רבי יוסף זאב ליפוביץ

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסף זאב ליפוביץ
אין תמונה חופשית
תאריך לידה כ"ד בטבת תרמ"ו
תאריך פטירה ח' בניסן תשכ"ב
תפקידים נוספים איש הגות ומחשבה, מרצה ודרשן
רבותיו רבי נתן צבי פינקל
חיבוריו נחלת יוסף על מגילת רות

נחלת יוסף על הש"ס והרמב"ם נחלת יוסף על התורה חלק א נחלת יוסף על התורה חלק ב נחלת יוסף מאמרים בעניינים שונים

רבי יוסף זאב ליפוביץ (כ"ד בטבת תרמ"ו, 1 בינואר 1886 - ח' בניסן תשכ"ב, 12 באפריל 1962) היה רב, איש הגות ומחשבה, מרצה ודרשן. ספרו המפורסם, פירוש נחלת יוסף על מגילת רות.

ביוגרפיה

נולד בפולין בעיירה טרסטינה שעל יד ביאליסטוק, לאביו רבי ברוך, מחסידי קוצק. בגיל 16 הלך ללמוד בישיבת סלובודקה, בהשפעת תלמידים שפגש. בשנת תרע"ב נשא לאשה את אשתו ביילא, שהייתה בת סוחר אמיד מהעיירה ריטובא שבליטא, שאביה פתח עבורם חנות אותו ניהלה היא, כשהוא היה מבקר בחנות שעות ספורות ביום, כשאת שאר זמנו הקדיש ללימוד תורה.

בסוף שנת תרפ"ד חיסל את עסקיו ועלה לארץ ישראל, והתיישב בתל אביב בה נעשה לדמות רוחנית בולטת. רבי יוסף זאב ראה את יעודו בהרבצת תורה ודעת בקרב הישוב החדש. הוא השווה את מצב הישוב לדור של המתיישבים הראשונים בארץ לאחר כיבוש יהושע, עליו הרחיב במבוא לספרו 'נחלת יוסף', אשר ממנו עולה כי חובת חכמי ישראל ללמד את העם תורה ודרך ארץ ולא להניח להם להיות עסוקים אך ורק בבניית הארץ בפן הגשמי מבלי להתפנות לענייני הרוח. משכך, מיד עם בואו לתל אביב הוא נטל על עצמו משרת מורה לתלמוד בכיתות הגבוהות בבית הספר 'תחכמוני', כשהוא מחדיר בתלמידיו את השאיפה להמשיך וללמוד בישיבות, ומתמסר אל הכישרוניים שבהם באופן פרטי.

לאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת תל אביב, לצד רבי אליהו דב ברקובסקי, רבי מאיר ברלין מתל אביב ולאחר זמן עם הרב דב כ"ץ. מפאת מצב בריאותו התפטר בשנת תרצ"ה ממשרה זו, אך המשיך להרביץ תורה שלא על מנת לקבל פרס.

בתקופה מסוימת עזר להקים את ישיבת אור זורח ביפו, ומלבד תפקידו בה כאחד המנהלים, אמר לפני הבחורים במשך כמה שנים שיעור שבועי בחידושי תורה שלא על מנת לקבל פרס. יחד עם זאת, היה נואם, מרצה ודורש בחברות שונות בתל אבית. במשך שנים רבות היה מלמד את הציבור פרשת שבוע ועין יעקב בכל יום בין מנחה לערבית, ולאחר תפילת ערבית, באחד האולמות הצדדים של בית כנסת הגדול. את יום השבת כולו היה מקדיש עבור דרשות במקומות שונים בעיר. לדוגמא, בתקופה מסוימת היה דורש בין קבלת שבת לתפילת ערבית של שבת בבית הכנסת שבשכונת נוה צדק, לאחר סעודת ליל שבת דרש בפרשת שבוע בבית כנסת הגדול, בבוקר היה הולך לאחד מבתי הכנסת שבעיר, לפעמים אף במקומות מרוחקים, לנאום לטובת מגביות שונות ולמוסדות חסד ולמפעלי תורה או למען חיזוק ערי היהדות, בשעות הצהריים לימד מדרש באולם בית כנסת הגדול, ובין מנחה לערבית נתן הרצאות מיוחדות לבני עדות המזרח. גם במוצאי שבת היה קובע שיעורים מיוחדים לקבוצות מסוימות, בפני חוגים וכדומה.

בשנת תרפ"ו, כשביקר רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, בתל אביב, לאחר עלותו לארץ ישראל והעברת חלק מישיבתו לחברון, ריכז הסבא סביבו את תושבי תל אביב חניכי ישיבות המוסר. בחוג זה שהרב ליפוביץ היה מרכזו, התקיים לימוד שיעור יומי בהלכה שהרב ליפוביץ מסר. ובכינוסי המוסר ובאסיפות הוא היה ראש המדברים.

עם יסוד כולל האברכים יוצאי ישיבת חברון 'היכל התלמוד' בשנת תרצ"א, סייע הרב ליפוביץ להקמתו, ובמסגרת זו השפיע על הגיסים הנדיבים מר פולאק ומר אוליצקי שיקדישו מגרש עבור מוסד זה, ובמשך זמן מסוים אמר את השיעור הלמדני שהתקיים שם בפני בעלי בתים.

לפרנסתו פתחה אשתו של הרב ליפוביץ בדירתם פנסיון ובית תבשיל מיוחד עבור בני תורה. מקום שהפך לבית ועד לחכמים, שבו הדהדו תמיד ויכוחים סוערים בדברי תורה ומוסר.

לפרקים לקח הרב ליפוביץ חלק גם בעניני ציבור כללים והשתתף באסיפות ובישיבות לחיזוק הדת ולעניני הצדקה וחסד. הוא נמנה על פעילי 'מרכז חינוך התורה' שנוסד בשנת תרצ"ו במטרה להקים בתי ספר תורניים בארץ, ושימש בו כחבר נאמן. פעל בתקופה מסוימת להקים מפעל שיכון לבני תורה. עד יומו האחרון שימש כנאמן בישיבת פוניבז' בבני ברק, ועוד.

כשבע שנים לפני פטירתו, לקה במחלת לב, ובהוראת רופאיו נמנע מלשאת נאומים, אבל המשיך לשאת דברים בפני הנקלעים למחיצתו, דבר שהביא רבים מאישי התורה והמוסר לשחר על פתחו. באותו זמן חיבר את יצירתו, פירוש נחלת יוסף על מגילת רות, אשר דרכו ניתן לראות את דרכו הרעיונית ואת השקפת חייו.

הספר נחלת יוסף על מגילת רות נדפס לראשונה בחיי הרב המחבר בשנת תשי"ט, ולאחר מכן לאחר פטירתו בשנת תשל"ז, על ידי הר"ר אברהם ציוני. בשנת תשנ"ה יוצא לאור הספר פעם נוספת על ידי מכון אור אלחנן, אשר נימקו את הוצאתם בכך שהמהדורות הקודמות התחבבו מאד על ציבור הקוראים והן אזלו במהירות רבה, וכי צמאונו של הציבור לספר זה שהינו נדיר ביופיו הביא אותם להוציאו לאור במהדורה חדשה. [1]

ביום ח' בניסן תשכ"ב, נפטר, מבלי להותיר אחריו זרע של קיימא [2].

לקריאה נוספת

Hilel Goldberg Between Berlin and Slobodka: Jewish Transition Figures from Eastern Europe, New Jersey 1989, pp. 137-145


קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?151176&pageid=P0005.LST&rect=-6,587,1263,837&pagewidth=1255 נחלת יוסף על מגילת רות הוצאת אור אלחנן ירושלים תשנ"ה, מבוא עמ' ה
  2. הרב דב כץ לדמותו של הרב י. ז. ליפוביץ בתוך נחלת יוסף מכון אור אלחנן ירושלים תשנ"ה