רבי יעקב יצחק רודרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יעקב יצחק רודרמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי יעקב יצחק הלוי רוּדֶרמןאנגלית: Yaakov Yitzchok Ruderman; ט"ו באדר ב' ה'תר"ס, 16 במרץ 1900 - י"ד בתמוז ה'תשמ"ז, 11 ביולי 1987) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי. מייסד וראש ישיבת נר ישראל בבולטימור, מרילנד, ארצות הברית, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

ביוגרפיה

נולד בשושן פורים, בן שמיני (לאחר שבע בנות) לרב יהודה לייב רודרמן, רבה של דולהינוב שברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. למרות היות אביו חסידו של האדמו"ר הרש"ב מחב"ד לובביץ, עודדו האב לבקר במגוון ישיבות כדי לבחור את דרכו. הוא עבר בישיבת תומכי תמימים ובישיבת סלונים, עד שהחליט, זמן מה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לעבור ללמוד בקביעות בישיבת כנסת ישראל בסלובודקה אצל רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה", ומפי ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין. בישיבה זו למד זמן ממושך בחברותא עם הרב יחזקאל סרנא. את שנות מלחמת העולם הראשונה עשה בקרב חבריו לישיבה. הוא נחטף למטרות כופר בידי קבוצת קוזאקים, אך שוחרר בידי קהל שהתאסף במקום האירוע. בראשית המלחמה שהו בני הישיבה במינסק, אז התקרב לרבי חיים סולובייצ'יק ששהה אז אף הוא בעיר. ב-1917 התפצלה הישיבה עם התקרב חזית המלחמה למינסק. הוא יצא לקרמנצ'וג בקבוצה שבראשה עמדו הסבא מסלובודקה והרב אפשטיין. בתום לימודיו בישיבה נסמך להוראה בידי הרב אפשטיין ובידי רבי מאיר אטלס.

בשנת ה'תרפ"ד, 1924, נישא לפייגא, בתם של רבי שפטל קרמר ודבורה בת רבי שרגא פייבל פרנק. עם נישואיו היה לאחיינו של רבו הרב אפשטיין. לאחר נישואיו למד בכולל קובנה. באותה שנה (1924) עלו רבותיו לארץ ישראל להקים את ישיבת חברון. הרב רודרמן הצעיר התקרב בתקופה זו לרבה של קובנה רבי אברהם דובר כהנא שפירא ולמד עמו במשך חמש שנים. הרב מקובנה העניק לו אף הוא "כתב סמיכה" וגם ציטט בשמו הערה למדנית בספרו "דבר אברהם"[1]. בשנת ה'תר"ץ הדפיס בקיידאן בעידודו של הרב כהנא-שפירא את ספרו "עבודת לוי" בענייני סדר קדשים. בספר כלולה גם תכתובת תורנית שלו עם רבי אריה לייב רובין מווילקומיר (סימנים ו-ז) ועם רבי יששכר שלמה טייכטל (סימן כג). בהסכמה לספר כתב עליו דודו ורבו, הרב אפשטיין: "הנני להודיע בשער בת רבים כי גדול הוא מגדולי וגאוני הזמן, וחידושיו המה נאמרים בגאונות".


ב-1930 היגר לארצות הברית עם חמיו והתמנה כר"מ בישיבה שאותה יסד זמן מה קודם לכן הרב יהודה לוונברג בניו הייבן שבקונטיקט. הישיבה עברה בהמשך לקליבלנד, אוהיו. אחרי סכסוך בהנהלת הישיבה שהגיע לבוררות, הוחלט למנותו כראש הר"מים בישיבה[2]. ב-1932 הוזמן בידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק לעלות לארץ ישראל ולכהן כר"מ בישיבת מרכז הרב אך מסיבות משפחתיות לא רצה לעזוב את ארצות הברית[3].

בשנת ה'תרצ"ג, 1933, התמנה כרב קהילת "תפארת ישראל" בבולטימור, מרילנד. עם מינויו יסד בעיר את ישיבת נר ישראל עם גיסו הרב נפתלי ניוברגר שהתמנה כנשיא הישיבה. חנוכת הבית של הישיבה התקיימה בסוף החורף של 1933–1934[4] שם הישיבה נקבע על שמו של רבי ישראל מסלנט, כהצהרה לכוונת המייסדים לנהל אותה ברוח ישיבות המוסר של ליטא[5]. הרב רודרמן כיהן כראש הישיבה במשך למעלה מחמישים שנה עד פטירתו. הישיבה התבססה בראשיתה על בחורים מישיבות ליטא שהגיעו לארצות הברית ועל קבוצה של בחורים מישיבת וירצבורג שהביאו אתם לספריית הישיבה ספרי קודש יקרי ערך מספריית וירצבורג[6][7].

בשנות ה-50 הצטרף למועצת גדולי התורה באמריקה. הוא נמנה עם אחד-עשר ראשי הישיבות החרדים שהטילו ב-1 במרץ 1956 איסור גורף על כל שיתוף פעולה עם גורמים מהזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי.

בעקבות מלחמת ששת הימים הדפיס הרבי מסאטמר רבי יואל טייטלבוים את הספר "על הגאולה ועל התמורה" שבו התקיף בחריפות את מדינת ישראל והציונות. בתגובה התקיף אותו הרב אריה לייב גלמן בוועידת הפועל המזרחי בארצות הברית בהזכירו את המעורבות הציונית שלה היה שותף בעצמו בהצלת הרבי מסאטמר מידי הנאצים בעת שואת יהודי הונגריה. בוועידת אגודת ישראל שנערכה לאחר מכן הובעו דעות דומות, אך הרב רודרמן תקף בנאומו בוועידה בחריפות את מבקרי הרבי מסאטמר[8]. ב-1982 פרסם הרב רודרמן עם רבי משה פיינשטיין ורבי יעקב קמנצקי מכתב מחאה חריף בעקבות פגיעה בכבודו של רבי אלעזר מנחם שך על רקע טענותיו על חסידי חב"ד והאדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון[9].

היה ממנהיגיה הציבוריים של היהדות החרדית בארצות הברית, בשבתו כחבר מועצת גדולי התורה וכחבר הוועד המנהל של "תורה ומסורה". חתנו רבי יעקב וינברג התמנה במקומו כראש ישיבת "נר ישראל".



ספריו

  • עבודת לוי, קיידאן, מהדורה שנייה, תר"צ
  • קונטרס אז ירננו - ליקוט מרשימות שעוריו, ניו יורק תשנ"ה.
  • 'שיחות לוי' - על פרשת השבוע.
  • 'משאת לוי' - על ספר "מנחת חינוך". שני האחרונים מבוססים על סיכומי תלמידיו ויצאו לאחר פטירתו.
  • 'שיחות עבודת לוי' - שיחות מוסר על סדר הפרשיות, מועדים, הספדים, תשע"ח.
  • שיחות לוי - על פרשת השבוע.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • "קוים לדמותו", בתוך: שיחות עבודת לוי, תשע"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חלק א' סימן כא. הוא מכנה אותו: "אחד מגדולי הכולל... מחבר הספר היקר עבודת לוי"
  2. ^ ישיבת ניו הייווען בקליוולאנד, ידיעה על הבוררות בכתב העת הפרדס, אייר תרצ"ג, באתר היברובוקס.
  3. ^ ר' יעקב רודרמן משחזר למדנות סלובודקה באמריקה, הצופה, 23 ביוני 1961.
  4. ^ ישיבת נר ישראל, הפרדס, ניסן תרצ"ד, באתר היברובוקס.
  5. ^ ב. ראם, מהפך הישיבות בגולה, בתוך מוסף 'הישיבה', גיליון חג סוכות תשע"ג של מוסף שבת קודש - יתד נאמן, עמ' 103.
  6. ^ ישיבת נר ישראל בלטימורי, הפרדס, כסלו תרצ"ט, באתר היברובוקס.
  7. ^ יעקב בלר, ישיבות שגלו לאמריקה, הצופה, 13 בפברואר 1948.
  8. ^ שמעון בייקר, ר' יואליש מעדיף פתרון מדיני, מעריב, 14 בדצמבר 1967.
  9. ^ ישראל שפיגל, "אני עומד על המשמר לבלתי לישא פנים לשום אדם", מוסף זכרון יתד נאמן, ט"ו בכסלו תשס"ב, עמ' 16, באתר אוצר החכמה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31207791יעקב יצחק רודרמן