מסוים, אלא שכמעט לא יכול להיות מצב זה, ולכן כותב רש"י בכללות שאין בנין בכלים. הגר"א מביא אופן נוסף בשיטה זו, שרב אכן כותב שיש בונה בכלים אלא שרש"י פוסק כשמואל שאין בנין בכלים.

פסיקת ההלכה

• בבונה: ברמב"ם, ובשולחן ערוך ובטור נפסק, כרב, שהתוקע עץ בעץ או בכלי חייב משום תולדת בונה.
• בסותר: בנושא סתירת חבית, בשו"ע ובטור פסק כשיטת תוס' והרא"ש, שחבית רעוע מותר לסתור, וחבית שלמה אסור לסתור.

הפוסקים שאין בנין וסתירה בכלים

• בבנין: הגר"א כתב שיש לפסוק כדעת רש"י שאין בנין בכלים כלל כיוון שכך סוברים רבי יוחנן ורבא.
• בסתירה: הרמב"ם והרי"ף פסקו שמותר לסתור אף חבית שלימה. וכן דעת רוב המפרשים. והרמ"א בשם תרומת הדשן בשם האו"ז כתב שכלי המחזיק מ' סאה דינו כבית ואסור לסותרו.

ודעת המהר"ל מפראג להתיר כדברי שני עמודי ההוראה הרמב"ם והרי"ף, כיוון שהמלאכה צריכה להיות כפי שהייתה במשכן.

השיטות	פסיקת הלכה בבונה	פסיקת ההלכה בסותר
שולחן ערוך וטור	התוקע עץ בעץ או בכלי חייב משום תולדת בונה- יש בונה בכלים.	כלי רופף מותר לסתור וכלי שלם אסור.
הגר"א ועוד מפרשים	יש לפסוק כרש"י שאין בניין בכלים כלל.	כלי קטן מותר לסתור כלי גדול אסור לסתור.

פסיקה למעשה

בפתיחת קופסאות וארגזים בשבת:

• שיטת רבי שלמה זלמן אוירבך ורבי משה פיינשטיין - בכל קופסה שאדם פותחה ולאחר מכן מיד זורקה לאשפה, ואין משתמש בה לשימוש נוסף - מותר לפותחה בשבת. אך בקופסאות שהדרך להשתמש בהם זמן ממושך יש להימנע מלפותחם בשבת.
• שיטת החזון איש - קופסאות האטומות אין עליהם שם של כלי ואסור לפותחם בשבת משום עשיית פתח, גם בקופסאות שיש להם פתח, מסתפק החזו"א אם יש להתיר לפותחם בשבת אף על פי שזורקם לאחר שימושם, כיוון שבמציאות ראויים לשימוש נוסף, ונראה דאם זורקם מיד לאחר הפתיחה ומרוקן הקופסה דיש להתיר.
• שיטת רבי עובדיה יוסף - מתיר לפתוח קופסאות ובקבוקים, אך ממידת חסידות יש לפותחם מערב שבת.

קישורים חיצוניים

• בניין וסתירה בכלים באתר ויקיסוגיה.
• קובץ "בניין וסתירה בכלים".