רבי חיים סרנא
הרב יעקב חיים סרנא (ט' באדר א' תרפ"ט, 19 בפברואר 1929 - ה' בתמוז ה'תשע"א, 7 ביולי 2011) היה מראשי ישיבת חברון בגבעת מרדכי, וראש ישיבת חברון-גאולה.
ביוגרפיה
נולד בחברון בשנת תרפ"ט, בנם היחיד של הרב יחזקאל סרנא ופעשא-מרים, בתו של הרב משה מרדכי אפשטיין. סבו הרב אפשטיין היה ראש ישיבת סלבודקה בקובנה ועמד בראש הקבוצה שהקימה בחברון את ישיבת חברון, יחד עם אביו הרב יחזקאל סרנא שהיה יד ימינו ולימים ממלא מקומו. בהיותו בן חצי שנה פרצו פרעות תרפ"ט והישיבה עברה מחברון לשכונת גאולה בירושלים, שם גדל.
בצעירותו למד בישיבת תפארת צבי בירושלים, ששימשה מכינה לישיבת חברון. אחת החברותות שלו ב"תפארת צבי" היה מנחם אלון. כמו כן למד בצעירותו בישיבת מקור חיים בירושלים ובישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם התקרב לחזון איש. בהיותו כבן 14 עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם למד בחברותא עם הרב משה שמואל שפירא והרב יוסף רוזובסקי. לאחר כמה שנים עבר ללמוד בישיבת חברון אצל אביו, ראש הישיבה. במקביל, היה משומעי שיעורו של רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק.
בשנות ה-50 נישא לרחל, בתו של מלכיאל פרידמן מממל, מתלמידי ה"סבא" מסלבודקה. לאחר נישואיו למד כמה שנים בישיבת מיר בירושלים, ובין החברותות שלו באותה תקופה הרב משולם דוד סולובייצ'יק והרב אליעזר פלצינסקי. עם הזמן נעשה יד ימינו של אביו בניהול ישיבת חברון, וכן עסק בהוצאתם לאור של כתבי אביו. בשנת תשכ"ב (1962), בהיותו בן 33, התמנה לראש ישיבה בישיבת חברון והחל באמירת שיעורים בישיבה, תחילה שיעור יומי, וכעבור שנתיים החל באמירת 'שיעור כללי'. ב'שיעור הכללי' הראשון נכחו ראשי ישיבת מיר הרבנים אליעזר יהודה פינקל, חיים שמואלביץ ונחום פרצוביץ. הקפיד למסור את שיעוריו בשפת היידיש, ועבור אלה שלא הבינו את השפה היה נוהג לחזור על שיעורו בביתו. במקביל למסירת השיעורים סייע לאביו באחזקת הישיבה ולשם כך שהה מדי שנה פרקי זמן ארוכים בחו"ל.
לאחר פטירת אביו, בשנת תשכ"ט (1969), התרחבה סמכותו כראש ישיבה, לצד דודו הרב משה חברוני ועמיתיו הרב שמחה זיסל ברוידא וגיסו (בעל אחותו) הרב אברהם פרבשטיין. בשנות ה-70, עם גלי העלייה מברית המועצות, נרתם יחד עם רעייתו לפעול למען העולים החדשים. בשנת תשל"ד (1974) נסע יחד עם הרב פנחס מנחם אלתר, אז ראש ישיבת שפת אמת, לשליחות באנגליה כדי לרתום את יהודי אנגליה לסיוע לעולים החדשים. באמצע שנות ה-70 עברה ישיבת חברון למשכנה החדש במבנים שהוקמו בשכונת גבעת מרדכי. בתקופה הראשונה שהה הרב סרנא בישיבה בגפו במשך כל ימות השבוע, ומשפחתו הייתה מצטרפת אליו לשבת.
בשנת תשמ"ז (1987) עזב הרב סרנא את ישיבת חברון שבגבעת מרדכי והקים ישיבה במבנים הישנים של הישיבה שהקים אביו בשכונת גאולה, שאף היא נקראה בשם "ישיבת חברון". אולם עם הזמן, כדי להבדילה מישיבת האם, היא מכונה "ישיבת חברון-גאולה", על שם מיקומה.
בתחילת שנות ה-90 חלה ונזקק לסדרת ניתוחי ראש. נפטר בתמוז תשע"א, והובא לקבורה בהר המנוחות.
לרב סרנא בת יחידה, שרה-יהודית, הנשואה לרב ברוך סולובייצ'יק, ראש ישיבת תורת זאב בירושלים (בנו של הרב משה סולובייצ'יק מציריך). גיסתו, אחות אשתו, הייתה נשואה לרב שניאור קוטלר, ראש ישיבת לייקווד בניו ג'רזי.
ספריו
- סדרת באר לחי רואי: מדע, אהבה, זמנים, משפטים שופטים, נזיקין, קנין, נשים, קדושה, הפלאה, זרעים, באתר hebrewbooks.
קישורים חיצוניים
- הגאון הגדול רבי יעקב חיים סרנא בשיחה נדירה מאת: שלמה קוק, קו עיתונות דתית
- 'חברון' אבלה • אלפים בהלווית הגרי"ח סרנא זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
| רבני ישיבת חברון כנסת ישראל | ||
|---|---|---|
| ראשי הישיבה בהווה | הרב דוד כהן • הרב שלמה כץ • הרב משה מרדכי פרבשטין • הרב יוסף חברוני | 
|
| משגיחים בהווה | הרב חיים יצחק קפלן | |
| ראשי ישיבה שנפטרו | רבי משה מרדכי אפשטיין • רבי יחזקאל סרנא • רבי משה חברוני • רבי אהרן כהן • רבי שמחה זיסל ברוידא • רבי אברהם פרבשטין | |
| משגיחים שנפטרו | רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקא) • רבי יהודה לייב חסמן • רבי אברהם נח פאלי • רבי מאיר חדש • רבי צבי הירש פאלי • רבי אברהם סלומון | |
| רבנים בולטים בישיבה שנפטרו | רבי אהרן יפה'ן • רבי משה פינקל • רבי נחמן טוקר | |
| רבנים שעזבו | הרב ברוך מרדכי אזרחי • רבי הלל זקס • רבי חיים סרנא • רבי רפאל שמואלביץ • הרב שלמה פאליי | |
