רבי אברהם גרודזינסקי
 | |
| לידה | תרמ"ד |
|---|---|
| פטירה | כ"ב בתמוז תש"ד (בגיל 60 בערך) |
| השתייכות | רבני פולין, רבני ליטא, תנועת המוסר |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, ש"ס, אגדה, הלכה ומוסר |
| תפקידים נוספים | משגיח ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה) בליטא |
| רבותיו | הסבא מסלבודקה, רבי נתן צבי פינקל |
| חיבוריו | ספר "תורת אברהם" - מוסר ואגדה |
| חותן | רבי דב צבי הלר, משגיח ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה) בליטא |
| חתנים | רבי חיים קרייזווירט, רבי שלמה וולבה ורבי ברוך רוזנברג |
רבי אברהם גרודזינסקי[1] (ה'תרמ"ב[2] - כ"ב בתמוז ה'תש"ד; 1884 - 13 ביולי 1944) היה מרבני תנועת המוסר. כיהן כמשגיח של ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה (פרבר של קובנה) בליטא. ייסד את ישיבת חברון בארץ ואף עמד בראשה לצד הרב סרנא. בשנים האחרונות לפני השואה כיהן גם כראש הישיבה. נרצח על ידי הנאצים בגטו קובנה.
ביוגרפיה
נולד בוורשה לרב יצחק (איטשה). בגיל 17, נסע ללמוד בישיבת סלובודקה, והיה לאחד מתלמידיו של רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקה". בגיל 21, נשלח על ידי רבי נתן צבי - יחד עם שלושה תלמידים מובחרים נוספים - לישיבת טלז לסייע לרבי אליעזר גורדון להנהיג את שיטת המוסר בישיבתו. בגיל 24, לאחר הצלחת המשימה, שב לסלובודקה וצורף להנהלת הישיבה.
בתרע"א נישא לחסיה גיסא[3] בתו של רבי דב צבי הלר, משגיח בישיבה והחברותא של הסבא מסלבודקה ומתלמידי הסבא מקלם.
במלחמת העולם הראשונה נדדה הישיבה למינסק ומשם לקרמנצ'וג שבאוקראינה, תלמידי הישיבה נאלצו להתחמק משרות בצבא הרוסי, בד בבד סבלו ממגפות שפרצו באופן תדיר, בתקופה זו התגלה הרב גרודזנסקי כמנהיג ומחנך הרגיש לסבל הזולת.
בתרפ"ה כשריחפה על בחורי הישיבה סכנת גיוס לצבא, נשלח על ידי הסבא מסלבודקה להקים את הישיבה בארץ ישראל ביחד עם רבי יחזקאל סרנא. לאחר שהקים את הישיבה בחברון נשאר בארץ כמה חודשים לביסוס הישיבה, ואחר כך חזר לסלובודקה ומתרפ"ז כיהן שם כמנהלה הרוחני בעקבות עלייתם לארץ ישראל של "הסבא מסלבודקה" ורבי משה מרדכי אפשטיין כדי לעמוד בראשות הישיבה שבחברון.
היה מומחה בחכמת הנפש ובאמצעותה עיצב את אישיותם של תלמידיו. הפיץ את שיטת המוסר בכתיבת מאמרים בכתב העת "תבונה" שהוציאו תלמידי ישיבת סלבודקה. את חידושיו בתורת המידות יישם קודם כל בעצמו.
תקופת השואה
בתחילת מלחמת העולם השנייה, הנאצים כבשו את מזרח פולין וסיפחו אותה לליטא, ופליטים יהודים רבים נמלטו מפולין לוילנה במטרה להינצל ורבים מהם עברו משם לקובנה בירת ליטא, כדי לארגן אפשרות לברוח מאירופה אל מעבר לים. יחד עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה, פעל להצלת יהודים רבים ככל האפשר. במקביל פעל לסייע לבני הישיבה ולתלמידי חכמים שנקלעו לווילנה. כל זאת עשה למרות החמרת מחלתו.
בכ"ז בסיוון תש"א (22 ביוני 1941), כבשו הגרמנים את ליטא. על אף התגברות המצוקה, המשיכו הרב גרודזינסקי ורבנים וראשי ישיבות נודעים שהסתתרו בביתו ללמוד תורה, בהם רבי אלחנן וסרמן, רבי יונה קרפילוב ועוד. באחד הימים, לאומנים ליטאיים פרצו לביתו והוציאו מתוכה כמה בני ישיבה, ובראשם את הרב אלחנן וסרמן, וזאב בנו של הרב גרודזינסקי. והובילו אותם לפורט התשיעי, שם הוצאו להורג. הרב גרודזינסקי ניצל בהזדמנות זו משום ששכב בעליית הגג. במקרים אחרים ניצל בזכות מסירות נפשם של יהודי קובנה.
החל מכ"ב בתמוז תש"ד (8 ביולי 1944), העבירו הנאצים את היהודים הנותרים בגטו קובנה, שהיה באותה עת כבר מחנה ריכוז, למחנות ריכוז בגרמניה. הרב גרודזינסקי אושפז בבית החולים של הגטו עקב מצבו הקשה, ובכ"ג בתמוז תש"ד (13 ביולי 1944), הציתו הנאצים את בית-החולים על חוליו. מאות חולים יהודיים נשרפו חיים, ובהם הרב גרודזינסקי.
משפחתו
אחיו רבי משה גרודזינסקי שהיה משגיח של ישיבת תורת חיים בוורשה ועלה לארץ, נרצח בפרעות תרפ"ט.
רבי אברהם גרודזינסקי נשא את בתו של המשגיח הקודם בישיבת סלובודקה, רבי דב הירש הלר. בתו השנייה של הרב הלר, איטה עטיל, נישאה לרב יעקב קמינצקי.
צאצאיו:
- מתוך שמונה ילדים, ארבעה נספו בשואה:
- אליעזר.
- ישראל חיים.
- זאב (וועלוול).
- מרים.
וארבעה ניצלו:
- בתו שרה אשת רבי חיים קרייזווירט - "העילוי מקראקא", ורבה של אנטוורפן. נפטרה ביוני 2012.
- בתו רבקה אשת רבי שלמה וולבה - מגדולי תנועת המוסר בדור האחרון. נפטרה באוקטובר 2018[4].
- בתו לאה אשת רבי ברוך רוזנברג - ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה. נפטרה בדצמבר 2018.
- בנו רבי יצחק גרודזינסקי מבני ברק. ראש כולל אברכים "תורת אברהם" בבני ברק לזכר אביו הנ"ל. נפטר ב-1 בינואר 2020.
מתלמידיו
- רבי מאיר חדש, משגיח ישיבות: כנסת ישראל - חברון, אור אלחנן ועטרת ישראל.
- רבי משה טיקוצ'ינסקי, משגיח ישיבת כנסת ישראל - סלבודקה בבני ברק.
- רבי אביגדור מילר, משגיח ישיבת רבינו חיים ברלין בארה"ב.
- רבי מרדכי צוקרמן.
כתביו
- תורת אברהם - מאמרים ושיחות מכתבי ידו של הרב גרודזינסקי, ירושלים ה'תשכ"ג.
- מאמרי מוסר חשובים בכתב העת "תבונה" של ישיבת סלובודקה. (מאמר הלכה ואגדה).
לקריאה נוספת
- רבקה וולבה, אמונתך בלילות, ירושלים ירושלים ה'תשנ"ז (בהוצאת המחברת)
- הרב פרופ' יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה חלק א', המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, ניו יורק ה'תשט"ז
- הלל זיידמן, אישים שהכרתי
- נפתלי בן מנחם, חכמי ליטא
- מוסדות התורה באירופה בבנינם ובחורבנם (בעריכת פרופ' שמואל קלמן מירסקי), ניו יורק ה'תשט"ז, הוצאת "עֹגֶן" (על יד ההסתדרות העברית באמריקה), עמ' 155-154 (בפרק על ישיבת "כנסת ישראל")
קישורים חיצוניים
- 'גרודזנסקי, ר' אברהם ב"ר יצחק', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, ה'תשכ"ז, עמ' 39
- (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1237).
- הרב אברהם גרודזנסקי - ליטא באתר "זכור - אמונה בימי השואה".
- תורה ותפלה חלק א – התעמקות בהבנת גדולת התפלה, תורה ותפלה חלק ב: תנאים לקיום מצוות תלמוד תורה כהלכתה, הרב אברהם גרודזנסקי הי"ד, אתר תורתך לא שכחתי.
הערות שוליים
- ^ שם משפחתו נכתב גם גרודזנסקי, גרודז'ינסקי או גרודז'נסקי.
- ^ ביוגרפיה אודותיו בהקדמה לספרו "תורת אברהם"
- ^ משה ויסברג, התפללו: החמרה במצבה של אלמנת המשגיח, באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2018
- ^ אלי רוטמן, אלמנתו של 'המשגיח': מרת רבקה וולבה ע"ה, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2018.
29927924אברהם גרודזינסקי