ישיבת בית מתתיהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בית מתתיהו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ישיבת בית מתתיהו
ראש הישיבה זצ"ל, הרב ברוך ויסבקר, בשיעור כללי
ראש הישיבה זצ"ל, הרב ברוך ויסבקר, בשיעור כללי
ישיבה
השתייכות ליטאי
תקופת הפעילות התשמ"א-1981–הווה
מייסדים הרב ברוך ויסבקר
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב צבי ויסבקר
משגיח הרב שלמה ברויאר
תלמידים
כ-700
מיקום
מיקום בני ברק

בית מתתיהו היא ישיבה גדולה בבני ברק המשתייכת לזרם החרדי-ליטאי. מייסד וראש הישיבה במשך למעלה מ-40 שנה היה רבי ברוך ויסבקר.

ראש הישיבה כיום הוא בנו הבכור הרב צבי ויסבקר.

תולדותיה

הישיבה (המכונה בעולם החרדי בהברה אשכנזית 'בייס מאתֶס') הוקמה בשנת תשמ"א (1981) על ידי רבי ברוך ויסבקר, אשר כיהן קודם לכן כר"מ בישיבות קול תורה ובית התלמוד. הישיבה שוכנת בבניין ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בגבעת רוקח אשר הייתה הישיבה הראשונה בבני ברק, והיא קרויה על שם רבי מתתיהו שצ'יגל, מייסדה ומנהלה של ישיבת "בית יוסף".

הישיבה הוקמה בעידודם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי ורבי אלעזר מנחם מן שך שאף היה נשיא הישיבה, וחתום על מגילת יסוד הישיבה. בין חברי העמותה הראשוניים היו רבי אהרן לייב שטיינמן ורבי גרשון אדלשטיין.[1]

נכון לאלול תשפ"ג לומדים בישיבה כ-610 בחורים[2]. צוות הר"מים: הרב יהודה ויסבקר [3], הרב שרגא צבי פישהוף[4], הרב מרדכי וינטר, הרב ישראל מאיר מן[5], הרב שלמה אהרן גנס[6], והרב ישראל פרלגר.

כראש בקיאות משמש הרב נחום לבה [7].

כראשי הקיבוץ משמשים הרב משה ויסבקר[8] והרב ישראל קראוס.

משגיח הישיבה הוא הרב שלמה ברויאר[9]. בעבר כיהנו כמשגיחים הרב אורי וייסבלום, הרב שלמה כהן והרב נפתלי קפלן שפרש בניסן תשס"ט והקים את ישיבת נתיב הדעת. כמו"כ כיהנו בעבר כר"מים רבי יהודה אריה הרשלר[10], הרב גבריאל יוסף לוי[11], הרב צבי פרידמן[דרוש מקור] והרב יהודה אריה רפפורט[12].

בכ"ג בשבט תשפ"ד נפטר ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר. בעת מסע ההלויה של ראש הישיבה, מונה בנו הרב צבי ויסבקר לראש הישיבה.

שיטת הלימוד

שיטת הלימוד בישיבה מתאפיינת בהקניית כלים להעמקה בהבנת סוגיות הגמרא ומפרשיה. הייחוד בשיטה זו הוא ההתמקדות בלימוד העיון במידה מרובה כך שמונהגים שני סדרי לימוד בעיון בבוקר ובלילה. השיעור הכללי של ראש הישיבה מתאפיין בניתוח מושגי לוגי מעמיק של העקרונות העומדים בבסיס הסוגיה. בחלק הלימוד השני בישיבה המתקיים אחר הצהריים שיטת הלימוד הוא ככל הישיבות בחלק זה של היום, דהיינו לימוד בקיאותי יותר לשם קניית ידע בתלמוד בבלי.

ישיבות נוספות

מלבד הישיבה בבני ברק הקים הרב ויסבקר ישיבות נוספות הפעלו תחת חסותו:  

מבוגרי הישיבה

מבוגרי הישיבה שיש אודותם ערך במכלול

הערות שוליים

  1. ^ כאייל תערוג, פרשת שמות, ה'תשע"ז
  2. ^ מחברון עד פוניבז': מפת הרישום בעולם הישיבות - המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר המחדש, ‏29 ביולי 2023
  3. ^ בנו של ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר.
  4. ^ מכהן גם כראש ישיבה[דרושה הבהרה] בביתר, ורב בית כנסת[דרושה הבהרה] בבני ברק.
  5. ^ בנו של רבי מרדכי מן וחתנו של ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר.
  6. ^ בנו של הרב ישראל גנס וחתנו של ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר.
  7. ^ ראש קיבוץ בישיבת ארחות תורה
  8. ^ בנו של ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר, וחתנו של הרב צבי יהודה אדלשטיין ראש ישיבת ארחות תורה (בנו של רבי גרשון אדלשטיין).
  9. ^ בנו של פרופ' מרדכי ברויאר וחתנו של רבי גדליה אייזמן
  10. ^ עד לפטירתו בשנת תשע"ז.
  11. ^ שפרש והקים את ישיבת באר התורה
  12. ^ פרש לישיבת נתיב הדעת (קפלן)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0