רבי יוסף ליב ננדיק
 | |
| לידה | סוחובולה |
|---|---|
| נרצח | ה'תש"ג |
| תפקידים נוספים | משגיח רוחני בולט בישיבת לומז'ה, ישיבת ראדין, ישיבת שער התורה בגרודנה וישיבת קלצק |
| רבותיו | רבי שמחה זיסל זיו |
רבי יוסף אריה ליב נֶנֶדִיק (בכתיב ארכאי: נענעדיק; נספה בשואה בשנת ה'תש"ג[1]) היה מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בין מלחמות העולם, מחניכי ה'תלמוד תורה' בקלם ושימש כמשגיח רוחני בישיבות רבות, בהן: בישיבת לומז'ה, בישיבת ראדין, בישיבת שער התורה בגרודנה, בישיבת פוניבז' ובישיבת קלצק.
ביוגרפיה
נולד בסוחובולה, למד בצעירותו בישיבת טלז אצל רבי שמעון יהודה שקופ. בהמשך נסע ללמוד ב"תלמוד תורה" שבקלם והיה מראשוני תלמידי רבי שמחה זיסל זיו-ברוידא ("הסבא מקלם") ממנו קיבל את דרכו הפדגוגית. בגיל 28 נישא לבתו של רבי נח וינר, רבן של כמה ערים ועיירות. לבני הזוג נולד בן אחד, מיכאל.
בתקופה שלאחר נישואיו הקים בקלם את המכינה לתלמוד תורה, ושימש בה ר"מ יחד עם ידידיו רבי אליהו לופיאן ורבי ירוחם ליבוביץ. בשנים הבאות נסע לשמש משגיח רוחני בישיבות אחדות: ישיבת בריינסק וישיבת לומז'ה, ולאחר מכן ישיבת ראדין. בשל מלחמת העולם הראשונה והחשש מפני הכיבוש הגרמני ההולך וקרב, נמלטו רוב ככל בחורי ישיבת ראדין מזרחה לעומק שטח רוסיה עם רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"). רבי ננדיק נותר בראדין לנהל את הישיבה עם ראש הישיבה, רבי משה לנדינסקי.
אחרי שעזב את ראדין החל לפעול בקרב תלמידיו בוגרי הישיבות לארגון פעילות של לימוד תורה ומוסר. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 עבר לשמש משגיח בישיבת שער התורה בגרודנה ועזר בכינונה. הוא פעל והביא אליה כראש ישיבה את רבו הראשון, רבי שמעון שקופ, שנותר מזוהה עם הישיבה עד פטירתו. כשכבשו הבולשביקים את גרודנה בשנת 1921, נמלט עם 40 תלמידים לישיבת פוניבז' ושימש בה משגיח במשך תקופה, עם שובו לאחר זמן לגרודנה החליפו כמשגיח בפוניבז' רבי ירוחם ליבוביץ.
ב-1923 הקים רבי פסח פרוסקין את ישיבת קוברין, רבי ננדיק הוזמן לכהן בה כמשגיח וחילק את זמנו בין ישיבת קוברין לישיבת קלצק. בשנת תרצ"א, פנה רבי ננדיק לראשי ישיבת "מרכז רבי" בירושלים בבקשה להתקבל כמחנך בה, ואף טען שהוא מסוגל להתאים את עצמו לשיטת הנהגת הישיבה[2], אולם בסופו של דבר לא יצא הדבר אל הפועל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר עם תלמידיו בקלצק ומ-1940 בווילנה, תחילה תחת הכיבוש הסובייטי ואחר כך תחת הכיבוש הגרמני. הוא נספה עם אשתו ובנו היחיד בשואת יהדות ליטא.
כתביו ושיחותיו
כתביו רביים שהופקדו בידי תלמידו רבי ליב רוטקין נתפסו בידי הקומוניסטים ונשרפו, כל שיחות המוסר שלו שנדפסו לאחר המלחמה מקורן ברשימות של תלמידים. דברי תורתו מרוכזים בספרים "רחשי אילן" (מישיבת קלצק וקוברין; נדפס ירושלים תשמ"ד) "מוסרי קלצק" (שיחות מישיבת פוניבז' וישיבת קלצק; נדפס בני ברק תשע"ה) והערות קצרות שלו מלוקטות בסדרת "פנינים משולחן גבוה" על התורה, מפי תלמידו.
קישורים חיצוניים
- מנחם בורשטין (עורך ומתרגם), רחשי אילן, מאמרי המשגיח רבי יוסף לייב ננדיק, ירושלים תשמ"ד
- רבי יוסף אריה ננדיק, מבקשי ה’ (ולא מוצאי ה’) ומעמד הר סיני, אתר תורתך לא שכחתי
הערות שוליים
- ^ לפי ערכו אצל נתן צבי פרידמן, "אוצר רבינים", פריט 8727.
- ^ בשמן רענן, עמ' כ-כא.
32510936יוסף ליב ננדיק