ארכיון המדינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גנזך המדינה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארכיון מדינת ישראל
בניין RAD בהר חוצבים שארכיון המדינה שוכן בו
בניין RAD בהר חוצבים שארכיון המדינה שוכן בו
מידע כללי
כתובת ירושלים
מדינה ישראל
בעלים ממשלת ישראל
http://www.archives.gov.il
סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי
אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018

ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה[1]) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל. באחריות משרד ראש הממשלה. אוספי הארכיון מהווים מקור למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות היישוב ומדינת ישראל.

היסטוריה

ארכיון המדינה החל לפעול עם הקמת המדינה, ופעולתו הוסדרה בחוק הארכיונים ה'תשט"ו1955. החוק מהווה את המסגרת המשפטית, המינהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה. התקנות וההנחיות הנלוות לחוק מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גַנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים הממשלתיים.

תפקידיו העיקריים של ארכיון המדינה

  • כינוס התיעוד הארכיוני (על כל סוגיו) של מוסדות המדינה, שמירתו לצמיתות ופתיחתו לעיון הציבור, בהתאם לתקנות העיון.
  • קביעת מדיניות לשמירה, או לחלופין, לביעור התיעוד במדינת ישראל.
  • פיקוח מקצועי על פעולות ארכיונים שונים במדינה.
  • איתור, רישום והפקדה של ארכיונים פרטיים, המצויים בידי מוסדות המדינה ותושביה.
  • הוצאה לאור של "תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל".
  • הוצאה לאור של ספרי הנצחה לזכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.
  • הוצאה לאור של מדריכים מקצועיים וחוברת ביבליוגרפית של פרסומי הממשלה.

אוספי הארכיון

באוסף מתועדים מוסדות המדינה וכן הממשלים הקודמים בארץ ישראל: השלטון העות'מאני (חומר מן השנים 18151917), המנדט הבריטי (1917–1948), וכן אוספים שמקורם במוסדות הקהילה הערבית בארץ ישראל בתקופות אלה[2].

בארכיון המדינה שמורים מסמכים, מפות, בולים, ופרסומים רשמיים של משרדי הממשלה השונים, של הכנסת ושל בית הנשיא, ובהם פרוטוקולים של ישיבות הממשלה לאחר 1948, פרוטוקולים של ועדות הכנסת, תיעוד של ועדות חקירה ממלכתיות ותיעוד משפטי, ובכלל זה תיעוד מבית המשפט העליון ותיעוד מרשם הקרקעות. בנוסף לאלו מופקדים בארכיון עשרות ארכיונים פרטיים של מוסדות ושל אישים בעלי חשיבות בתולדות היישוב והמדינה. בארכיון מצויים כשלושה מיליון תיקים, נכון לינואר 2018.

בארכיון שמורים מסמכי היסוד של מדינת ישראל ובראשם מגילת העצמאות, חוק השבות, חוקי המדינה והסכמים בינלאומיים שהמדינה חתמה עליהם כגון הסכמי שביתת הנשק, הסכם השילומים עם גרמניה, הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, הצהרת העקרונות בדבר הסדרי-ביניים של ממשל עצמי וחילופי האיגרות עם אש"ף (הסכמי אוסלו) ועוד.

חומרי הארכיון מאוחסנים במתקן ייעודי במדפים באורך של כ-45 ק"מ. החומר הארכיוני כולל בין היתר תיקים ומסמכים ניריים (מנייר) וכן תיעוד אור-קולי מגוון, ובו סרטים המתעדים אירועים מתקופת המנדט והמדינה לרבות משפט אייכמן, קלטות קול וסרטי וידאו ובהם עדויות של אישים מרכזיים במדינת ישראל, תקליטים המתעדים נאומים, ישיבות כנסת, טקסים ואירועים שונים וכן אוסף של כ-100,000 תצלומים.

לאחר שנים רבות של מאבק[3], בשנת 2016 החליטה ממשלת ישראל על חשיפת החומר הארכיוני הקשור בפרשת ילדי תימן החומר נחשף במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-28 בדצמבר 2016[4]. תיקים הקשורים בפרשת ילדי תימן רוכזו באתר מיוחד. אך באוגוסט 2018, נחשף כי בארכיון המדינה יש עוד חומרי משטרה שטרם נחשפו[5].

מדיה ושימור

בארכיון המדינה ניתן למצוא את מסמכי המדינה: דיונים של מקבלי החלטות, פועלם של עובדי המדינה, טופסי הממשק בין האזרחים למשרדי הממשלה; תצלומי אירועים, סרטי חדשות מלפני היות הטלוויזיה, מפות של ארץ-ישראל המתפתחת והמשתנה על-פני מאה וחמישים שנה; מרשמי אוכלוסין, דיווחים סודיים, מכתבי אזרחים, חומרים כלכליים, משפטיים, גאוגרפיים, דמוגרפיים ומנהליים. תוכניות חינוך, תוכניות בינוי, תוכניות שיכון ועוד.

עובדי הארכיון עוסקים מאז הקמת המדינה בזיהוי התיעוד שבמוסדות המדינה ובהבאתו לארכיון, בסידורו, בשימורו ובהעמדתו לציבור. ואולם רובו העצום של התיעוד מעולם לא נפתח.

בשנת 1965 החל הארכיון להשתמש בטכנולוגית מיקרופילם[6].

בשנת 1970 החל הארכיון להשתמש במחשב לרישומו ולקליטתו של החומר הארכיוני[7].

בשנת 2004 החל פרויקט מחשוב הארכיון והתאמתו לעידן האינטרנט, שבו התיעוד דיגיטלי[8].

שינוי מדיניות החשיפה

החל משנת 2015, החלה סריקה מואצת של מסמכי הארכיון. בשנת 2016 הוקם אתר אינטרנט חדש אשר מאפשר לחפש ולצפות בתיקים ומסמכים, לחפש ולהזמין תיקים שטרם נחשפו לציבור וכן להתעדכן אודות תיקים שנחשפו אך המידע עליהם חלקי. הדיגיטציה של התיקים הביאה לשימוש מוגבר בארכיון וב-2017 הגיע ל-40,000 מספר התיקים שנסרקו לבקשת הציבור. בעקבות תהליך הדיגטציה, ביוני 2016, דרש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורך דין רז נזרי, מגנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, להיצמד לתקנת חוק הארכיונים[9][10] בנוגע למדיניות חשיפת החומר הארכיוני ופתיחתו לעיון הציבור, כלומר, ההחלטה על חשיפת החומרים לא תעשה על ידי עובדי הארכיון, אלא על ידי נציג מוסד המדינה שהפקיד את החומרים בארכיון. הוראה זו האריכה מאוד את זמן הטיפול בבקשות לחשיפת תיקים מאחר שכל משרד נדרש להחליט איזה מסמכים יפתחו לעיון הציבור והאם קיימת מגבלה על חלק ממסמך שנפתח לעיון הציבור ועל כן משחירים חלק ממנו. זאת ועוד, בחלק ממשרדי הממשלה והגופים המדינתיים האחרים לא הוסמך כוח אדם לנושא. 13 משרדים ממשלתיים הסמיכו את הארכיון לחשוף חומרים מטעמם[11]. החלטה זו עוררה ביקורת רבה בקרב חוקרים שטענו כי קבלת החומרים מהארכיון תתעכב עוד יותר[12]. בהמשך הגנז הודיע כי הוא סוגר את חדר העיון לחוקרים[13][14].

בספטמבר 2020, הודיע ארכיון המדינה שהוא מתכנן לפרסם מאות מיליוני מסמכים בעזרת בינה מלאכותית. הטכנולוגיה נועדה לאתר מידע מסווג[15][16], ותאפשר לארכיון לעבור על מסמכים במהירות שהייתה דורשת אלפי שנות עבודה. המידע יועבר למומחים שיקבעו אם ניתן לפרסמו[17].

מבנים

במהלך השנים שכן ארכיון המדינה במבנים שונים. עם הקמת המדינה הוא היה מפוזר במספר מקומות, עד שנת 1963, בה רוכז במרתף בניין משרד ראש הממשלה החדש[18]. אך כבר ב-1964 הוכרז על הקמת בניין חדש ליד הכנסת, בגלל חוסר מקום[19]. ב-1966 הוכרז שיוקם מבנה מרכזי משותף, לגנזך המדינה ולארכיון הציוני[20]. אך מנהלי הארכיון הציוני המרכזי לא הסכימו לאיחוד המוסדות, והקימו לבסוף בניין משלהם ליד בניני האומה, שנחנך ב-1985.

בשנת 1992 עבר ארכיון המדינה לבניין משרדים ברחוב מקור חיים בירושלים. בנוסף הוקם "מתקן גניזה", מבנה מסווג ומתקן ביטחוני בו מרוכז רוב החומר הארכיוני[21]. באוקטובר 2012, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, הורה לסגור את המשרדים, לאחר שהתברר כי לבניין במקור חיים אין טופס אכלוס מטעם עיריית ירושלים. הבניין הוקם כמבנה לסחר במכוניות, הורחב ועבר הסבה לבניין משרדים ללא היתר[22]. מספר חודשים אחר כך, החליטה ממשלת ישראל, לקראת יום העצמאות ה-65 למדינה, שארכיון המדינה יועבר למבנה קבע חדש במקום בולט בירושלים[23]. המבנה חדש לא הוקם, ובדצמבר 2014 עבר ארכיון המדינה לבניין בבעלות קבוצת רד-בינת בהר חוצבים בירושלים. בקומה הראשונה שלו הוקם אולם קריאה, בו ניתן לעיין במסמכים ותיקים אשר לא ניתן להעלות אותם לאתר האינטרנט מטעמי צנזורה ואחרים.

בשנת 2007 החליטה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל על הקמת אתר גניזה לאומי של גנזך המדינה בערד[24]. בשנת 2010 פורסם מכרז להקמתו במרכז העירוני החדש בערד[25]. אך כעבור מספר שנים הפרויקט הוקפא[26].

מרכז המבקרים של ארכיון המדינה

מרכז המבקרים של ארכיון המדינה נפתח בשנת 2019 והוא שוכן בבניין קבוצת רד-בינת בהר חוצבים בירושלים.

מרכז המבקרים הוקם בעלות של 2.5 מיליון ש"ח[27], והוא מציג בדרך חדשנית את החומר הרב הטמון בארכיון המדינה וכן מהווה מרכז הנצחה למנהיגי המדינה - ראשי הממשלה והנשיאים שהלכו לעולמם.

המרכז משתרע על שלושה אולמות, האחד מדמה מחסן ארכיוני עם מיכלי אחסון רבים שעומדים במדפים, באולם זה המבקר צופה בסרטון המתאר את החומרים שמגיעים לארכיון המדינה, ואת פעילות הארכיונאים. האולם השני מוקדש להנצחת נשיאי וראשי ממשלות ישראל שהלכו לעולמם. לצד דמותו של כל אחד מראשי הממשלה והנשיאים נפתחת מגירה ובה חפצים אישיים שלו. במקביל נפתחת מגירה ובה חומר ארכיוני שלו. האולם השלישי בנוי בסגנון של שעשועון טריוויה בו מתחרים המבקרים בשיוך ואיתור חומר ארכיוני באמצעות ארכיונאות נוכחית ועתידית – ארכיונאות דיגיטלית.

דף הפייסבוק של מרכז המבקרים מציג לעיתים קרובות חומרים מארכיון המדינה שרלוונטיים לתקופה, או למבקרים שביקרו במרכז.

הביקור במרכז לא כרוך בתשלום וכרוך בתיאום מראש. מנהלת המרכז היא גב' ליה בן צבי.

מנהלי הארכיון / גנזי המדינה

ראו גם

קישורים חיצוניים

 Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של ארכיון המדינה

הערות שוליים

  1. ^ החלפת שמו של "גנזך המדינה" ל"ארכיון המדינה", 8 בנובמבר 2011 באתר ארכיון המדינה
  2. ^ "מדי שנה מצטברים בגנזך המדינה תיקים בעובי כללי של 3 ק"מ", למרחב, 21 ביוני 1959
  3. ^ איריס חפץ, איך ארכיון נעלם? כמו תינוק, באתר "העוקץ", 24 ביולי 2013
  4. ^ דוד טברסקי, ‏העדויות נחשפות - הציבור ישפוט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 בדצמבר 2016
  5. ^ אלה לוי-וינריב, ‏ילדי תימן: בארכיון המדינה יש חומרי משטרה שטרם נחשפו, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2018
  6. ^ גנזך המדינה במיקרופילם, קול העם, 22 בספטמבר 1965
  7. ^ מחשב בגנזך המדינה, למרחב, 2 בספטמבר 1970
  8. ^ שירות גלובס, ‏ארכיון המדינה בירושלים ייפתח לאינטרנט באמצעות שדרוג לתצורת Web, באתר גלובס, 23 ביוני 2004
  9. ^ "החדשות - ארכיון המדינה הפסיק לחשוף חומרים". mako. 2017-07-28. נבדק ב-2018-06-05.
  10. ^ News1 | היועץ המשפטי חוסם את ארכיון המדינה, באתר www.news1.co.il
  11. ^ "שינוי מדיניות החשיפה | ארכיון המדינה". ארכיון המדינה. נבדק ב-2018-06-05.
  12. ^ "הדליפה הגדולה". ynet. 2017-08-20. נבדק ב-2018-06-05.
  13. ^ אדרת, עופר (2016-08-19). "הגישה למסמכים המקוריים בארכיון המדינה נחסמה, והחוקרים חוששים לגורל המחקר". הארץ. נבדק ב-2018-06-05.
  14. ^ "ארכיון המדינה: צעד קדימה, שניים אחורה - עקבות". עקבות. נבדק ב-2018-06-05.
  15. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, מסווג ביותר לנצח: תיקי הארכיון שעדיין מוסתרים מעיני הציבור, באתר הארץ, 4 באפריל 2021
  16. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, בג"ץ: חשיפת מסמכי פעילות שב"כ במעברות עשויה להסב נזק לביטחון המדינה, באתר הארץ, 7 באפריל 2021
  17. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, ארכיון המדינה מתכנן לפרסם מאות מיליוני מסמכים בעזרת בינה מלאכותית, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2020
  18. ^ גנזך המדינה כונס בבניין ראש הממשלה, דבר, 9 בינואר 1963
    ה"ניירת" הרבה תדרוש בקרוב הרחבת מקום גנזר המדינה, למרחב, 9 בינואר 1963
  19. ^ יוקם בנין מיוחד לגנזד המדינה, למרחב, 31 ביולי 1964
  20. ^ מבנה מרכזי לגנזך המדינה ולארכיון הציוני יוקם בירושלים, דבר, 15 בפברואר 1966
  21. ^ עופר אדרת, ההיסטוריה של מדינת ישראל מקופלת ב-150 אלף ארגזים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012
  22. ^ ניר חסון, בניין גנזך המדינה פעל ללא היתר, ונסגר, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012
  23. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, ארכיון המדינה יועבר למבנה חדש בכניסה לירושלים, באתר הארץ, 14 באפריל 2013
  24. ^ החלטת ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל: הקמת אתר הגניזה הלאומי של גנזך המדינה בנגב
  25. ^ המדינה תקים את גנזך המדינה החדש במרכז העירוני החדש בערד, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2010
  26. ^ אבי וייס, הסיפור המוזר של גנזך המדינה (ארכיון המדינה). איך עפים המיליונים באוויר, אתר Telecom News, 3 באפריל 2013
  27. ^ מרכז המבקרים של ארכיון המדינה | פרסומים |, באתר catalog.archives.gov.il
  28. ^ ד"ר אלכסנדר ביין – גנז המדינה - למרחב, 07/08/1956
  29. ^ ""מקצועיות ללא פשרות" בארכיון המדינה". הארץ. 2006-09-20. נבדק ב-2019-02-12.
  30. ^ אדרת, עופר (2018-11-25). "לראשונה: אשה נבחרה לעמוד בראש ארכיון המדינה". הארץ. נבדק ב-2019-02-12.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0