המוסד להשתלמות

מודעה בעיתון על המשמר על פתיחת המוסד להשתלמות, יוני 1946

"המוסד להשתלמות" (נקרא גם בשם "בית הספר לדיפלומטים") נוסד בשנת 1946 כחלק מההכנות של הסוכנות היהודית לקראת האפשרות של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. המוסד הכשיר את הדור הראשון של דיפלומטים מקצועיים בארץ ישראל והכין את התשתית להקמתו של משרד החוץ ולביסוס שירות החוץ המקצועי של מדינת ישראל.

המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית

עם הקמת הסוכנות היהודית בשנת 1929 כוננו בה מחלקות. המחלקה המדינית הייתה אמונה על ניהול יחסי החוץ של היישוב והייתה למעשה המשכה של המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית, שפעלה עוד מראשית ימי המנדט הבריטי. במהלך שנות המנדט עשה מפעל ההתיישבות הציוני בארץ ישראל צעדים גדולים קדימה לקראת הקמת מדינה יהודית. במקביל הלך וגבר ערכה של המחלקה המדינית של הסוכנות והיא החלה להתנהל כעין משרד חוץ של המדינה שבדרך. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כשהאפשרות של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הלכה ונהייתה ממשית, הוחלט במחלקה המדינית על הקמת "המוסד להשתלמות", כדי שישמש את משרד החוץ של המדינה שבדרך.

המוסד וחניכיו

המשימה של הקמת המוסד להשתלמות, שכונה גם "בית הספר לדיפלומטים", הוטלה על ולטר איתן. איתן שאף להקים מוסד שיכשיר את העתודה הניהולית הבכירה של המדינה העתידית בכלל, ולא רק של משרד החוץ. במודעה שפורסמה ביוני 1946 בעיתונות הארץ-ישראלית נכתב:

"המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לא"י עומדת להקים מוסד להשתלמות, אשר מתפקידו יהיה לחנך עובדי ציבור שיפעלו בעיקר בתחום המגע עם גורמי חוץ [...] הכוונה היא לקבל למוסד תלמידים מוכשרים ובעלי השכלה על מנת שאפשר יהיה למנות מבין גומרי המוסד לתפקידים אחראיים מטעם המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית או מוסדות צבוריים יהודיים אחרים. תפקידים אלה יהיו בדרך כלל בעלי אופי מנהלתי או מדיני ומקום השרות יהיה בארץ או בחו"ל. המוסד להשתלמות יאורגן כפנימייה (מקומו יהיה בירושלים. הלימודים יימשכו שנה וחצי ויחולקו לשלושה זמנים. שכר הלימוד הכולל דמי פנימייה, נקבע ל-75 לא"י לזמן. [...] מועמדים, בעיקר בגילים 28-22, המעוניינים להתקבל למוסד, מתבקשים לפנות בכתב למחלקה המדינית של הסוכנות."

כ- 600 מועמדים ניגשו למכרז. לאחר תהליך ארוך של בחינה וסינון של המועמדים, שכלל שלושה שלבים, נבחרו 25 חניכים, כולל חמש נשים, בהם: יהושפט הרכבי, אהרן יריב, מרדכי גזית, משה אראל, שאול קריב, אורה הרצוג, אסתר הרליץ, חנה פרגר (פלטי) ואחרים.

את בית הספר ניהלו ולטר איתן וסגנו אריה לבבי. ההשתלמות החלה בנובמבר 1946 והסתיימה באביב 1948. במשך הלימודים יצאו החניכים למשימות שונות מטעם "ההגנה", כמו שמירות ותצפיות. עם פרוץ המאורעות בעקבות החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה התגייסו תלמידי המוסד לכוחות המגן. כמחצית מהם לא סיימו את ההשתלמות.

תוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים כללה לימודי שפות: אנגלית, צרפתית וערבית בשלוש רמות, עד כדי יכולת קריאת עיתון. כמו כן היא כללה את הנושאים הבאים:

א. הציונות: היסטוריה, פילוסופיה ודרכי פעולה. המורים בנושא זה היו פרופ' ביין ומשה מדזיני.

ב. ארץ ישראל - היסטוריה, כלכלה וחברה, מוסדות. המורים היו: שטנר בידיעת הארץ, רוברטו בקי בנושא הדמוגרפיה של היישוב, פיינברג בנושא הבעיה היהודית מבחינת המשפט הבינלאומי, דוד הורוביץ בנושא הכלכלה של היישוב.

ג. היסטוריה של העם היהודי - פרופ' בן-ציון דינור. על יהדות ארצות הברית הרצה אסלקורן.

ד. המזרח התיכון - הנושאים שנלמדו היו: תולדות המזרח הקרוב - דוד (נוישטדט) איילון; כלכלת המזרח התיכון - בונה; ערביי ארץ ישראל - יעקב שמעוני; חיי הערבים על פי העיתונות - עזרא דנין.

ה. היסטוריה כללית של אירופה (דגש על העולם האנגלו-סקסי) - שמידט הרצה בנושא היסטוריה כללית של אירופה, וויט הרצה על מוסדות בריטיים, הרפז הרצה על צרפת ולבבי הרצה על ברית-המועצות.

ו. נושאים כלליים - גד טדסקי הרצה על יסודות המשפט; סטטיסטיקה - רוברטו בקי; תולדות המשטר בבריטניה ובארצות הברית - בנושא זה נהג ולטר איתן לערוך מפגשים אישיים עם התלמידים (tutorial).

"קווים למבנה משרד החוץ"

מעבר לחובותיהם כתלמידי המוסד, הוטלה על החניכים המשימה לתכנן את משרד החוץ העתידי. החניכים החלו לחקור את מבנה משרדי החוץ במדינות חשובות, בדגש על בריטניה, צרפת וארצות הברית. העבודה שהכינו על בסיס מחקרם נקראה "קווים למבנה שירות החוץ של המדינה היהודית" והיא הוגשה לוועדת המצב בינואר 1949. העבודה, שסווגה כסודית, קבעה בין היתר כי "יש צורך לנהוג בחיסכון. אסור לנו להוציא על משרד החוץ יותר מן הדרוש בהחלט". בנוסף, על פי המסמך, על הדרגה הגבוהה ביותר בשירות החוץ החדש להיות ציר ממונה על צירות (ולא שגריר), וזאת מטעמי צניעות. המסמך כלל גם הצעה מפורטת לגבי מבנה משרד החוץ תוך חלוקה בין אגף טריטוריאלי, אגף פונקציונלי ואגף מנהלי. המלצות אלו שימשו כמסד שעל בסיסו הוקם משרד החוץ הישראלי.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25448736המוסד להשתלמות