רבי מתתיהו שציגל
 | |
| לידה |
ו' טבת תרנ"ו פולין |
|---|---|
| פטירה |
י"א באדר תש"ך בני ברק |
| מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת |
| השתייכות | חרדים ליטאים נובהרדוק |
| תחומי עיסוק | יסוד ישיבות |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | הסבא מנובהרדוק |
הרב מתתיהו זאב חיים (מַתֶּס) שטיגל (שצ'יגל או שטשיגל) (ו' בטבת תרנ"ו - י"א באדר תש"ך, 1960) היה מייסד ורו"מ ישיבת בית יוסף בבני ברק, הישיבה הראשונה בבני ברק.
תולדותיו
נולד בעיירה אוסטרוב שבפלך לומז'ה בפולין (אז בשליטת האימפריה הרוסית) לצבי מיכאל שצ'יגל. בגיל 11 היגרו הוריו לארצות הברית. הוא נותר לבדו ונכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק והיה מתלמידיו של הרב יוסף יוזל הורוביץ, "הסבא מנובהרדוק". נישא למרים, בת הרב משה אליעזר הכהן באייער ממוטלה, ממקורבי החפץ חיים.
מאז בחרותו נרתם להקמת ישיבת נובהרדוק. הוא נמנה עם מייסדי ומנהלי ישיבות "בית יוסף" בחארקוב, בזוויהל ובמזריץ'. כבר בשנות ה-20, עוד בטרם עלה ארצה, העלה את הרעיון להקמת ישיבה במושבה בני ברק שהוקמה באותה תקופה. הוא שוחח על כך עם הרב שמעון קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ, שהיה רבו של מייסד בני ברק יצחק גרשטנקורן. האדמו"ר שלח מפולין מכתב לגרשטנקורן ובו הזכיר את הרב שצ'יגל ואת תוכניתו להקמת ישיבה בבני ברק וביקש את סיועו. אולם יישום התוכנית לא יצא אז אל הפועל ונדחה עד לעלייתו לארץ ישראל.
בקיץ תרצ"א (1931) עלה הרב שצ'יגל לארץ ישראל, יחד עם עמיתו הרב דוד בליאכר. אשתו ושלושת ילדיו של הרב שצ'יגל נותרו בפולין, והם עלו ארצה רק כעבור שלוש שנים וחצי, בחשוון תרצ"ה. שני הרבנים הקימו את הישיבה בבני ברק סמוך לבואם ארצה. בתקופה הראשונה שכנה הישיבה בבית הכנסת הגדול שבמרכז המושבה. כעבור זמן קצר שב הרב בליאכר לפולין והרב שטיגל המשיך לבדו בניהול הישיבה. את תפקיד ראש הישיבה מילא הרב שצ'יגל, אך ייעד אותו לרב יעקב ישראל קנייבסקי, אותו הכיר מישיבת נובהרדוק.
מגוריו של החזון איש בבני ברק
כשעלה החזון איש לארץ ישראל, בט"ז תמוז תרצ"ג (1933), היה בדעתו להתגורר בפתח תקווה, בינתיים שהה באכסניה בתל אביב, רב מַתֶּס היה מן היחידים שהכירו את החזון איש, הוא מיהר לאכסנייתו והציע לו להשתכן בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה בת פחות מעשור. החזון איש נענה להצעה והחל מחודש אב תרצ"ג התיישב בבני ברק, דבר שתרם תרומה מכריעה לעיצוב דמותה התורנית של בני ברק. לאחר בואו הציע לו למסור שיעורים בישיבה שהקים, עד לבואו של גיסו הרב יעקב ישראל קנייבסקי לשמש כראש ישיבה (גרסה שונה על כך נמצאת בספרו הגדול של בנימין בראון על החזון איש). אכן בחודשי החורף של שנת תרצ"ד הוא מסר שיעורים בישיבה, באותה שנה הונחה אבן הפינה לישיבה בגבעת רוקח, בסמיכות לביתו של החזון איש.
הרב שצ'יגל ארגן אשרות עלייה לרב קנייבסקי ולעוד מאה בחורי ישיבה. בתחילת חודש ניסן תרצ"ד עלה הרב קנייבסקי והתיישב בסמוך לישיבה. הרב שצ'יגל פינה לו את משרת ראש הישיבה, והוא עצמו שימש כמנהל רוחני ומסר שיחות מוסר לתלמידים.
נפטר בשנת תש"כ, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת. על מצבתו חקקה המשפחה את הבאתו של החזון איש לבני ברק. כמה שנים לאחר פטירתו הופסקה פעילות הישיבה. בשנת תשמ"א (1981) הוקמה במבנה הישיבה ישיבת בית מתתיהו ע"י הרב ברוך וייסבקר שקרא את שם הישיבה על שמו לכבד את משפחתו.
משפחתו
בניו:
- הרב יוסף צבי שטיגל, שכיהן כמשיב בישיבה בישיבת חמד ובסוף ימיו כיהן כר"מ בישיבת מיר.
- הרב משה אליעזר שטיגל, כיהן כר"מ בישיבת קאליב בראשון לציון,לאחריה בישיבות כנסת יחזקאל וכנסת שלום בבני ברק.
- הרב מאיר שצ'יגל, מחבר סדרת ספרי "שומר אמת" ור"מ בישיבת חמד לצעירים כיום בבני ברק.
חתניו:
- הרב נחום לסמן - כיהן כראש ישיבות מגדיאל ותפרח,
- הרב משה אהרן רוזנטל - ראש כולל הרמ"א ומחבר סדרת ספרי "מטה אהרן" על מסכתות הש"ס,
- הרב דוד יצחק זלזניק מרבני כולל חזון איש ומח"ס "יד יצחק".
נכדיו:
- הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר. (נשוי לנכדתו)
גיסיו:
- הרב אברהם יצחק גרשונוביץ - אב"ד ז'אבינקה וראש ישיבת תפארת ציון,
- הרב חיים חלוונה יוז'וק - אביהם, בין השאר, של ד"ר דב ירדן והרב שמעון יוז'וק.
1מתתיהו שציגל
