רבי דניאל מובשוביץ
רבי דניאל מובשוביץ (בכתיב יידי: מאוושאוויץ; כונה גם: דניאל סידרעֶר, ור' דניאל מקלם; ה'תר"מ, 1880 - ה' באב ה'תש"א (משוער), 29 ביולי 1941) היה ראש ישיבה ומשגיח ליטאי, מראשי תנועת המוסר בעשורים שלפני מלחמת העולם השנייה, מנהיגו הרוחני של ה"תלמוד תורה" בקלם, וחתנו של רבי נחום זאב זיו, בנו של "הסבא מקלם".
ביוגרפיה
| ” | בשנים האחרונות שלפני השואה היתה כל קלם גאה על מנהלם הרוחני של ה"מוסרניקים", ר' דניאל מובשוביץ, שהיה נשוי לנכדת ר' שמחה זיסל. איש זה היה בכל המובנים "משכמו ומעלה" ועלה על כל הסובבים אותו. מופלג בתורה היה ובקי בכל הספרות הפילוסופית של הגויים. בעל מח מעמיק, מחשבה הגיונית בלתי רגילה, אציל רוח, בעל נשמה עדינה ולב רוחש אהבה לאדם באשר הוא אדם. גם החוגים החפשיים התייחסו אליו ביראת-כבוד. כשהיה עובר ברחוב בדרכו ל"תלמוד תורה", ביום השוק, יש ו"גויות" היו נופלות על ברכיהן ומצטלבות, בדמותן שהנוצרי הופיע לפניהן... | “ |
– יהדות ליטא[1] | ||
נולד בעיירה סידרא, הסמוכה לגבולה הצפון-מזרחי של פולין, לרבי משה גרשון מובשוביץ, רב העיירה ולימים גם רבה של דומברובה ביאלוסטוצקה ונובי דוור, כולן עיירות הסמוכות זו לזו בנפת סוקולקה.
בעשור הראשון של המאה ה-20, למד בכנסת ישראל שבסלובודקה, אצל רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלובודקה" שהיה לומד בחברותא עם אביו בשהותו בסדרה מדי שנה בחודשי הקיץ; בסלובודקה למד עם יחזקאל ברשטין ואהרן קוטלר. בתקופה זו הכיר את רבי אברהם דב כהנא שפירא רבה של קובנה, שהתרשם ממנו ומובא שאמר עליו: "לא ידוע לי מקיום [אדם] מופלג בכשרון בדומה לו בכל רחבי ליטא"[2]. לאחר לימודיו בסלובודקה עבר ללמוד ב"תלמוד תורה" הנודע בקלם אצל רבי צבי הירש ברוידא וגיסו רבי נחום זאב זיו בנו של "הסבא מקלם".
לאחר פטירתו של רבי נחום זאב (הרנ"ז) בשנת ה'תרע"ו (1916), נשא דניאל מובשוביץ את בתו חיה לאשה. לזוג לא היו ילדים. גיסיו, חתני רנ"ז האחרים, היו אף הם אישים בולטים בתנועת המוסר: רבי אליהו אליעזר דסלר ורבי גרשון מיאדניק.
בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 (ה'תר"פ), נעשה הוא "מנהל התלמוד תורה", תפקיד המקביל לתפקידם של ראש ישיבה ומשגיח בישיבות הרגילות. הוא היה המנהיג הרוחני של "קלם", ובתוקף מעמדו זה - מראשי תנועת המוסר בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. בתחילת כהונתו בקלם היה בה עדיין רבי ראובן דב דסלר והם כיהנו בצוותא, לאחר עזיבתו של רבי ראובן דב את קלם, התמנה כמנהל רוחני לצידו, גיסו רבי גרשון מיאדניק.
כותבי קורותיו מציינים את היותו "טהור וקדוש ועניו" מלבד כשרונו ועמלו בלימוד התורה, בשל סגנון עבודתו הרוחנית זכה להערצתו של רבי אלחנן וסרמן[2] שדבק בו לאחר פטירת רבו החפץ חיים[3].
פטירתו בשואה
בה' באב ה'תש"א, 29 ביולי 1941 נרצח בידי משטרת העזר הליטאית תחת פיקודו של גרמני נאצי, איש הגסטפו מקובנה. יחד עמו הובלו אל מותם: גיסו רבי גרשון מיאדניק, דודתם נחמה ליבה ברוידא, בני משפחתם, וכל תלמידיו ששהו באותה עת בישיבה. נמסר מפי עדי ראיה שהחבורה צעדה כששירת "אדון עולם" בפיה[4] וכי רבי דניאל קיבל היתר ממנהיג הרוצחים לשאת נאום קצר על קידוש השם לפני ההוצאה להורג.
העדויות המפורטות על הוצאתו להורג וצורת התנהגותו בעת הריגתו התפרסמו בגיטאות בליטא מפי ניצולים[5].
קישורים חיצוניים
- 'מובשוביץ, ר' דניאל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 66 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1264).
הערות שוליים
- ^ דב ליפץ (עורך) יהדות ליטא ח"ג, עמ' 351.
- ^ 2.0 2.1 קיצור תולדות הת"ת דקעלם, בראש הגדה של פסח - קעלם, ירושלים תשס"ז. עמ' 16.
- ^ יצחק אלחנן גיברלטר, יסור יסרני ח"א, בני ברק תשס"ז, עמ' 145.
- ^ מאמר רבי אלחנן סורוצקין בתוך: יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשכ"א (1961), כרך ד', עמ' 120. סיפור מקביל מופיע בספרים נוספים. ראו: "נבואה והשגחה" עמ' קפ"ב, ששרו "אשרינו מה טוב חלקנו"; וב"מכתב מאליהו" ח"ג עמ' 346, במכתב "אל בנו נ"י על חורבן קעלם", מספר ששרו "אשרנו וטוב חלקנו".
- ^ ראו תגובתו של רבה של קובנה, רבי אברהם דב כהנא שפירא, המצוטטת אצל צבי א. בראון ודב לוין, תולדותיה של מחתרת, ירושלים: יד ושם, תשכ"ב, עמ' 52 מעדות אפרים גוטמן. מצוטט גם אצל: דבליצקי, הוספות לספר דבר אברהם חלק שני: 'קידוש השם' במשנתו של הדבר אברהם, בתוך": ישורון, כרך כה, ירושלים תשע"א, עמ' קסד.