תנועת המוסר (ספר)
 | |
| כריכת המהדורה החדשה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב דב כ"ץ |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | תנועת המוסר |
| הסכמות | הרב אליהו אליעזר דסלר |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת ביתן הספר (מהדורה ראשונה) |
| תאריך הוצאה | 1946–1957 (מהדורה ראשונה) |
| מספר עמודים |
כרך א' - 348 כרך ב' - 442 כרך ג' - 320 כרך ד' - 351 (מהדורה ראשונה) |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 5 (מהדורה ראשונה) |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990019646790205171 |
תנועת המוסר: תולדותיה, אישיה ושיטותיה היא סדרת ספרים שחיבר הרב דב כ"ץ על תולדותיה ואישיה של תנועת המוסר. הסדרה הייתה המיזם הראשון והמרכזי, ועד כה היחידי, של חקר, סקירה ותיעוד מקיפים של תולדות תנועת המוסר, שיטותיה ואישיה המרכזיים.
רקע
למרות השפעתה הגדולה של תנועת המוסר על יהדות ליטא ורוסיה ועל עולם התורה היא לא קיבלה ביטוי הולם בספרות ההיסטורית והביוגרפית. אחת הדרכים להפיץ ולפרסם את רעיונות תנועת המוסר הייתה באמצעות הוצאה לאור של ירחונים וכתבי עת שריכזו מאמרים ושיחות בנושא. הראשון שהחל בכך היה רבי ישראל מסלנט, מחולל התנועה, שהוציא את הירחון "תבונה". עשרות שנים לאחר מכן חודשה הוצאת ירחון בשם זה על ידי הרב ישראל זיסל דבורץ, ממקורביו של "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל. אולם ניסיונות אלו רק נגעו בנושא אך לא היה בהם תיעוד מרוכז של תנועת המוסר ושיטתה.
הניסיון הראשון לרכז חומר ולתעד את שיטתה של התנועה ומייסדה רבי ישראל מסלנט נעשה בתחילת המאה ה-20 על ידי הרב יצחק בלאזר, תלמידו של רבי ישראל מסלנט. הוא הוציא את הספר "אור ישראל" ובו מכתבים ומאמרים של רבו, הפורסים את דרכה ושיטתה של תנועת המוסר. אולם ספר זה נכתב ונערך מראש עבור אלה המצויים בעולם המוסר וסגנונו לא התאים לקהל הקוראים הרחב. בנוסף, מאז הוצאת הספר "אור ישראל" התפשטה התנועה והתפצלה לשיטות שונות ולעיתים מנוגדות זו לזו, ובספר "אור ישראל" אין לכך ביטוי.
הרב כ"ץ, כתלמיד של הסבא מסלבודקה וכחניך ישיבת חברון בשנותיה הראשונות, היה מקורב מאוד לתנועת המוסר. בשנות ה-30 הוא החל במלאכת המחקר, עריכתו וכתיבתו. את הדברים העלה על הכתב בסגנון שווה לכל נפש. באיסוף החומר הרב הוא נעזר בספרים, בכתבי עת ובעיתונים שהופיעו מאז ייסודה של תנועת המוסר, באמצע המאה ה-19, ועד תקופתו של כ"ץ. אולם את עיקר המידע הוא שאב מראיונות אישיים, בכתב ובעל פה, שערך עם אישים שונים שהיו קרובים לתנועת המוסר ובהם גדולי הרבנים שבדורו: הרב אליהו אליעזר דסלר, הרב אייזיק שר והרב יחזקאל סרנא, אשר אף עברו על כתב היד והעירו את הערותיהם. חלק מן הדברים נכתבו על סמך היכרות אישית של הרב כ"ץ עם חלק מהרבנים והמוסדות מושאי כתיבתו.
תוך כדי כתיבת הספר פרצה מלחמת העולם השנייה, שהחריבה את עולם התורה והישיבות בליטא וברוסיה. האירועים הדרמטיים עיכבו את הוצאת הספר. המהדורה הראשונה של הכרך הראשון בסדרה נחתמה באלול תש"ה, תקופה קצרה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ויצאה לאור בשנת תש"ו (1946). במהלך השנים הבאות יצאו כרכים נוספים בסדרה. על פי התוכנית המקורית הייתה הסדרה אמורה להכיל שלושה כרכים, אולם תוך כדי איסוף החומר התרחבה הסדרה והיא תוכננה לשישה ספרים. בסופו של דבר עומדת הסדרה על חמישה כרכים:
- הכרך הראשון מכיל מבוא נרחב על הרקע שהביא ליסוד תנועת המוסר, ומבאר את תוכנה ודרכה. לאחר מכן הוא סוקר בהרחבה את ייסוד התנועה ואת השתלשלותה בשנותיה הראשונות, וכן את תולדותיהם, פועלם ושיטתם המוסרית של מחולליה: רבי יוסף זונדל מסלנט ותלמידו רבי ישראל מסלנט.
- הכרך השני עוסק בהתפשטות התנועה לאחר פטירת רבי ישראל מסלנט, וסוקר את תולדותיהם ושיטותיהם המוסריות של גדולי תלמידיו: הרב שמחה זיסל זיו ה"סבא מקלם", הרב יצחק בלאזר, הרב נפתלי אמסטרדם, הרב אברהם שינקר, הרב אליהו לוינזון מקרטינגה ועוד.
- הכרך השלישי מוקדש לתולדות חייו ופועלו של הסבא מסלבודקה, הרב נתן צבי פינקל, רבו של המחבר.
- הכרך הרביעי מוקדש לחפץ חיים ול"סבא מנובהרדוק" הרב יוסף יוזל הורוביץ.
- הכרך החמישי סוקר את תולדותיהם ופועלם של עשרה אישים מרכזיים בדור השלישי והרביעי של תנועת המוסר, ובהם: הרב יוסף יהודה לייב בלוך, הרב אהרון בקשט, הרב זלמן דולינסקי, הרב יהודה לייב חסמן, וכן הרב יעקב כ"ץ, אביו של המחבר. הכרך החמישי והאחרון יצא לאור בשנת תשכ"ג.
תוך כדי עיסוק בנושא המרכזי סוקר הספר את מצבה הכללי והרוחני של היהדות בליטא וברוסיה בדורות האחרונים ואת המאבקים השונים שהתחוללו סביב התנועות השונות - ההתבוללות, ההשכלה והציונות.
הרב כ"ץ התרחק מהגיוגרפיה ומתיאורים מליציים. הוא ראה בספרו שליחות חינוכית-מוסרית, ומסיבה זו לא התייחס בספרו למופתים ולרוח הקודש שיוחסו לרבנים גדולי המוסר שכתב אודותיהם אלא התמקד בתיאור אישיותם והנהגתם המופתית. הוא הקפיד להיצמד לעובדות ונזהר מהפרזות ומגוזמאות. הוא נמנע מלהכתיר את הרבנים מושאי כתיבתו בתוארי כבוד "הגאון", "הרה"ג" וכדומה.
סדרת "תנועת המוסר" יצאה במהדורות רבות והייתה לרב-מכר. כעבור זמן תורגמו הספרים לאנגלית. השפעתם הייתה רבה ובעקבותיהם התרחב מאוד העיסוק בתנועת המוסר באקדמיה ובחוגים שונים. הסדרה משמשת מקור ואסמכתה לעובדות רבות שהתפרסמו במחקרים, בספרים ובכתבי עת שונים (כולל בערכים שונים בוויקיפדיה העוסקים בתנועת המוסר ובאישיה). במהלך הוצאת הכרכים הגיעו אל המחבר מכתבים רבים ששיבחו את יצירתו, ובהם מרבנים וגדולי תורה. בראש הספר בחר המחבר להציב את מכתבו של הרב אליהו אליעזר דסלר, "בגלל זיקתו העמוקה לתנועת המוסר, קרבתו המשפחתית למחולליה וקרבתו הנפשית למחבר", כלשונו.
המהדורות הראשונות של סדרת "תנועת המוסר" יצאו בהוצאת "ביתן הספר" של המוציא לאור אברהם ציוני. לאחר מכן עברה ההוצאה לאור של הסדרה לחתנו הגדול שמשון אפשתיין, נכדו של הרב משה מרדכי אפשטיין. בשנת תשנ"ו עברה ההוצאה לאור לידי הוצאת פלדהיים, שהוציאה מחדש את סדרת הספרים בעימוד חדש המתאים לקורא בן זמננו. לאחר שהסדרה אזלה מן השוק, היא הודפסה שוב בשנת תשע"ו.
פולמוס המוסר
בשנת תשל"ב הוציא הרב דב כ"ץ ספר נוסף בשם פולמוס המוסר, שעסק בוויכוחים ובפולמוסים השונים סביב תנועת המוסר לשיטותיה, בין תומכיה למתנגדיה מבית ומחוץ.
לאחר שכתב היד הושלם התלבט כ"ץ אם ראוי לפרסמו כספר. מצד אחד הובאו בו הטיעונים של תומכי המוסר שדחו את כל טענות המתנגדים, הן מתוך עולם התורה והן מקרב חוגי המשכילים. אך מצד שני הוא נתן במה לטענות המתנגדים, וכ"ץ חשש מהשפעתן השלילית, בעיקר מפרסום טענות המשכילים. לאחר התייעצות עם רבנים ואנשי מוסר החליט לפרסם את הספר. השיקול שהכריע היה הרצון לחשוף את מניעיהם השליליים של המתנגדים מבחוץ ולהציג את סילופיהם במאבקם בתנועת המוסר. עם זאת, הספר יצא במהדורה אחת בלבד, ומאז נמנעים מלהוציאו.
קישורים חיצוניים
- קטעים מהספר – כרך א, "האתר למקוריות במצוות"
- פולמוס המוסר, ירושלים ה'תשל"ג (1973), באתר היברובוקס
- הרב אליעזר מלמד, סקירה על סדרת 'תנועת המוסר'
