חנתון
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה. |
 חנתון, מבט כללי
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 188 מטר |
| תאריך ייסוד | 1984 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,008 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.0% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   חנתון | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
| https://kibbutzhannaton.org/ | |
חַנָּתוֹן הוא קיבוץ והרחבה קהילתית בגליל התחתון, הנמצא בשוליים המערביים של בקעת בית נטופה, שלושה קילומטר צפונית למחלף המוביל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא נקרא על שם יישוב מקראי בנחלת שבט זבולון, המוזכר בספר יהושע[3] בתיאור הגבול בין נחלות השבטים אשר וזבולון[4]. בבעלות הקיבוץ 2,400 דונם קרקע חקלאית, בימים אלו מוקם מטע אבוקדו בשותפות עם קיבוץ הסוללים, רפת (המופעלת על ידי הקיבוץ בשותפות עם כפר מכבי), לול (המופעל על ידי הקיבוץ בשיתוף עם קיבוץ אלונים)[5], בית עלמין (המופעל יחד עם היישוב שמשית) ויקב.
היסטוריה
קיבוץ חנתון הוקם בשנת 1983 על ידי שלושה גופים:
- התנועה הקיבוצית וקיבוצי האזור, אשר תרמו מקרקעותיהם לטובת הקמת הקיבוץ החדש וליוו את ראשוני המתיישבים בענפי המשק (קיבוץ כפר החורש היה אמון על הכשרת גרעיני ההתיישבות לחנתון).
- הסוכנות היהודית, שהעמידה לטובת הקיבוץ את אמצעי הייצור ובתי המגורים. בשווי של כ-40 מיליוני שקלים[5]
- התנועה המסורתית (קונסרבטיבית), שהייתה אמונה על שליחת גרעיני מתיישבים למקום.
הגרעינים הראשונים היו מארצות הברית ואליהם הצטרפו עם הזמן עולים מדרום אפריקה, דרום אמריקה, הולנד וקנדה. השאיפה להגדיל את מספר החברים לא התממשה כמצופה והיישוב נשאר קטן מאד.
בשנת 1987 הגיע הקיבוץ למספר שיא של 35 חברים ומאז הלך והתרוקן. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 כלל הקיבוץ 13 חברים בלבד (חמש משפחות[5]). התנועה הקיבוצית ניסתה לשקם את חנתון על ידי שליחת גרעיני התיישבות מתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד, כשבמקביל יזמה המועצה האזורית הקמת הרחבה קהילתית לקיבוץ.
בשנת 1997 הגיע לקיבוץ גרעין קטן ראשון של הנוער העובד והלומד, אשר שימש כפיילוט. בשנת 2003 הגיעו 35 בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד לקיבוץ חנתון, לבקשת התנועה הקיבוצית, על מנת לשקמו ולהגדילו. חלק מחברי הגרעין הראשון נקלטו כחברים בקיבוץ אך עזבו אותו בהמשך, והגרעינים שהגיעו לאחר מכן לא נקלטו לחברות בקיבוץ, אם כי חלקם ממשיכים להתגורר במקום.
בשנת 2005 ניהול הקיבוץ עבר לידי ועד ממונה[5]. הוועד הממונה לא הצליח לכפות על חברי הקיבוץ - אשר ביקשו לשמר את הקיבוץ כקיבוץ המסורתי היחיד בארץ - את קליטת גרעיני הנוער העובד והלומד, ולכן הוחלף שנה לאחר מכן במפרק-מפעיל. המפרק-מפעיל פעל להחזיר את חובות הקיבוץ ובמקביל פעל, לאחר שינוי הקיבוץ מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש בשנת 2008, לקליטת משפחות חדשות.
כיום מונה הקיבוץ כ-100 משפחות ועוד כ- 120 משפחות בשטחי ההרחבה.
המאבק על חנתון
בפברואר 2010 הוציא רשם האגודות השיתופיות צווים לפינוי בוגרי הנוער העובד והלומד מבתיהם בקיבוץ[6]. חברי הנוער העובד והלומד עתרו לבג"ץ[7], נגד הצו והכוונה לפנותם.
החל משנת 2008 גובשה תוכנית פשרה עליה חתומים מומחים ואנשי מקצוע. מטרת התוכנית לקיים בחנתון התיישבות יהודית רב-תרבותית, המשלבת בתוכה קיבוץ מחנכים-שיתופי (דוגמת רביד ואשבל), קהילה מסורתית-מתחדשת ושכונה קהילתית - התיישבות התורמת לכלכלה ולחברה באזור זה. בפני בית המשפט עמדה ההכרעה האם בחנתון יהיה מקום לכל האוכלוסיות הללו. לטענת הנוער העובד והלומד, צעדים כגון סילוקו של הגרעין הקיבוצי מחנתון ומכירת נכסי הקיבוץ לגורמי חוץ על ידי המפרק (עו"ד מטעם המדינה) יביאו לחיסולה הסופי של המשבצת הקרקעית-הקיבוצית במקום[8].
ב-11 באוקטובר 2012 דחה בית המשפט הגבוה לצדק את עתירת חברי הנוע"ל והורה להם להתפנות תוך 60 יום[9].
יישוב-קיבוץ חנתון
כיום בחנתון ישנה שכונה קהילתית המתוכננת ל-115 משפחות ומאוכלסת במלואה. הקיבוץ מונה כ-150 חברי משק, מתוכם שש משפחות ותיקות ועוד כ-70 משפחות שהצטרפו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. לקיבוץ רפת (בשותפות עם כפר מכבי), לול (בשותפות עם אלונים), גד"ש ומטע אבוקדו.. ביישוב מפעל קירור תעשייתי העוסק בפתרונות ייחודיים של "אגירת קרח". חלק ניכר מחברי חנתון מוצאים את פרנסתם מחוץ ליישוב. הכלכלה ביישוב עצמו מבוססת בין השאר גם על תיירות. הקיבוץ משתרע על 2,851 דונם ומכיל כ-400 תושבים בסה"כ. ליישוב וועד מקומי וועדות שונות של הקהילה. בקיבוץ חנתון מתקיימת קהילה מעורבת וישנו בית כנסת שוויוני ומקווה. בנוסף לבית הכנסת השוויוני, ישנו ביישוב בית כנסת אורתודוקסי. בשנת 2020 הועתק לחנתון ביוזמת חברי קהילת הקיבוץ, מקווה עתיק בן 2,000 שנה מתקופת בית שני שהתגלה בחפירות להקמת גשר במחלף יפתחאל.
בקיבוץ פועל מרכז חינוכי מיסודה של התנועה המסורתית, המקיים סמינרים בנושאי התחדשות יהודית, סמינרי בר מצווה ומהווה אבן שואבת לסיורי תנועת הנוער המסורתית מרחבי העולם.
החל משנת תשע"ג פועלת בקיבוץ מכינה קדם-צבאית חנתון.
חזון הקיבוץ
קיבוץ חנתון, מיסודה של התנועה המסורתית, הוא קיבוץ יהודי שוויוני המורכב ממנעד אנושי-דתי ממגוון הזרמים בעם היהודי, המחויב לחיי עזרה הדדית בין חבריו.
- יהדות כקו מחבר ותחושת אחריות – מטרתנו לקיים חברה פתוחה, סובלנית ומקבלת – המאפשרת לכל החברים בה להגדיר את עצמם – אישית ודתית – ויחד עם זאת להרגיש חלק מחברה המחויבת למסורת ולהתחדשות יהודית.
- תרבות, חינוך, קהילה לומדת וסביבה נעימה – אנו שואפים לקיים חיי תרבות עשירים, להעניק חינוך יהודי וערכי לילדינו ולברר את זהותנו באופן מתמיד בקיבוץ פורח ומשגשג.
- כלכלה וקהילה – אנו שואפים לפתח ולנהל את מקורות ההכנסה המשותפים שלנו כקיבוץ, מתוך תפיסה יהודית ולאור ערכים של צדק חברתי וסביבתי.
- מעורבות חברתית – אנו שואפים לתרום ליישוב ולאזור בו אנו חיים, לחברה הישראלית, לעם היהודי, ולעולם כולו.
- קשר ואחריות לקיבוץ – אנו שואפים לקיים קהילה המחנכת לאהבת האדם, התורה והארץ מתוך ערכים של עבודה, דמוקרטיה ושוויון.
"ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם"
תל חנתון
ערך מורחב – תל חנתון
מיקום היישוב העתיק מזוהה עם תל חנתון, תל ארכאולוגי גדול המצוי מזרחית לקיבוץ של היום, במערב בקעת בית נטופה. התל משתרע על שטח של כ-100 דונמים והיה מאוכלס מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית (מן המאה ה-34 לפנה"ס ועד לתחילת המאה ה-20). ביוזמתו של חיקי כספי, חבר קיבוץ הסוללים הסמוך, נערכה בתל חפירה ארכאולוגית אשר חשפה מבנים צלבניים מרשימים.
המרכז החינוכי בחנתון
"המרכז החינוכי בחנתון" הוא עמותה רשומה, הנפרדת מהקיבוץ. המרכז יושב בראש הגבעה, עליה ממוקם הקיבוץ. מטרות המרכז הן לקדם יהודיות גלילית. במונח "יהודיות גלילית" מתכוון המרכז הן לראיית האדם את עצמו כמחובר למקום, לתושביו וליישוביו, והן להיסטוריה היהודית שהתחוללה בגליל. למרות ההפרדה הפורמלית בין המרכז לקיבוץ, רוב אנשי המרכז הם חברי הקיבוץ המתחדש. המרכז מציע תוכניות חינוכיות קצרות וארוכות ובנוסף, מתקני אירוח[10].
קישורים חיצוניים
- חנתון - אתר האינטרנט של היישוב
- חנתון קיבוץ - אתר האינטרנט של הקיבוץ
- חנתון מזג אוויר - אתר התחנה המטאורולוגית ביישוב
- חנתון, באתר רום גליל
- קובי בן-שמחון, הקרב בין ותיקים לחדשים, בין דתיים לחילונים, קורע את קיבוץ חנתון, באתר הארץ, 30 באפריל 2010
- אריק בשן, חנתון: קיבוץ ובלבו חומה, באתר mynet קיבוץ, 17 ביוני 2010
- משה ליכטמן, ריכוזיות במשק, באתר גלובס, 14 ביוני 2012
- חנתון - בלוג חברי גרעין הנוע"ל בקיבוץ
- חנתון - המרכז החינוכי - אתר האינטרנט של המרכז החינוכי ביישוב
- חנתון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ד
- ^ ילקוט הפרסומים 3165 (עמ' 1493)
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 משה ליכטמן, ריכוזיות במשק, באתר גלובס, 14 ביוני 2012
- ^ "לפיכך אני מחליטה [...] לאשר את בקשת המפרק לפינוי כל חברי הנוער העובד והלומד המתגוררים בשטח הקיבוץ ומורה בזאת על פינויים. המפרק יהיה רשאי לנקוט לשם כך, בכל הליך חוקי הנדרש לשם ביצוע הפינוי, במידה ולא יתפנו ברצון מכל הדירות ויעזבו את שטח הקיבוץ". על מסמך החלטות המפרק בנוגע לחנתון מתאריך 1 בפברואר 2010, חתומה עו"ד איטה ילין, עוזרת רשם האגודות השיתופיות.
- ^ יעקב לזר, בג"ץ נגד פינוי הנוע"ל מחנתון, ב"אתר הקיבוצים", 4 במרץ 2010
- ^ גיל פלוטקין, מה למדתי בחנתון, ב"אתר הקיבוצים", 7 בספטמבר 2010
- ^ בג"ץ 1641/10 פלוטקין גיל ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות, ניתן ב־11.10.2012
- ^ אתר המרכז החינוכי חנתון
| ||||||||||||||||||
34269588חנתון