רבי נחמן טוקר
לידה |
י"ד בתשרי ה'ת"ש ירושלים, ארץ ישראל |
---|---|
פטירה |
19 ביולי 2017 (בגיל 77) כ"ה בתמוז ה'תשע"ז |
רבי נחמן טוקר (י"ד בתשרי ת"ש 27 בספטמבר 1939 - כ"ה בתמוז תשע"ז 19 ביולי 2017) היה ר"מ בישיבת חברון בירושלים, (נקרא גם "מראשי ישיבת חברון"[1]) חתנו של ראש הישיבה הרב משה חברוני.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב אליעזר חיים טוקר ששימש כמנהל בישיבת "כנסת ישראל" בחברון, לאחר שעלתה מהעיירה סלבודקה, ולצפורה, בתו של יעקב גדליהו ולדנברג ונכדתו של רבי נחום רגוזניצקי ראש ישיבת עץ חיים.
התחנך בתלמוד תורה "יבנה" בעיר, ולאחר מכן בישיבת "כנסת חזקיהו" בכפר חסידים, שם התקרב למשגיח רבי אליהו לופיאן, ולראש הישיבה רבי אליהו מישקובסקי. כעבור תקופה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', בלכתו למבחן בישיבת פוניבז' צייד אותו המשגיח רבי אליהו לופיאן במכתב המלצה לראשי הישיבה פוניבז', בו העיד עליו כי עתידו לגדולות[דרוש מקור].
לאחר כמה שנים עבר ללמוד בישיבת חברון, במקביל הלך לשמוע חבורות בענייני סדר קודשים מרבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בישיבת בריסק, וכן חבורות ושיעורים מרבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. בכסלו ה'תשכ"ה נישא למנוחה, בת רבי אברהם משה חברוני ראש ישיבת חברון, שהיה חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין ראש הישיבה הראשון. לאחר נישואיו שמע חבורות בענייני קדשים מרבי דוד סולובייצ'יק. בתחילה התגורר בשכונת גאולה, ומאוחר יותר בעקבות מעברה של ישיבת חברון לשכונת גבעת מרדכי עבר להתגורר בשכונה, עד לפטירתו.
בשנת ה'תשכ"ט מונה לר"מ בישיבה. מאוחר יותר נחשב אחד מראשי הישיבה, אם כי לא נתמנה לראש ישיבה מן המניין. הוא החל למסור שיעורים במתכונת דו-חודשית לבני הוועד השלישי, ומעין שיעורים כלליים מעת לעת ב"היכל הכולל" - בית המדרש המשני של הישיבה. נהג לשבת בירכתי בית המדרש שם נקהלו סביבו תכופות תלמידים שנמשכו לדמותו הייחודית.
במשך שנתיים שימש כר"מ בישיבה בצפת, שם שהה במשך השבוע כשהוא חוזר לביתו בירושלים לשבתות, וכן מסר במשך תקופה שיעורים בישיבת אור החיים לבעלי תשובה[2].
נפטר ב- 19 ביולי 2017 (כ"ה בתמוז ה'תשע"ז) לאחר מחלה שנמשכה כמה חודשים, ונטמן בהר המנוחות.
דרכו בלימוד
העמיק בשיטת רבותיו מבית בריסק, בלט בליבון נקודות יסוד בסוגיה דרך דקדוק בעומק הפשט. נודע בכושר דיבור מתומצת ושנון, מה שהפך אמרות רבות בשמו למדוברות בקרב ציבור תלמידיו, בעיקר בענייני פרשות ומועדים בהם הרבה לעסוק.[3].
כשנה לפני פטירתו הוציאו תלמידיו לאור קונטרס משיעוריו, בקונטרס משולבים חידושים על הש"ס, על התורה ונושאים במועדי השנה.
משפחתו
- רעייתו, הסופרת והעיתונאית מנוחה טוקר - נפטרה י"ז בסיון תשפ"ד[4].
- אחיו הרב ירחמיאל - בעל תפילה בימים נוראים בישיבת חברון, ר"מ בישיבת אור ברוך.
- אחיו הרב אברהם יצחק - מחבר הספר 'ביכורי ארץ' על הש"ס.
- חתנו הרב חיים זאב קרלינשטיין ראש כולל עטרת שלמה מחבר סדרת הספרים תמצית הסוגיות.
- כלתו, חוי טוקר, היא שופטת בבית משפט השלום, והיא השופטת החרדית הראשונה והיחידה שנבחרה לכהונת שופט, בתו של רפאל וולף שהיה משמשו של הרב שך.
- אחיינו הרב אליעזר טוקר הוא ראש ישיבת אהל תורה-פוניבז לצעירים, בירושלים.
קישורים חיצוניים
- משה ויסברג, אבל בעולם התורה: הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל ראש ישיבת חברון, באתר בחדרי חרדים, 19 ביולי 2017
- ישראל כהן, ברוך דיין האמת: הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל, באתר כיכר השבת, 19 ביולי 2017
הערות שוליים
- ^ תואר הניתן לשם כבוד.
- ^ יתד נאמן, כ"ו תמוז תשע"ז
- ^ יתד נאמן, כ"ו תמוז תשע"ז, הפלס, כ"ו תמוז תשע"ז
- ^ משה ויסברג, הסופרת המפורסמת במגזר החרדי: מרת מנוחה טוקר ע"ה, באתר כל רגע, 23.6.2024
רבני ישיבת חברון כנסת ישראל | ||
---|---|---|
ראשי הישיבה בהווה | הרב דוד כהן • הרב שלמה כץ • הרב משה מרדכי פרבשטין • הרב יוסף חברוני | |
משגיחים בהווה | הרב חיים יצחק קפלן | |
ראשי ישיבה שנפטרו | רבי משה מרדכי אפשטיין • רבי יחזקאל סרנא • רבי משה חברוני • רבי אהרן כהן • רבי שמחה זיסל ברוידא • רבי אברהם פרבשטין | |
משגיחים שנפטרו | רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקא) • רבי יהודה לייב חסמן • רבי אברהם נח פאלי • רבי מאיר חדש • רבי צבי הירש פאלי • רבי אברהם סלומון | |
רבנים בולטים בישיבה שנפטרו | רבי אהרן יפה'ן • רבי משה פינקל • רבי נחמן טוקר | |
רבנים שעזבו | הרב ברוך מרדכי אזרחי • רבי הלל זקס • רבי חיים סרנא • רבי רפאל שמואלביץ • הרב שלמה פאליי |