המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע אך ב-2008 נפרדה ממנה ונרשמה כגוף עצמאי.
הקמת המועצה
בחודש יולי שנת 1959 נהרס המבנה של גימנסיה הרצליה, בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם, על מנת לבנות את מגדל שלום (גורד השחקים הראשון בישראל שהיה אז המגדל הגבוה בארץ). בנוסף נהרסו מבנים נוספים בעלי חשיבות היסטורית. ההרס המתמשך של מבנים בעלי חשיבות הוביל להתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים אלה. בשנת 1978 חוקקה הכנסת את חוק העתיקות, שהיה המשך לחוק המנדטורי על שמירת העתיקות בארץ. אך החוק היה תקף לעתיקות ואתרים היסטוריים שנבנו עד לשנת 1700 בלבד, מבנים ואתרים שנבנו לאחר מכן לא זכו להגנה חוקתית בהם שנות ההתיישבות הציונית בארץ.
מפגשה הראשון של המועצה לשימור נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שחיבר אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו סוגי האתרים בהם תעסוק המועצה, ביניהם: מקומות בהן התרחשו פעולות חשובות בין 1700 ל-1948, בתים בהם התקיים טקס היסטורי חשוב או התגוררה אישיות חשובה, בתים בעלי ייחוד אדריכלי, שרידים של טכנולוגיה וסביבות בעלות מרקם ייחודי כבתי ספר וחוות.
עם הקמתה, בחרה לעצמה המועצה את חזית הגימנסיה העברית הרצליה לסמל שלה, כזכר לטעות המרה שבהריסת המבנה בעל החשיבות הרבה.
פעילות המועצה
במהלך שנות פעילותה שימרה והגנה המועצה על אתרי מורשת רבים בארץ. למרות שכרטסת השימור של המועצה מחייבת באופן חוקי[דרוש מקור], מתעלמים לא פעם קבלנים ויזמים מחובה זו והורסים מבנה זה או אחר, תוך ידיעה שייאלצו לשלם קנס גבוה. בדרך כלל משתלם ליזם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל במרץ 2009, כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור בבת גלים ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה.[1]
נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוא שלמה הלל, יו"ר הכנסת לשעבר. משנת הקמתה ועד שנת 2010 כהן כמנכ"ל המועצה יוסי פלדמן, אז החליפו בתפקיד עומרי שלמון. יהודה דקל, שהיה בין מייסדי המועצה, שימש כיושב ראש הוועד המנהל שלה עד מותו בינואר 2008.
סיסמת המועצה היא "לגעת בעבר ולשמרו למחר".
המועצה זכתה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי בשנת תשע"א.
מבנים חשובים ששומרו או שוחזרו
- גבעת הקיבוצים-מכון איילון
- בית ליברמן
- בית הרב קוק
- אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב
- בית ויצמן
- מוזיאון ההגנה
- מוזיאון הפלמ"ח
- תחנת הניסיונות של ניל"י בעתלית
- מחנה המעפילים בעתלית ע"ש משה סנה
- תל עמל - מוזיאון חומה ומגדל
- בית שטרן
- בית ילין (מוצא)
- בית קדימה
- ניצנים הישנה, יד לאישה הלוחמת
- חצר כנרת
- מצודת כ"ח
- מצפה רביבים
- בית המאירי
- מצפה גבולות
- מפעל המלח בסדום - מחנה העובדים (בתהליך שימור)
- תחנת רכבת העמק בכפר יהושע
- היכל התפילה של מיס קרי לבני שלוש הדתות, הר אורה
- חדר האוכל בקיבוץ כפר מסריק
- בית הכנסת במקוה ישראל
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור ועופר רגב, מאה מקומות שמורים - מסע באתרי השימור של ישראל - (לזכרו של יהודה דקל), הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2010.
- עופר רגב (1993), ארבעים שנות פריחה.
- אמנון בר אור, זמן שימור, הוצאת בבל, 2013
קישורים חיצוניים
- המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, האתר הרשמי
- מאמרים בנושא שימור מבנים, אדריכלות ובניה בישראל
- ועדת באר שבע והדרום המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- אתר הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות
- דוד חרמץ, המאבק על הבית הישן, באתר בשבע - ערוץ 7, 15 באפריל 2004
- אלי אלון, שימור אתרים במגזר הערבי - עלוב למדי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באפריל 2012
- אלי אלון, הוכרזו זוכי פרס יגאל אלון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 במרץ 2011
- רנית נחום-הלוי, אופס, המבנה התמוטט: אם יזם הרס מבנה היסטורי זמן קצר אחר כך הוא יכול לעבור את הליכי התכנון ולבנות, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2008
- המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר גיידסטאר ישראל
הערות שוליים
- ^ החלטה תקדימית: ביהמ"ש חייב אדם שהרס מבנה לשימור לבנות אותו מחדש, 24 במרץ 2009, אתר גלובס
,_Israel_03.jpg)
