רבי נפתלי מנחם הוטנר
הרב נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר (ה'תרל"ח, 1878 - כ"ה בחשוון ה'תרצ"ה, 1935) היה מרבני העיר איישישוק, בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר.
תולדותיו
נולד בביאליסטוק לרב יוסף זונדל הוטנר ולרבנית הנדל. בצעירותו למד בכולל קדשים מיסודו של החפץ חיים, שם למד יחד עם הרב אלחנן וסרמן[1]. נישא לקריינה גולדה בת הרב צבי חיים אפשטיין, רבה של באקשט, אחותו הצעירה של הרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבות סלבודקה וחברון. לאחר נישואיו התמנה כרב בעיירה טלושטש, באזור ורשה, אשר רוב תושביה היו חסידים. בהוראת אביו התפטר מרבנותו כעבור תקופה קצרה ושב לאיישישוק. מאז שימש את אביו וסייע לו בענייני הרבנות.
מאבק הרבנות באיישישוק
עם פטירת אביו רבי יוסף זונדל, בשנת תרע"ט, היה מובן כי בנו נפתלי מנחם ימלא את מקומו ברבנות איישישוק, וכך התקיים הלכה למעשה בשנים הראשונות אחר כך[2]. אלא שאז אירע מקרה שהביא לעזיבתו את הרבנות. לראש הקהל בעיירה היה דין תורה עם אחד מאנשי הקהילה, ואז פנה ראש הקהל אל הרב הצעיר והזהירו כי עליו לזכותו במשפטו, ולא - ידאג לסלקו ממשרתו. אך הרב סירב וראש הקהל יצא חייב בדינו. ראש הקהל, שהיה בעל מעמד בעיירה, החליט להעמיד כנגד הרב הוטנר מועמד נגדי, את הרב שמעון רוזובסקי שהשתייך לתנועת המזרחי. במשך זמן ניטש מאבק קשה בין תומכי שני הצדדים, כשרבנים מהעיירות הסמוכות באים לסייע לאחד מהצדדים. בסופו של דבר נקבעה פשרה לפיה ישמש רבי נפתלי מנחם כדיין הקהילה וכמורה הוראה, והרב רוזובסקי ישמש כרב הרשמי בקהילה. משה שנפלד מספר בשם החזון איש כי מאז לא דרכה כף רגלו של החפץ חיים באיישישוק כדי שלא ייאלץ להיפגש עם הרב רוזובסקי, וכשפעם הוצרך לדבר בעניין הקמת מקווה בעיירה, המתין החפץ חיים להזדמנות שהרב רוזובסקי יסע לווילנה ורק אז הגיע לעיירה.
בהשפעת החפץ חיים (שהיה ידידו ומעריצו של אביו רבי יוסף זונדל), התקבל רבי נפתלי מנחם לכהן ברבנות המושבה פתח תקווה, אולם עוד קודם שמומשה תוכנית זו נפטר.
בניו לא הצליחו להגיע להלוויתו, ובתו צפורה אמרה אחריו קדיש[3].
חיבוריו
לאחר פטירת אחיו רבי יהודה לייב הוטנר, הוטלה על שכמו מלאכת הוצאת כתביו הנותרים של אביו רבי יוסף זונדל, ואז הוציא לאור את הספר גנזי חיים. הוא עצמו חיבר ספר בשם חלקת מנחם אך לא הספיק לא הוציאו והוא נותר בכתובים.
צאצאיו
- צבי חיים הוטנר, מראשוני ישיבת חברון[4].
- צביה-לאה, אשת הרב מאיר חדש, המשגיח בישיבת חברון. עלתה לארץ בחיי אביה.
- שמעון הוטנר.
- יעקב לייב הוטנר.
- ציפורה, אשת הרב יוסף קרביץ, ר"מ במדרשיה בפרדס חנה
- שושנה, אשת הרב זיסל חינסקי.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הרב וסרמן מביא דברים בשמו בספרו קובץ שיעורים, כתובות דף טו ע"א אות ל"ט: "וכמדומה ששמעתי כן מכ' הרה"ג ר' הערץ מנדיל הוטנער ז"ל מאיישישק"
- ^ ראו בהקדמת הספר גנזי חיים בה הדפיס בשנת תרפ"ח דרשת שבת הגדול אותה מסר באיישישוק.
- ^ יפה אליאך בספרה על איישישוק.
- ^ מאחורי הקלעים של ישיבת סלובודקה בחברון תרפ"ד – תרפ"ה, עבודת מחקר מאת תרצה יעקבסון, האתר של היישוב היהודי בחברון.
29026360נפתלי מנחם הוטנר