משרד החוץ

משרד החוץ

חזית המשרד
מידע כללי
תחום שיפוט
משרד אחראי	משרד החוץ
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	גדעון סער
תאריך כניסה	8 בנובמבר 2024
מנכ"ל	קובי בליטשטיין
מטה מרכזי	ירושלים
www.mfa.gov.il

בניין משרד החוץ החדש בקריית הממשלה בירושלים. בקדמת התמונה, קרוב לכביש. מאחוריו, באלכסון, בניין בנק ישראל

לוח זיכרון ברחבת הכניסה הראשית לזכרו של אבא אבן

משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה. המשרד מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים; שוקד על קידום קשרי הכלכלה, התרבות והמדע, ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות. המשרד גם משמש ככלי מרכזי בטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. המשרד פועל בכמה מוקדים, דרך המשרד הראשי הממוקם בקריית הלאום בירושלים, ודרך נציגויות ישראל מחוץ לישראל, שגרירויות וקונסוליות.

בראש המשרד עומד שר החוץ, והוא האחראי על הניהול התקין של המשרד, ועל ביצוע מדיניות החוץ של הממשלה. בעיצוב וגיבוש של מדיניות החוץ יש השפעה רבה לראש הממשלה (השפעה רבה מהשפעתו על משרדי ממשלה אחרים), ולעיתים מבצע ראש הממשלה מהלכים מדיניים חשובים באופן עצמאי, או תוך שיתוף מזערי של משרד החוץ.

משרד החוץ אמון גם על ההסברה ויצירת תדמית חיובית למדינת ישראל. בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה והמלחמה על ההסברה בתקשורת, נמתחה ביקורת על תפקודו של מערך ההסברה במשרד החוץ.

משרד החוץ הישראלי נוהג לסייע לישראלים השוהים מחוץ לישראל ונקלעים למצוקה בשל אסון טבע, תאונה או מלחמה. במקרים כאלה מקים משרד החוץ חדר מצב ומעדכן את משפחותיהם בישראל.

רחבת הכניסה הראשית קרויה על שם אבא אבן.

שר החוץ

שר החוץ הוא העומד בראש משרד החוץ. תפקידו הוא לייצג את ממשלת ישראל בעולם וליישם את מדיניות החוץ שהיא מתווה. מאחר שראש הממשלה הוא גורם מרכזי בקביעת מדיניות החוץ, נתפש שר החוץ כמייצג אותו אישית, במיוחד בעת שהוא נפגש עם שרים וראשי מדינות זרים. כפועל יוצא ממבנה המשטר בישראל (ממשלה הנשענת על קואליציה רב-מפלגתית), נהנה שר החוץ מחופש פעולה רחב, והדבר גורם לעיתים לחוסר אחידות בניהול מדיניות החוץ: מחד, שר החוץ עלול לחרוג מן המדיניות הממשלתית המוצהרת. מאידך, ראש הממשלה יכול לעקוף מצב זה, הן באמצעות פניה ישירה לנציגים הדיפלומטיים מחוץ לישראל (בפרט שגריר ישראל בארצות הברית), והן באמצעות שימוש בגורמים אחרים לייצוג ראש הממשלה (שרים אחרים או שליחים אישיים).

שר החוץ נדרש להיות דמות ייצוגית של ישראל בתחומה ומחוצה לה, וכ"דיפלומט הראשון של ישראל" הוא מרבה לייצג את ישראל ועמדותיה בכנסים, פגישות אישיות ופגישות פסגה, שבהם נוכחים אישים בכירים מעצבי מדיניות ודעת קהל.

בהיותו אחד התפקידים הבכירים בממשלה, תיק שר החוץ היה בשליטתן הכמעט-בלעדית של שתי מפלגות השלטון הגדולות: העבודה (על גלגוליה השונים) והליכוד. רבים מאלה שכיהנו בתפקיד שר החוץ כיהנו גם כראש ממשלת ישראל בתקופה אחרת בחייהם.

כחלק מהיותו אחד משבעת סמלי השלטון שר החוץ מאובטח בידי היחידה הממלכתית לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי.

שר החוץ הנוכחי של ישראל הוא גדעון סער.

מטה

לשכתו של שר החוץ מורכבת מעובדים במשרות אמון ומעובדים מקצועיים. הראשונים אינם עובדים מן המניין של המשרד, וכל שר חוץ רשאי למנות אותם על פי שיקוליו. העובדים המקצועיים הם העובדים הקבועים של משרד החוץ, והם אמונים על ביצוע העבודה השוטפת בלשכה.

ועדות שרים

שר החוץ נחשב לאחד מהשרים הבכירים בממשלת ישראל וכתוצאה מכך הוא חבר בוועדות שרים:

• ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (על פי חוק)
• ועדת שרים למינויים בשירות החוץ
• ועדת השרים לענייני שירות ביטחון כללי

שיקולים של מוסר במדיניות המשרד

ערך מורחב – יחסי החוץ של ישראל

למשרד החוץ תפקיד מכריע בכינון יחסים דיפלומטים עם מדינות בעולם, הידוקם ושימורם. תפקיד זה מוטל על אגפיו השונים של המשרד, אך נשען על שרי החוץ ושגרירי ישראל כגורמי מפתח. כפי שמלמד העבר, ובכל אימת שהלה מייצגים את ישראל בעולם, הם פועלים לחזק ולהעמיק את קשריה של ישראל, עם מדינות שיש לישראל עימן יחסים דיפלומטים קיימים או עם מדינות איתן טרם הוכשרו היחסים. החלטותיהן של מדינות לניתוק או הגבלת היחסים הדיפלומטים עם ישראל נובעים ממניעים שונים, אידאולוגיים, ביטחוניים, כלכליים ודתיים. לאור זאת, אפשר לתמרן את מדיניותו של משרד החוץ לפעול באפיקים שונים, כדי "לשכנע" את אותן המדינות בתועלת שבקיום יחסים משותפים או בקיומם של אינטרסים משותפים. יחסים בין מדינתיים של ישראל עם מדינות המבוססים על יחסי מסחר, מכירת נשק, טכנולוגיה וכיוצא בזה תורמים אף הם לחיזוק היחסים.

עם זאת, ישנם קווים אדומים מוסריים בביצוע מדיניות החוץ, עליהם ישראל איננה מוכנה לעבור, אף על פי שהם פוגעים במטרותיה הבינלאומיות. מספר פעמים סירבה ישראל, בלחצם של נציגי משרד החוץ, למכור ולהעביר נשק אל גופים שונים בעולם, למשל לניקרגואה ולאל סלוודור. בשנות השמונים ניסה להימנע משרד החוץ מתמיכה פומבית במשטרי האפרטהייד באפריקה. שיקולים אלה של ישראל מסכנים ופוגעים ביחסיה הדיפלומטים עם מדינות שונות. אולם, שיקולים מוסריים שגויים עשויים אף הם להוביל להסתבכות ישראל בזירה הבינלאומית, כפי שהיה במבצע שלום הגליל, כאשר ניסתה ישראל לסייע למיעוט הנוצרי להגן על עצמו בלבנון.

בניהול מדיניות חוץ אין מוסר אבסולוטי, אך חייבת להיות שאיפה לפעול לפי נורמות מוסריות מקובלות. כמי שעבד שנים רבות במשרד החוץ, אני משוכנע שזו הייתה שאיפתם של רוב רובם של קובעי מדיניות החוץ הישראלית ומבצעיה.

— דוד קמחי, מנכ"ל משרד החוץ 1980 - 1987

הקמת המשרד

בניין משרד החוץ הישן בקריה בשנת 1950

מתחם משרד החוץ ובנייניי האומה בשנות ה-60. בתי הכפר שייח' באדר שימושו באותה עת את משרד החוץ, בין הבתים הערבים נבנו מבנים חד קומתיים בבנייה טרומית (בחלק העליון של התמונה).

בטרם הוקם המשרד, הפעילות בנושא מדיניות החוץ רוכזה במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בראשה עמד משה שרת, לימים שר החוץ הראשון. ההחלטה על הקמת משרד החוץ נפלה בקיץ 1946 בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית בראשות דוד בן-גוריון ומשה שרת. מלאכת ההקמה הוטלה על ד"ר ולטר איתן, דובר הסוכנות והמנכ"ל העתידי של המשרד. איתן הקים באותה שנה את המוסד להשתלמות שליד המחלקה המדינית. מוסד זה נועד להכשיר פקידים בכירים בשירות המדינה ובמשרד החוץ לכשיקום. תפקיד המוסד היה לחנך את בוגריו לתחום המגעים והקשרים עם גורמי חוץ. ב-30 בינואר 1948 העבירו חניכי המוסד הצעה להקמת משרד החוץ העתידי של ישראל לעיונו של שרת. אף על פי שלא התקיים דיון על המסמך בסוכנות ולא התקבלה החלטה עליו, עם הכרזת המדינה, הוקם משרד החוץ על פי התוכנית. בראשית ימי המדינה שכן משרד החוץ בתל אביב-יפו, גם לאחר שמשרדי ממשלה רבים עברו לירושלים. שר החוץ, משה שרת, חשש שמעבר משרד החוץ לירושלים, בניגוד להחלטות האומות המאוחדות, עלול לקומם את מדינות העולם.

במהלך 1952 עבר משרד החוץ לירושלים, לבתי הכפר הערבי הנטוש שייח' באדר, עד אז שוכנו במקום עולים חדשים שפונו מהבתים. בשטח הריק בין בתי הכפר הוקמו במהירות 25 מבנים נוספים, חד קומתיים, בבנייה טרומית, ששימשו בנוסף למשרד החוץ גם כמשרדים לרשות הפיתוח, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי ממשלה נוספים.

שירות החוץ

ערך מורחב – שירות החוץ הישראלי

שירות החוץ מורכב מסגל העובדים הדיפלומטים, הממלאים תפקידים מדיניים, מינהליים וקונסולריים בנציגויות ובמטה המשרד בירושלים. התפיסה המונחת בבסיסו היא של שירות חוץ מקצועי ולא פוליטי. השירות נחלק לשניים:

• שירות החוץ המדיני - אמון על ניהול המגעים המדיניים עם נציגי ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים, פעילות בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, סיכול מדיני, דיפלומטיה כלכלית, קשרים בין-דתות ועם היהודים בתפוצות ועוד.
• שירות החוץ המינהלי - אמון על ניהול ההיבטים האדמיניסטרטיביים בעבודת משרד החוץ וכן על השירות הקונסולרי.

עובדי המשרד שאינם חלק משירות החוץ שייכים לדירוג האחיד בשירות המדינה (השירות המינהלי) או מועסקים בחוזי העסקה אישיים. הנהלים וההוראות הנוגעים לשירות החוץ מאוגדים בתקנון שירות החוץ, המתפרסם על ידי הנהלת המשרד. התקנון הנוכחי נכנס לתוקף ב-1 במרץ 2004 והוא מתעדכן מעת לעת. התקנון נפתח בקוד האתי של משרד החוץ, המפרט את הערכים והנורמות המצופים מאנשי שירות החוץ.

אולם הכניסה של משרד החוץ

מינויים וקידום עובדים במשרד

עבודת משרד החוץ מחייבת מבנה וארגון שונים של כח אדם מאלה של יתר משרדי הממשלה. על פי הסדרים בין הנהלת המשרד לוועד העובדים ולנציבות שירות המדינה, נקבע כי בשירות המדיני ובשירות החוץ המנהלי לא ימונו עובדים למשרות בישראל ומחוצה לה על פי מכרזים פנימיים, כנהוג בשאר משרדי הממשלה, אלא בידי ועדות מינויים של המשרד (ועדת מינויים לראשי נציגויות, ועדת מינויים עליונה וועדת מינויים שנייה). עם זאת, הממשלה יכולה למנות, על פי המלצת שר החוץ וחוות דעת נוספת של ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה, 11 ראשי נציגויות דיפלומטיות. מינויים אלה פטורים ממכרז פומבי ואינם נדונים בוועדות המינויים של המשרד.

ועדת המינויים לראשי נציגויות מחליטה על מינויים לראשי נציגויות (שגרירים וקונסולים כלליים) בכפוף לאישור הממשלה, ועדת המינויים העליונה מחליטה על מינויי סמנכ"לים וראשי אגפים. ועדת המינויים השנייה מחליטה על מינויים בדרגות נמוכות יותר: עד ראש חטיבה בישראל ועד ציר מחוץ לישראל, ובנוסף היא מחליטה גם על קידום עובדים - העלאה בדרגה או מעבר של עובד משירות לשירות. התקנון קובע ששיבוץ עובד בתפקיד או העברתו לתפקיד אחר טעונים אישורה של ועדת המינויים המתאימה.

מערך הנציגויות

ערך מורחב – נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם

שגרירות ישראל בברלין

משרד החוץ מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן כשמונים שגרירויות, כעשרים קונסוליות כלליות ומשרדי ייצוג וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראל יחסים דיפלומטיים עם כ-160 מדינות, רבות מהשגרירויות מואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל כעשרה שגרירים ניידים היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.

הנציגויות מופקדות על הידוק הקשרים בין ארץ השרות למדינת ישראל במישור המדיני, הכלכלי, ההסברתי, התרבותי והמדעי על פי מדיניות המשרד. בנוסף, עליהן להביא בפני הגורמים הממשלתיים הבכירים בארצות הכהונה את קווי המדיניות הישראלית בתחומים השונים. גודלן של הנציגויות משתנה ממדינה למדינה: בנציגויות גדולות עשויים לשרת שליחים רבים, הכוללים דיפלומטים מקצועיים לצד נספחים ביטחוניים ומסחריים, נספחי משטרה, תיירות, חקלאות ועוד. בנציגויות קטנות, לעומת זאת, משרתים לרוב 2–3 דיפלומטים, הממלאים את מגוון התפקידים הקשורים לעבודת הנציגות. ראשי הנציגויות, הנושאים באחריות הכוללת לעבודת הנציגות, כפופים למטה משרד החוץ ומדווחים לו על פעולותיהם.

אגפים תפקודיים במשרד

האגפים התפקודיים, בשונה מן האגפים המרחביים אשר מחולקים לפי חלוקה גאוגרפית, מחולקים על פי התמחותם בנושא מסוים, כל אחד מן האגפים מרכז את הטיפול לפי התמחותו.

מערך הדיפלומטיה הציבורית

אגף תקשורת והסברה

המטרה הראשית של עבודת ההסברה המדינית של ישראל היא לשכנע מעצבי מדיניות, מקבלי דעת קהל והציבור בכללותו באותן המדינות בהן ניתן לנקוט בפעילות הסברתית ביסודות הקיום של מדינת ישראל, בצדקת עמדותיה המדיניות ופעולותיה הביטחוניות על מנת להשיג תמיכה. בכך יש תרומה ליצירת תדמית חיובית לישראל ובכך מתאפשרת אווירה נוחה ורצון טוב בקשרי המסחר, התיירות, השקעת ההון ועידוד העלייה...מטרה נוספת היא בלימת תעמולה עוינת של אויביה של ישראל.

— משה יגר, מנהל מחלקת ההסברה 1974 - 1977

אגף תקשורת והסברה הוא חלק ממערך דיפלומטיה ציבורית של משרד החוץ והוא אחראי על ההסברה במשרד. האגף מורכב ממספר יחידות: חטיבת הדוברות, מחלקת הסברה, מחלקת דיפלומטיה דיגיטלית, מחלקת מידע והפקה ומחלקת מינהל ותקציב. האגף מקיים את הקשר עם העיתונות הישראלית והכתבים הזרים, מספק ומפיץ מידע לגורמים הרלוונטיים, בכללם נציגויות וכתבים זרים, ועוסק בייצור חומר הסברה כתוב בנושאים שונים ובשפות שונות. האגף גם מנהל פרויקטים מיוחדים כמו משלחות נוער, קשר עם קמפוסים אוניברסיטאיים, שיגור מרצים והשתתפות בתערוכות ובמסעות יחסי ציבור. בנוסף, האגף מרכז את הטיפול בעיתונות העולם הערבי ובתקשורת הערבית.

בשנת 1969, בעקבות המלצתה של ועדה מקצועית לנושאי הסברה, החליט שר החוץ, אבא אבן, על ארגון מחדש בעבודת ההסברה של משרד החוץ, ולפיכך הוקם אגף הסברה שנכללו בו מחלקת ההסברה שהייתה קיימת ומחלקות נוספות. לאחר מלחמת יום הכיפורים נעשה ניסיון להקים משרד מיוחד להסברה, אולם הניסיון לא צלח, ונושא ההסברה חזר לאחריות משרד החוץ. המבנה הנוכחי של אגף ההסברה נקבע בשנת 1993, כאשר הקו המנחה אותו היא התאמת פעולות ההסברה לצרכים המשתנים ולשינוי ביחסי ישראל עם העולם הערבי והמוסלמי.

בעשור האחרון נדרש האגף להתמודד עם שידורי טלוויזיה "נמרצים" במיוחד, המעבירים שידורים בזמן אמת לכל בית ברחבי העולם. תופעה זו של הכפר הגלובלי מצריכה מיומנות דינאמית של האגף שכן המידע מתחדש ומשתנה חדשות לבקרים, ובמיוחד עם הופעות תדירות של תמונות ופרשנויות בלתי מאוזנות ואף עוינות של אירועים בתחום הפעילות הצבאית הישראלית.

מדיניותה של ישראל מהווה לעיתים מכשול גדול עבור עבודת ההסברה של המשרד. סוגיית הפעילות של צה"ל בשטחים ובמעבריהם, סוגיות המאחזים ביהודה ושומרון וגדר ההפרדה המתועדות יום יום מתקבלות כולן בגינוי ובדה לגיטימציה על ידי מדינות וארגונים בעולם (ארגוני זכויות אדם כאמנסטי ועדאלה מדווחים על הפרת זכויות אדם בשטחים, בית הדין הבינלאומי לצדק פסק שעל ישראל לפנות מאחזים ולהפסיק את בניית הגדר, אי פינוי המאחזים הבלתי חוקיים מהווה אי קיום של הסכמים עם ארצות הברית). במקרה של הפצצת הכור בעיראק וקודם לה, התקשה המשרד עד מאוד להסביר על הצורך במניעת נשק בלתי קונבנציונלי מעיראק, שעה שמדינת ישראל איננה חתומה בעצמה על אמנת אי הפצת נשק גרעיני NPT.‏ משה שרת טען ש"דעת קהל אוהדת לישראל היא תנאי הכרחי לשמירת ביטחונה של המדינה" ו"כל מבצע צבאי רציני... מחייב הכנה יסודית של דעת קהל". שרת היה מן המצדדים בהכנסת שיקולים הסברתיים לדרך קביעת פעולות צבאיות, מטעמים אלה התנגד לפעולות התגמול בשנות ה-50, פעולות שלדעתו הובילו לנזק הסברתי.

יש הטוענים^{[דרושה הבהרה]} שכתוצאה ממספרם הדל של העובדים במשרד החוץ, מספר האנשים מצומצם בהתאמה בקרב העוסקים בעבודת ההסברה במשרד הראשי ובנציגויות מחוץ לישראל, מה שמקשה על האגף לתת מענה הולם לצרכיו. בנוסף, תקציב ההסברה של משרד החוץ קטן בהשוואה למשימותיו של האגף.

האגף סובל גם מבעיית תיאום עם גורמי הביטחון ועליו להתמודד שוב ושוב עם שיקולי ביטחון שדה וסודיות בשחרור חומר מול שיקולי תועלת והסברה. כך קורה שבמצב של משבר, לעיתים אין למשרד החוץ שליטה על מקורות המידע, עליו להיות ניזון ממערכת הביטחון, בעוד לאלה יש עדיפות של חיסיון על פני שיקולי הסברה.

חטיבת התפוצות

היחידה היא חלק ממערך דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ והיא מקיימת את הקשר בין המשרד לקהילות היהודיות בעולם. משה שרת טען ש" שדיפלומט ישראלי ממלא תפקיד כפול: נציגה הרשמי של ישראל כלפי הממשלה שהוא מואמן אליה, ושליח לקהילה היהודית החיה בארץ שירותו". בפעולותיה, החטיבה מנסה לגבש הסכמה על נושאים שבסדר היום המדיני, ולשלב בהם את הקהילות. החטיבה מבקשת בדרך זו להשיג גם סיוע ותמיכה בישראל מן הקהילות. חלקן של הקהילות עשירות ובעלות השפעה, והן יכולות לסייע במישור הכלכלי ובמישור המדיני מול הממשלות במדינותיהן. מסיבות אלו הלכה הלך והתחזק הקשר, ובמיוחד עם היהודים בצפון אמריקה. תוך קיום הקשר, מעדכנת החטיבה את הקהילות בהתפתחויות המדיניות והביטחוניות ובהשלכות לכך מבחינת מעמדה של מדינת ישראל. מאידך, המשרד מזהה ועוזר לקהילות שזקוקות הן לסיוע. התיאום והעבודה נעשים באמצעות הנציגויות באותן המדינות ופגישתם של בכירים ישראלים עם הקהילות ועם מנהיגיהם. נושא בו החטיבה מעורבת מאוד הוא המלחמה באנטישמיות, לה היא מקנה עדיפות גבוהה בפעילות המדינית. החטיבה מקיימת מעקב אחר גילויי האנטישמיות ומנחה את הנציגויות לפי התפתחויות בתחום זה.

האגף לעניינים אסטרטגיים

האגף לעניינים אסטרטגיים כולל חמש מחלקות ביניהן:

1. בקרת נשק
2. מניעת טרור ונשק בלתי קונבנציונלי
3. ביטחון אזורי ולוחמה בטרור
4. סייבר

המחלקה לבקרת נשק אחראית לטיפול בכל העניינים הנוגעים לאמנות בינלאומיות ולמסגרות מולטילטרליות בתחום הנשק הקונבנציונלי והבלתי קונבנציונלי (גרעיני, כימי ביולוגי וטילי קרקע קרקע). כמו כן היא מטפלת במנגנונים לשיתוף פעולה בין המדינות המפותחות, מנגנונים המיועדים להסדיר ולהגביל נגישות של מדינות בעייתיות לציוד ידע וטכנולוגיות בתחומים צבאיים ודו-שימושיים. המחלקה עוסקת בנורמות חדשות בפורומים בינלאומיים בנושאי נשק קל ומוקשים. המחלקה מרכזת את הטיפול הבינמשרדי בהקשר ליוזמות בתחום הטילי, כגון: קוד ההתנהגות בתחום טילי קרקע קרקע. המחלקה אחראית לייצוג ישראל בפורומים או"מיים, כגון הוועדה הראשונה, ועדת פירוק הנשק בז'נבה, כמו כן היא שותפה מטעם משרד החוץ לפעילות מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה.

המחלקה למניעת טרור ונשק בלתי קונבנציונלי אחראית לכל הטיפול במניעת פרולפרציה למדינות יעד במזרח התיכון, כגון: איראן, עיראק, לוב, סוריה וכו', וכן לטיפול באותן מדינות המסייעות לתוכניות נשק בלתי קונבנציונלי באזור. בנוסף, המחלקה אחראית לטיפול במכלול הסוגיות הקשורות בטרור. כן מטפלת המחלקה, תוך שימוש בכלים דיפלומטיים, בכל האיומים האסטרטגיים האזוריים הבלתי-קונבנציונליים הקיימים מצידן של אותן מדינות מחוץ לאזור המייצאות למדינות במזרח התיכון נשק להשמדה המונית ואמצעי שיגורו.

המחלקה לביטחון אזורי עוסקת ב-3 מכלולים עיקריים כלהלן:

1. ארגונים אזוריים-היבטים ביטחוניים (בתאום עם אגף אירופה).
   • נאט"ו-דיאלוג ימ"ת
   • איחוד אירופי - דיאלוג יורומד ו"סל" ראשון (מדיני-ביטחוני) בתהליך ברצלונה
   • אבש"א-עי"ת (עמיתים ים-תיכוניים)
   • CICA - פורום לקידום CBMs באסיה (בתאום עם אגף אירו-אסיה, משפט וכספים).
2. ריכוז הפעילות במשה"ח הנוגעת לשמירה על היתרון הצבאי והאיכותי של ישראל. הטיפול בנושא נעשה בתאום עם אגף התכנון בצה"ל ומשרד הביטחון.
3. סוגיות אסטרטגיות נבחרות עם השלכות אזוריות (כתיבת סקירות וניירות הערכה).

האגף לעניינים קונסולריים

האגף לעניינים קונסולרים מעניק מענה לאזרחים ישראלים השוהים מחוץ לישראל וכן לאזרחי מדינות העולם המבקשים להגיע למדינת ישראל, באמצעות קונסוליות הפזורות מחוץ לישראל והמטה בישראל.

השירות הקונסולרי החל לפעול מיד לאחר הקמת המדינה. בשנותיו הראשונות הוא טיפל בעיקר בשארית הפליטה ובמעפילים במחנות הגירוש בקפריסין. מאז משמשת החטיבה כמרכז תיאום בין המדורים הקונסולריים מחוץ לישראל בביצוע חוקי האזרחות, השבות, הדרכונים, הכניסה לישראל ומרשם האוכלוסין, שירות הביטחון ונוטריונים, כל זה תוך קיום קשר קבוע עם משרדי הממשלה השונים. בשנת 2011 הפך מחטיבה לאגף במשרד החוץ.

עיקר הפעילות הקונסולרית מתבססת על אמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים משנת 1963, שעיקרה: "הגנה על האינטרסים של המדינה השולחת ושל נתיניה, אזרחים וגופים תאגידיים, בתחומי המדינה המקבלת במגבלות החוק הבינלאומי". בנוסף לנאמר באמנה, החטיבה אחראית בין היתר גם על הנושאים הבאים: העברת גופות לקבורה בישראל, העברת אסירים לריצוי עונשם בישראל, הנפקת אשרה לאימוץ ילדים, טיפול בעזבונות וירושות, החזרת מהגרים מישראל דרך שיתוף עם משרד הקליטה, מרכז מידע בנושא תיירות, מיסוי וייבוא.

חטיבת ההדרכה

החטיבה הוקמה עם פירוקה של המחלקה המדינית, היא אחראית על מיון ובחירה של צוערים לתפקידים מדיניים ומנהליים, הכשרתם ומעקב לשם קביעת התאמתם לשירות במשרד החוץ, החטיבה מקיימת גם קורסי הכנה למשרתים מחוץ לישראל: ראשי נציגויות, קציני מנהלה וקונסולים, וכן היא עורכת השתלמויות וקורסים מגוונים בתחומים רבים. שיטת המיון והבחירה החלה כבר בשנת 1946, אז היא אורגנה בידי המוסד להשתלמות, אם כי בשיטה זו השתמשו רק בתחום החטיבה המדינית. משנות ה-80 אומצה השיטה כדרך הבלעדית של המשרד לקבלת עובדים חדשים. כל עובד שיוצא לשליחות בחו"ל עובר הכשרה בהתאם לניסיונו, ולתפקידו החדש. קורסי ההכשרה אורכים חודשים רבים ועוסקים בתחומים שונים.

קורס הצוערים

ערך מורחב – קורס צוערים

לשירות המדיני במשרד מתקבלים עובדים חדשים לאחר הכשרתם בקורס הצוערים. נציבות שירות המדינה מודיעה בתקשורת על פתיחתו של קורס צוערים ועל תנאי הסף לקבלה לקורס. מיון המועמדים ובחינתם נעשים בתאום בין הנציבות והמשרד. ההכשרה נמשכת חמש שנים וכוללת לימודים במשך ארבעה חודשים וחצי בקורס בסיסי שמארגנת החטיבה. לאחר מכן, עוברים הצוערים התמחות הכרוכה בעבודה ביחידות המשרד בישראל ובנציגויות מחוץ לישראל. הנציגויות הראשונות שאליהם נשלחים צוערים הם בדרך כלל מדינות קשות שירות. עם זאת, בשל ההימנעות המשרד, מסיבות שונות, מפתיחת קורס צוערים חדש כל שנה, נוצרה מציאות בה קורס הצוערים כבר אינו משמש דלת כניסה יחידה לשירות המדיני. כיום מקיימת הנהלת המשרד תהליך מיון פנימי של עובדים, שהחלו את דרכם בתפקידי מנהלה, מזכירות וכדומה ומעבירה אותם למסלול השירות המדיני. התנהלות זו גררה ביקורת נוקבת מצידם של בוגרי קורסי הצוערים ואנשי ועד העובדים המדיני, כשבמרכזה הבעת הדאגה לאיכות הסגל הדיפלומטי הישראלי, בהיעדר תהליך המיון הקפדני הנהוג בקורס הצוערים. מספר רב של ראשי נציגויות שכיהנו בתפקידיהם נכון לשנת 2005 לא השתתפו בקורס, בהם עובדים ותיקים שהחלו את עבודתם בתפקידים מנהליים זוטרים, ועובדים אשר נקלטו ואף קודמו לתפקידים בכירים מבלי שהשתתפו בקורס צוערים. לדברי המשרד, חלק גדול מן העובדים במשרד נקלטו בו לפני 30 שנה או יותר, כאשר לא התקיים בו קורס צוערים, הגם שעובדים אשר נקלטו בשירות המדיני בלא להשתתף בקורס עשו זאת דרך מבצע להעדפה מתקנת של בני מיעוטים בישראל במסגרת פתיחתן של נציגויות בחבר המדינות וקליטת עולים מברית המועצות לשעבר.

אגף ארגונים בינלאומיים (ארב"ל)

האגף אחראי על הקשר מול הגופים הבינלאומיים בעולם. הוא כולל 3 מחלקות ויחידה אחת. יעדיו המרכזיים של האגף הם גיוס תמיכה בינלאומית רחבה במהלכים המדיניים של ישראל, בלימתם של מהלכים נגד ישראל בזירה האו"ם, הפחתת העוינות ביחס לישראל באו"ם וקידום פעילות ישראלית לא-פוליטית במסגרות האו"ם. הגשמת יעדים אלו כרוכה בדיאלוג עם הממשלות זרות, עם גופי, ארגוני ומטות האו"ם בישראל, בשטחים וברחבי העולם ועם ארגונים בלתי ממשלתיים, בשל חשיבותם הגדלה בעיצוב סדר היום העולמי. בדרך זו מקדם האגף גם את השתלבותה של החברה האזרחית הישראלית בעולם. בנוסף, האגף מקדם בקשר זה נושאים גלובליים חשובים, כזכויות אדם, מניעת רעב וזיהום הסביבה.

חברות באו"ם

מדינת ישראל חברה באו"ם מ-11 במאי 1949. ישראל שותפה בארגונים השונים של הארגון ולוקחת בהם חלק (UNICEF,ITU,WHO וכדומה). בדרך זו משרד החוץ נחשף לנושאים וליחסים שונים בסדר היום העולמי ושותף לפעילות הבינלאומית. במוסדות האו"ם המשרד דרך נציגיו יכול לעשות שימוש בבמה הבינלאומית כדי להשפיע או לעורר תשומת לב לסוגיות או לעמדות ישראל, וכן לקדם נושאים, בהם קיים לישראל ידע רב ומתקדם. במשך השנים התקבלו באו"ם עמדות רבות שפגעו באינטרסים של ישראל, בהן, ההשוואה בשנת 1975 בין הציונות לגזענות שבוטלה רק בשנת 1991, הענקת מעמד של משקיף לאש"ף בשנת 1974, הכרה שהעניקה גושפנקה ללגיטימציה של הארגון ולתביעותיהם של הפלסטינים, וגינויים רבים שהתקבלו לאורך השנים על פעולותיה של ישראל. עם זאת, התקבלו החלטות ששירתו את ישראל, גם אם במידה שנויה במחלוקת, כתוצאה ממשאים ומתנים והסכמים שנכרתו, הותוו והוסכמו עם נציגי משרד החוץ, כגון החלטה 242 (עם תום מלחמת ששת הימים), החלטה 338 (לאחר מלחמת יום כיפור), החלטה 425 בעניין לבנון, החלטה 1701 שהביאה לסיום מלחמת לבנון השנייה, החלטות שנתקבלו במועצת הביטחון וההחלטה על יום הזיכרון בינלאומי לשואה (2005), שהתקבלה בעצרת הכללית.

שגריר ישראל הנוכחי בעצרת הכללית של האו"ם הוא גלעד ארדן.

יחסים עם נאט"ו

במשרד החוץ נעשו מאמצים להצטרף אל נאט"ו בשנות החמישים. בשנות החמישים סייעה ברית המועצות בהתחמשותן של מצרים וסוריה. ישראל ראתה בברית נאט'"ו כגורם שבכוחו להרתיע התערבות עתידית של ברית המועצות במזרח התיכון ואת תוקפנותן של מצרים וסוריה וכגורם שביכולתו לתת ערובה לביטחונה של ישראל אם תותקף. ישראל ביקשה להסתפח אל הברית כדי להשתתף במאגר הידיעות של נאט"ו ולהיות חלק בסידורי הקישור והתיאום ותכנון הסדרי ההגנה של הברית. בנוסף ישראל ביקשה שהברית תפרסם הצהרה שכל פגיעה במדינה מזרח תיכונית, לרבות ישראל, תגרור תגובה מצידה. בקשות אלו שנשלחו באיגרת אל מזכיר המדינה של ארצות הברית על ידי אבא אבן, שר החוץ, בנובמבר 1957, והוצגו בפני מועצת נאט"ו בדצמבר באותה השנה, לא נענו בחיוב על ידי הברית בסופו של דבר. כיום נחשבת ישראל לבעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו, מעמד שאומנם אינו כולל ברית הגנה הדדית אך מציע מגוון הטבות צבאיות וכלכליות.

המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי (מש"ב)

ערך מורחב – המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי

המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי אמון על סיוע של מדינת ישראל למדינות מתפתחות בעולם, באמצעות הדרכה והכשרה, בישראל ומחוצה לה בתחומי החקלאות, הרפואה, החינוך ורווחה.

המחלקה לאורחים רשמיים (מאו"ר)

המחלקה מטפלת באורחים הרשמיים המגיעים לישראל, אלה עשויים להיות נשיאים, ראשי ממשלה, שרי חוץ, יו"ר פרלמנט, שרים, חברי פרלמנט, עיתונאים, אנשי אקדמיה וכדומה. עבודתה של המחלקה כרוכה בהכנת הביקורים, ארגונם וביצועם, והיא המגישה סיוע לוגיסטי וייעוץ למסלולי סיור. ראש נציגות הוא היוזם את הזמנת המועמד או נותן אישור לכך, כאשר השיקול המרכזי הוא מידת חיוניותו בהשפעתו. גם למעמד ציבורי וקרבה לממשל ולחוגים המעצבים דעת קהל יש חשיבות גדולה. אם לא ניתן להשיג אישים מהשורה הראשונה ניתן להסתפק גם באנשים בתחילת דרכם, העשויים בעתיד לכהן בעמדות השפעה.

המחלקה מבוזרת לפי אזורים גאוגרפים, כשעל כל אזור מופקד עורך תוכנית. העורך מקבל את תיק האורח, הכולל את כל המידע הנחוץ אודותיו, לומד אותו וקובע את ההיבטים של תוכנית הביקור. לאחר שהוא מכין הצעה מסכמת הוא מזמן ישיבת תאום סופית עם כל הגורמים המעורבים. המחלקת שותפה גם לארגון ביקורי אנשים חשובים מאוד (אח"מים) בישראל, באמצעות הענקת ליווי וטיפול בהיבטים הטקסיים השונים של ביקורם.

הבאת אורחים הוא אחד האמצעים היעילים להסברה ושכנוע בתנאים אופטימליים, גם לגבי אורחים רמי מעלה שהוזמנו במיוחד ביוזמת המשרד ונציגיו, גם בניצול שהותם של אורחים כאלה שבאו ביוזמתם שלהם ארצה... לפעולה זו אין תחליף וזאת משום שלא ניתן ליצור מחוץ לישראל את הרקע ואת התנאים להצגת הנושאים שלנו והסברתם.

— יהושע טריגור, סגן מנהל המחלקה 1978 - 1979, 1980 - 1981

אגף הכלכלה

האגף אחראי על קשריה הכלכליים של ישראל על צדדיה השונים עם מדינות העולם וגופים שונים, כמו האיחוד האירופי. על ידי זיהוים של האינטרסים הכלכליים של ישראל, ותוך שילוב של היבטים מדיניים, האגף מתווה את מדיניות החוץ הכלכלית שלה. פעילותו של האגף כוללת בין היתר: סיוע לפיתוח גורמים עסקיים מחוץ לישראל, סיוע במשיכת השקעות לישראל, עידוד הסכמים כלכליים בינלאומיים והעמקת היחסים הכלכליים השונים, בייחוד עם ארגונים כלכליים הבינלאומיים מובילים, כארגוני הסחר העולמי (FAO, OECD, WTO) ועוד.

האגף מורכב מחטיבה אחת ושלוש מחלקות: חטיבת כלכלת המזרח התיכון ושלוש מחלקות כלכלה.

א. חטיבת כלכלת המזרח התיכון - חטיבת כלכלת המזרח התיכון מופקדת על הטיפול "במכלול היחסים הכלכליים בין ישראל לעולם הערבי (הכולל את מדינות ערב, המפרציות והמגרב")

ב. מחלקה כלכלית 1 – אחראית על פיתוח הקשרים הכלכליים עם צפון אמריקה, מדינות אסיה (ובעיקר: יפן, סין, קוריאה וסינגפור), אוקיאניה, (בעיקר אוסטרליה), אמריקה הלטינית (בעיקר: מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה וצ'ילה) ואפריקה (בעיקר ניגריה ודרום אפריקה).

ג. מחלקה כלכלית 2 – אחראית על הקשרים הכלכליים עם מרכז ומערב אירופה, עם טורקיה וקפריסין וכן עם ארגון הסחר העולמי וארגון המדינות המפותחות (OECD).

ד. מחלקה כלכלית 3 – אחראית על הקשרים הכלכליים עם רוסיה ומרכז אסיה וכן על נושאי האנרגיה.

מחלקת הטקס

מחלקת הטקס עוסקת בארגון טקסים רשמיים ובמתן השירותים השוטפים לסגל הדיפלומטי כגון חסינויות, תיאום עם שלטונות המכס, מע"מ, מיסי קנייה, הוצאת תעודות, ותיאום עם המשטרה בענייני שמירה על הנציגים. מלבד טקסים וקבלות פנים בבית הנשיא ובמשרד ראש הממשלה, המחלקה גם עורכת טקסים בנמל התעופה בן-גוריון כשהנשיא נוסע לביקורים ממלכתיים מחוץ לישראל. בנוסף, המחלקה גם מטפלת במינוי קונסולי כבוד בישראל ובכתבי האמנה לשגרירי ישראל המתמנים לתפקידים מחוץ לישראל.

החטיבה לתכנון מדיני

החטיבה, שהוקמה בשנת 1993, נועדה "להעמיק את ממד המחשבה המדינית היוצרת ואת התכנון המדיני בסוגיות מפתח של מדיניות החוץ הישראלית, בדגש על תהליכים מדיניים והתפתחויות אזוריות וגלובליות". החטיבה עוסקת בתכנון לטווח ארוך, תוך מתן תחלופות והצגת עמדות שונות. החטיבה גם מגבשת הערכת מצב מדינית שנתית, העושה את דרכה אל הקבינט וממשלת ישראל.

אגף קשרי תרבות ומדע (קשתו"ם)

האגף אחראי על "ייצוא התרבות" של ישראל לעולם בתחומי מחול, ספרות, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע ואמנות פלסטית. האגף מטפל גם בהסכמי תרבות ומדע של מדינת ישראל עם מדינות זרות, בעריכת תוכניות לשיתוף פעולה תרבותי ומדעי ומארח נציגי תרבות ומשלחות מחוץ לישראל ובתקצוב הכללי של האגף.

אגף משפט

אגף משפט עוסק במתן ייעוץ משפטי לשר החוץ, ליחידות המשרד ולנציגויות ישראל מחוץ לישראל; מטפל בהשלכות המשפטיות של יחסי החוץ של ישראל ושל מהלכי האו"ם ותוכניותיו המיוחדות; מנסח אמנות והסכמים בהם ישראל צד; מטפל בבעיות משפטיות של רשויות ישראל ואזרחיה מחוץ לישראל ובתביעות של ממשלות זרות ושל נציגויותיהן ואזרחיהן בישראל, לרבות בעיות חסינות וזכויות יתר של דיפלומטים זרים בישראל.

האגף בודק הצעות חוק של משרדים אחרים ושלחברי כנסת שיש להם השלכות על משרד החוץ ועל יחסי החוץ של ישראל.

האגף אחראי גם על ריכוז ההליכים הכרוכים בתביעות משפטיות המוגשות בידי המשרד או נגדו, בתיאום עם פרקליטות המדינה. האגף מייצג את המשרד בפני גופים שיפוטיים ומעין שיפוטיים.

נציג האגף משתתף במשא ומתן על ביצוע פעולות עסקיות כמו רכישת נכסים או שכירתם, רכישת ציוד, העסקת קבלנים, כל אלה פעולות החייבות לבוא לידי ביטוי במכרז או בחוזה. נציג האגף גם בודק את החוזים לפני חתימתם.

היועץ המשפטי הנוכחי של המשרד הוא ד"ר טל בקר.

מבנה ארגוני

מבנה ארגוני משרד החוץ של מדינת ישראל

שר החוץ
המנהל הכללי
אגף	חטיבה
אגף התקשוב	חטיבת יישומים
	חטיבת תשתיות
	חטיבת מתודולוגיות הגנת סייבר
	חטיבת טכנולוגיות הגנת סייבר
חשב המשרד	רח"ט, סגן חשב בכיר
	סגן חשב בכיר
	חטיבת שכר בארץ
	חטיבת שכר בחו"ל
	חטיבת תחום חו"ל
אגף ארגון ומנהל	חטיבת משאבים חומריים
	חטיבת ביטחון חו"ל
	חטיבת פרט ורווחה
	חטיבה לתקצוב מרכזי
אגף לעניינים קונסולריים	החטיבה הקונסולרית
יועץ משפטי	המשנה ליועץ המשפטי
	סגן היועץ המשפטי
אגף מש"ב וסיוע חוץ	חטיבת מש"ב
אגף כלכלה	חטיבת כלכלה
אגף דיפלומטיה ציבורית	חטיבת תפוצות ודתות
	חטיבת הדוברות
	חטיבת דיפלומטיה תרבותית
המרכז למחקר מדיני(ממ"ד)	חטיבה בינלאומית
	חטיבה תפקודית
	חטיבת מזרח תיכון
המפקח הכללי	חטיבת ביקורת פנים
אגף תיאום ותכנון מדיני	חטיבת הטקס ואורחים רשמיים
	חטיבת תכנון מדיני
	יחידת מרכז מצב ותיאום
אגף הון אנושי והדרכה	חטיבת הון אנושי בחו"ל
	חטיבת הון אנושי פנים
	חטיבת הדרכה
ראש המערך המדיני-אסטרטגי
אגף לעניינים אסטרטגיים	חטיבה לעניינים אסטרטגיים
אגף לארגונים בינלאומיים	החטיבה לארגונים בינלאומיים
אגף צפון אמריקה	חטיבת צפון אמריקה
אגף אירופה	חטיבת אירופה מערבית
	חטיבת מזרח אירופה
אגף אסיה ופאספיק	חטיבת סין וצפון מזרח אסיה
	חטיבת הודו ודרום מזרח אסיה
אגף אמריקה הלטינית	חטיבת אמריקה הלטינית
אגף מזרח תיכון	חטיבת כלכלת מזרח תיכון
אגף אירו-אסיה	חטיבת אירו-אסיה

אגפים מרחביים במשרד

השגריר לשעבר בסנגל ובתוניסיה, וראש חטיבת אפריקה בהווה, גדעון בכר

מסגרת הפעילות של האגפים הללו מבוססת על חלוקה גאוגרפית. כל אגף מרכז את הפעילות הנמצאת בתחום אחריותו הגאוגרפית. קיימים שבעה אגפים ולהם מספר מחלקות המייצגות חלוקת משנה גאוגרפית. כל אגף אחראי לפעילות המדינית הנערכת במדינות אשר בתחום עיסוקו, פעילות המתבצעת על ידי השגרירויות והקונסוליות.

• אגף אירופה המערבית
• אגף אמריקה הלטינית והקריביים, הכולל שתי מחלקות:
  1. אמריקה המרכזית, מקסיקו והקריביים
  2. מדינות אמריקה הדרומית
• אגף אסיה והפסיפיק
• אגף אפריקה, הכולל שתי מחלקות:
  1. מדינות מזרח ודרום היבשת
  2. מדינות מרכז ומערב היבשת
• אגף מרכז אירופה ואירו-אסיה
• אגף צפון אמריקה
• אגף מזרח תיכון ותהליך השלום - לאחר מלחמת ששת הימים האגף מטפל גם בנושא השטחים. בעקבות חתימת הסכם אוסלו, הורחבה מחלקת האוטונומיה באגף שעסקה במינהל האזרחי של הרשות הפלסטיני ושמה שונה למחלקה לעניינים פלסטיניים.

המרכז למחקר מדיני (ממ"ד)

ערך מורחב – המרכז למחקר מדיני

בשנת 1974 הוקם המרכז למחקר מדיני לאחר המלצתה של ועדת אגרנט לחזק את מסוגלותה של ישראל להערכות מדיניות אל מול ההערכות הביטחוניות של מחלקת המחקר של אמ"ן. תפקידו של המרכז הוא לחקור היבטים מדיניים וכלכליים של יחסי החוץ של ישראל.

המרכז הוא יחידה עצמאית במשרד החוץ והוא מהווה גם חלק מקהיליית המודיעין הישראלית. היחידה מגייסת כוח-אדם מחוץ לעובדי המשרד. כיום, עוסק המרכז, בנוסף להיבטים מדיניים, גם בהיבטים אסטרטגיים וכלכליים, והוא מתייחס לאזורים גאוגרפיים מגוונים ולא רק למזרח התיכון וסביבתו.

ביקורת על המשרד

לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2006 הבוחן היבטים בפעילות משרד החוץ, קיים במשרד פיצול ארגוני רב במחלקות, ובה בעת חל גם גידול משמעותי במספר יחידותיו בשנים 2000 - 2005. הגידול במספר היחידות מגדיל את מספר המנהלים וסגניהם. לדעת המבקר, השינויים הללו, כשנבחן הקשר בין מבנה המשרד להשגת יעדיו, מעוררים חשש שמא הם נועדו למלא גם את הצרכים האישיים של העובדים בו, ולא את צרכיו הארגוניים של המשרד בלבד.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2015 על ניהול כוח האדם במשרד החוץ, נמתחה ביקורת חריפה על כך שבשנים 2010–2014 משרד החוץ לא קלט צוערים חדשים בהתאם לצרכיו או בהתאם למספר העובדים שפרשו באותה תקופה, והעדיף תחת זאת לאייש את תקני שירות החוץ בעובדי השירות המינהלי, אשר חלק ניכר מהם אינו כשיר לשרת בנציגויות. הדו"ח מצטט את מסמכי הנהלת המשרד מהם עולה, כי קיים מחסור בצוערים הנובע מפערים בהיקף גיוס הצוערים שהחלו בשנת 2000 עקב יישום החלטות ממשלה לקיצוץ כוח אדם בשירות המדינה.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2020 נמתחה ביקורת על ההתנהלות התקציבית של המשרד.

תחומי המשרד עברו עם השנים לאחריותם של המטה לביטחון לאומי, משרד התפוצות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, תקציביו קוצצו ונסגרו מספר שגרירויות. בתוכנית "עוצמה בשעת מבחן" שפרסם מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון בשנת 2019, נמתחה ביקורת על "הזנחה מתמשכת" של השירות המקצועי במשרד החוץ.

אנדרטת חללי משרד החוץ

ערך מורחב – הנופלים בשירות החוץ

בגינת משרד החוץ נמצאת אנדרטה לזכרם של עובדי משרד החוץ שנפלו בעת מילוי תפקידם בשליחויות שונות מחוץ לישראל. מדי שנה, כיום לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נערך טקס ממלכתי לזכר הנופלים בשירות החוץ. מרביתם נרצחו בפעילויות טרור מכוונת נגד שגרירויות ישראל בעולם. הטקס נערך במעמד שר החוץ ובני משפחות הנופלים. הטקס נערך ביום שלפני יום הזיכרון מאחר שהנופלים בשירות החוץ אינם נחשבים כחללי פעולות האיבה.

מערך האבטחה הדיפלומטי

יחידת הביטחון מופקדת על מכלול נושאי הביטחון בארץ ובנציגויות בחוץ לארץ. היא פועלת בהתאם להנחיות המקצועיות הניתנות על ידי שירות הביטחון הכללי.

המערך בנוי משתי יחידות:

• יחידת האבטחה הממלכתית בשגרירויות בחו"ל
• יחידת אבטחת המשרד והעובדים בארץ

תפקידי המערך:

א. אבטחה פיזית של המשרד בארץ ושל נציגויות ישראל בחוץ לארץ;

ב. הנחיות לגבי התנהגות מונעת בחוץ לארץ, בבתי מלון, בטיסות או בהפלגות;

ג. אבטחת מידע;

ד. אבטחת מהימנות העובדים;

ה. אספקת אמצעי ואביזרי ביטחון.

בניין משרד החוץ החדש

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הוחלט להקים בניין חדש למשרד החוץ במקום המתחם בשייח' באדר. בעיות במימון הפרויקט הביאו להחלטה לממן את הבנייה בעסקה סיבובית. אדמת מתחם משרד החוץ, תועבר לידי קבלן שיקים במקום שכונה מיוחדת לדיפלומטים זרים וישראלים, על פי התוכנית המקורית במקום היה אמור לקום גם בית ההארחה הרשמי של מדינת ישראל (דוגמת הבלייר האוס שבוואשינגטון) ושני בתי מלון עם 600 חדרים בסך הכל. בכסף ששולם בעבור אדמת מתחם משרד החוץ מומנה בנייתו של הבניין החדש. בשנת 2003 עבר משרד החוץ לבנייו החדש שהוקם ומינהל מקרקעי ישראל החל בשיווק הקרקע במתחם. חברת ב. יאיר זכתה במכרז על רוב השטח, תמורת 435 מיליון שקל, והחלה בהקמת פרויקט "משכנות האומה" בשנת 2007.

בשנת 2004, נבחר בניין משרד החוץ, בתחרות השנתית שעורך איגוד האדריכלים האמריקני (AIA) בשיתוף עם מגזין Business Week ו-Architectural Record, בין עשרת הבניינים הטובים בעולם לשנה זו. הבניין, בתכנון משרד האדריכלים הישראלי קולקר קולקר אפשטיין, בשיתוף האדריכל הקנדי אי.ג'י. דיאמונד.

בשנת 2008 פורסם מחקר אשר בחן את הקשר בין אסטטיקה של משרד החוץ לבין יחסי הכוחות בין קבוצות העובדים בו.

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

שרי החוץ

שרי החוץ בממשלות ישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה				ממשלה
					תאריך עברי		תאריך לועזי
1		משה שרת (1894–1965)		מפא"י	ה' באייר ה'תש"ח	י' בתמוז ה'תשט"ז	14 במאי 1948	19 ביוני 1956	הזמנית
									הראשונה
									השנייה
									השלישית
									הרביעית
									החמישית
									השישית
									השביעית
2		גולדה מאיר (1898–1978)			י' בתמוז ה'תשט"ז	כ' בטבת ה'תשכ"ו	19 ביוני 1956	12 בינואר 1966
									השמינית
									התשיעית
									העשירית
									האחת עשרה
									השתים עשרה
				המערך הראשון מפא"י
3		אבא אבן (1915–2002)			כ' בטבת ה'תשכ"ו	י"ג בסיוון ה'תשל"ד	12 בינואר 1966	3 ביוני 1974	השלוש עשרה
				העבודה
				המערך השני העבודה
									הארבע עשרה
									החמש עשרה
									השש עשרה
4		יגאל אלון (1918–1980)			י"ג בסיוון ה'תשל"ד	ד' בתמוז ה'תשל"ד	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	השבע עשרה
5		משה דיין (1915–1981)		עצמאי	ד' בתמוז ה'תשל"ד	ב' בחשוון ה'תש"ם	20 ביוני 1977	23 באוקטובר 1979	השמונה עשרה
6		ראש הממשלה מנחם בגין (1913–1992)		הליכוד חרות	ב' בחשוון ה'תש"ם	כ"ב באדר ה'תש"ם	23 באוקטובר 1979	10 במרץ 1980
7		יצחק שמיר (1915–2012)			כ"ב באדר ה'תש"ם	י"ז בתשרי ה'תשמ"ז	10 במרץ 1980	20 באוקטובר 1986
									התשע עשרה
									העשרים
									העשרים ואחת
8		שמעון פרס (1923–2016)		המערך השני העבודה	י"ז בתשרי ה'תשמ"ז	י"ד בטבת ה'תשמ"ט	20 באוקטובר 1986	22 בדצמבר 1988	העשרים ושתיים
9		משה ארנס (1925–2019)		הליכוד	י"ד בטבת ה'תשמ"ט	י"ח בסיוון ה'תש"ן	22 בדצמבר 1988	11 ביוני 1990	העשרים ושלוש
10		דוד לוי (1937–)			י"ח בסיוון ה'תש"ן	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	העשרים וארבע
(8)		שמעון פרס (1923–2016)		העבודה	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו	13 ביולי 1992	22 בנובמבר 1995	העשרים וחמש
11		אהוד ברק (1942–)			כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו	א' בתמוז ה'תשנ"ו	22 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	העשרים ושש
(10)		דוד לוי (1937–)		הליכוד-גשר-צומת גשר	א' בתמוז ה'תשנ"ו	ח' בטבת ה'תשנ"ח	18 ביוני 1996	6 בינואר 1998	העשרים ושבע
12		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	ח' בטבת ה'תשנ"ח	כ"ג בתשרי ה'תשנ"ט	6 בינואר 1998	13 באוקטובר 1998
13		אריאל שרון (1928–2014)		הליכוד	ח' בטבת ה'תשנ"ח	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	13 באוקטובר 1998	6 ביולי 1999
(10)		דוד לוי (1937–)		ישראל אחת גשר	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	ג' באב ה'תש"ס	6 ביולי 1999	4 באוגוסט 2000	העשרים ושמונה
14		שלמה בן עמי (1943–)		ישראל אחת העבודה	י"ד באב ה'תש"ס	י"ב באדר ה'תשס"א	15 באוגוסט 2000	7 במרץ 2001
(8)		שמעון פרס (1923–2016)		עבודה-מימד העבודה	י"ב באדר ה'תשס"א	כ"ז בחשוון ה'תשס"ג	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	העשרים ותשע
(12)		בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	א' בחשוון ה'תשס"ג	כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	6 בנובמבר 2002	28 בפברואר 2003
15		סילבן שלום (1958–)			כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	ט"ו בטבת ה'תשס"ו	28 בפברואר 2003	15 בינואר 2006	השלושים
16		ציפי לבני (1958–)		קדימה	י"ח בטבת ה'תשס"ו	ו' בניסן ה'תשס"ט	18 בינואר 2006	31 במרץ 2009
									השלושים ואחת
17		אביגדור ליברמן (1958–)		ישראל ביתנו	ו' בניסן ה'תשס"ט	ה' בטבת ה'תשע"ג	31 במרץ 2009	18 בדצמבר 2012	השלושים ושתיים
(12)		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	ה' בטבת ה'תשע"ג	ח' בכסלו ה'תשע"ד	18 בדצמבר 2012	11 בנובמבר 2013
				הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד					השלושים ושלוש
(17)		אביגדור ליברמן (1958–)			ח' בכסלו ה'תשע"ד	י"ז באייר ה'תשע"ה	11 בנובמבר 2013	6 במאי 2015
				ישראל ביתנו
מ"מ		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	י"ז באייר ה'תשע"ה	י"ב באדר א' ה'תשע"ט	6 במאי 2015	17 בפברואר 2019
(12)									השלושים וארבע
18		ישראל כ"ץ (1958–)			י"ב באדר א' ה'תשע"ט	כ"ג באייר ה'תש"ף	17 בפברואר 2019	17 במאי 2020
19		גבי אשכנזי (1954–)		כחול לבן חוסן לישראל	כ"ג באייר ה'תש"ף	ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	השלושים וחמש
20		רה"מ/החלופי יאיר לפיד (1963–)		יש עתיד	ד' בתמוז ה'תשפ"א	ה' בטבת ה'תשפ"ג	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
21		אלי כהן (1972–)		הליכוד	ה' בטבת ה'תשפ"ג	כ' בטבת ה'תשפ"ד	29 בדצמבר 2022	1 בינואר 2024	השלושים ושבע
(18)		ישראל כ"ץ			כ' בטבת ה'תשפ"ד	מכהן	1 בינואר 2024	מכהן

סגני השרים

מקום המדינה תפקיד שר החוץ אויש באופן רציף, אך תפקיד סגן שר החוץ נראה לציבור בפעם הראשונה בשנת 1981, כשיהודה בן מאיר נבחר לכהן בתפקיד זה. בין השנים 2002–2009 לא כיהן סגן שר חוץ. האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה היא חברת הכנסת ציפי חוטובלי, שכיהנה בין השנים 2015–2020 תחת רה"מ לשעבר בנימין נתניהו שכיהן גם כשר החוץ. עם מינויה לתפקיד זה, החל פולמוס סביב המינוי בטענה כי חוטובלי היא שומרת נגיעה, ומתוקף תפקידה יהיה עליה ללחוץ ידיים של פולטיקאים רבים מהעולם.

תמונה	שם (תקופת חיים)	סיעה		סגן לשר	תחילת כהונה	סיום כהונה	ממשלה
	יהודה בן-מאיר (1939–)		מפד"ל	יצחק שמיר	11 באוגוסט 1981	13 בספטמבר 1984	ממשלת ישראל התשע עשרה
							ממשלת ישראל העשרים
			גשר - מרכז ציוני דתי
			מפד"ל
	רוני מילוא (1949–)		הליכוד חרות		24 בספטמבר 1984	20 באוקטובר 1986	ממשלת ישראל העשרים ואחת
	בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	משה ארנס	29 בדצמבר 1988	11 בנובמבר 1991	ממשלת ישראל העשרים ושלוש
				דוד לוי			ממשלת ישראל העשרים וארבע
	יוסי ביילין (1948–)		העבודה	שמעון פרס	4 באוגוסט 1992	17 ביולי 1995	ממשלת ישראל העשרים וחמש
	אלי דיין (1949–)				24 ביולי 1995	18 ביוני 1996
				אהוד ברק			ממשלת ישראל העשרים ושש
קובץ:נואף מסאלחה.jpg	נואף מסאלחה (1943–2021)		ישראל אחת העבודה	דוד לוי	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001	ממשלת ישראל העשרים ושמונה
				אהוד ברק
				שלמה בן עמי
	מיכאל מלכיאור (1954–)		ישראל אחת מימד	שמעון פרס	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	ממשלת ישראל העשרים ותשע
			עבודה-מימד מימד
	מג'לי והבה (1954–)		קדימה	ציפי לבני	29 באוקטובר 2007	31 במרץ 2009	ממשלת ישראל השלושים ואחת
	דני אילון (1955–)		ישראל ביתנו	אביגדור ליברמן	1 באפריל 2009	5 בפברואר 2013	ממשלת ישראל השלושים ושתיים
				בנימין נתניהו
	זאב אלקין (1971–)		הליכוד - ישראל ביתנו ישראל ביתנו
					19 במרץ 2013	12 במאי 2014	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
				אביגדור ליברמן
	צחי הנגבי (1957–)				2 ביוני 2014	6 במאי 2015
			הליכוד
	ציפי חוטובלי (1978–)			בנימין נתניהו	19 במאי 2015	5 בינואר 2020	ממשלת ישראל השלושים וארבע
				ישראל כ"ץ
	עידן רול (1984–)		יש עתיד	יאיר לפיד	28 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	ממשלת ישראל השלושים ושש

מנכ"לי המשרד

מספר	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
1	ולטר איתן	1948	1959
2	יעקב צור	1959	1960
3	חיים יחיל	1960	1964
4	אריה לבבי	1964	1967
5	גדעון רפאל	1967	1971
6	מרדכי גזית	1972	1973
7	אברהם קדרון	1973	1976
8	שלמה אבינרי	1976	1977
9	אפרים עברון	1977	1978
10	יוסף צ'חנובר	1978	1980
11	דוד קמחי	1980	1986
12	אברהם טמיר	1986	1988
13	יוסי ביילין ("מנכ"ל מדיני")	1986	1988
14	ראובן מרחב	1988	1991
15	יוסף הדס	1991	1993
16	אורי סביר	1993	1996
17	איתן בנצור	1996	2000
18	אלון ליאל	2000	2001
19	אבי גיל	2001	2002
20	יואב בירן	2002	2004
21	רון פרושאור	2004	2006
22	אהרון אברמוביץ'	2006	2009
23	יוסי גל	2009	2011
24	רפאל ברק	2011	2013
25	ניסים בן שטרית	2013	2015
26	דורי גולד	2015	2016
27	יובל רותם	2016	2020
28	אלון אושפיז	2020	2023
29	רונן לוי	2023	2024
30	קובי בליטשטיין	2024	מכהן

לקריאה נוספת

• עינור ח., אבימור ש. (1990), שלושים שנות סיוע בינלאומי של מדינת ישראל, האוניברסיטה העברית ירושלים
• משה יגר, יוסף גוברין ואריה עודד, משרד החוץ - 50 השנים הראשונות, הוצאת כתר, שני כרכים, 2002
• דב בן-מאיר, מדיניות החוץ: תולדות, משימות, שליחות, ידיעות ספרים, 2011
• יצחק אלדן, הקוד האתי של משרד החוץ: ערכי יסוד ונורמות התנהגות, 1998
• משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948 - 1967, הוצאת כרמל, 2021
• ראובן מרחב, מקום במרחב – כשהאדם נפגש עם נתיבות ההיסטוריה, ידיעות ספרים, 2022, פרק 19, עמודים 214-207

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד החוץ

• משרד החוץ, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד החוץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משרד החוץ, ביישום טלגרם
• משרד החוץ, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד החוץ, חברה ברשת החברתית LinkedIn
• משרד החוץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
  • נציגויות ישראל בחו"ל
  • מבנה משרד החוץ
• ישראל, משרד החוץ, דף שער בספרייה הלאומית
• כל השרים במשרד החוץ, באתר הכנסת
• ברק רביד, הדיפלומטים מקווים שעכשיו גם צה"ל ייקח אותם ברצינות, באתר הארץ, 2 במאי 2007
• דוח ביקורת מבקר המדינה על היבטים בפעילות משרד החוץ 2006
• משרד החוץ 24/7 - בערוץ היוטיוב של משרד החוץ
• מאחורי הקלעים: משרד החוץ נערך לארח משלחות מכל העולם אשר הגיעו להלווית שמעון פרס ז"ל - בערוץ היוטיוב של משרד החוץ
• אביבה רז-שכטר, ‏משרד החוץ והמאבק באנטישמיות, באתר הערוץ האקדמי, 30 באפריל 2008
• נעם ברקן, אמירה לם, משרד החוצה, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באוקטובר 2019
• "תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל", אתר גנזך המדינה
• העברת משרד החוץ לירושלים, 13 ביולי 1953. פרסום בבלוג של ארכיון המדינה, 13 ביולי 2015:
• תקציב משרד החוץ במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
• ראשיתו של משרד החוץ, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 7 בנובמבר 2021

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משרד החוץ37837533Q1431423